לפי דיווח של רשת בלומברג, דרום-מזרח איראן עומדת להפוך לאתר מרכזי בפרויקט החלל של הרפובליקה האסלאמית. בעיר הנמל צ'אהבאהר, לחופי מפרץ עומאן, נשלמות עבודות להקמת מתקן שיגור לוויינים – תחנת חלל שאמורה לשמש את תוכניות החלל האזרחיות והביטחוניות של איראן. התחנה, הנבנית לאורך השנים האחרונות, צפויה להיפתח עוד השנה ולהפוך למרכז הפעילות החללית של טהראן, בדומה לקייפ קנאוורל שבפלורידה, ארה״ב.
לפי בלומברג, התחנה בצ’אהבאהר נחשבת קריטית מבחינת טהראן, בין היתר בשל מיקומה הדרומי הקרוב לקו המשווה – מה שמאפשר שיגור אפקטיבי יותר הודות לסיבוב כדור הארץ. עם השלמתו, צפוי המתחם להתפרס על פני כ-140 קמ"ר (54 מיילים רבועים). הצלחת צ’אהבאהר – שתוכננה להיפתח כבר ב־2024 – עשויה לקבוע את עתיד תוכנית החלל כולה. אם תושלם השנה כמתוכנן, תזכה איראן לנקודת פתיחה משמעותית חדשה במרוץ האסטרטגי לחלל.
לפי הדיווח, הנשיא דונלד טראמפ ניסה לעצור את התוכנית, בשל הדמיון בין טכנולוגיות שיגור לחלל לבין טכנולוגיות לייצור טילים בליסטיים. ממשלו אף הטיל סנקציות על סוכנות החלל האיראנית, אך איראן הצליחה להמשיך לקדם את הפרויקט ואף לשגר לוויינים בעזרת משמרות המהפכה. בבלומברג מציינים כי התוכנית כוללת רשת של 20 לווייני אינטרנט הנושאים את שמו של קאסם סולימאני.
מומחים מעריכים כי תוכנית החלל של איראן נתפסת כחלק ממערך ההגנה האסטרטגי של טהראן. מאז נפגעו בעלי בריתה של איראן בעזה, בלבנון ובסוריה, היא מבקשת להדגיש את יכולותיה העצמאיות – והחלל הפך לכלי ל"פרויקט עוצמה" מול המערב.
לפי בלומברג, משגר הלוויינים האיראני מסוג "סימורג" – רקטה דו-שלבית הפועלת באמצעות דלק נוזלי – נחשב לאחת הסיבות המרכזיות לחשש הגובר במערב. זאת, בשל הדמיון הרב בינו לבין טילים בליסטיים בין-יבשתיים.
הגנרל אנתוני קוטון, מפקד פיקוד הכוחות האסטרטגיים של ארה"ב, העיד בנושא בפני ועדת השירותים המזוינים של הסנאט במרץ האחרון, וציין כי הפיתוחים האיראניים בתחום שיגור הלוויינים "מקצרים את לוחות הזמנים" הנדרשים לצורך פיתוח יכולות שיגור טילים בליסטיים למרחקים ארוכים.
הדאגה הגוברת במערב הובילה לסנקציות נוספות. ממשלת בריטניה הטילה סנקציות בספטמבר האחרון על תת־אלוף עלי ג'עפראבדי, מפקד זרוע החלל של משמרות המהפכה. האיחוד האירופי הצטרף באוקטובר, וציין כי היחידה שבראשה עומד ג'עפראבדי עוסקת בפיתוח ובשיגור משגרי לוויין – רכיב מרכזי בפיתוח טילים בליסטיים ארוכי טווח.
בזירה האזורית, מדינות ערב מקדמות שיתופי פעולה חלליים. 14 מדינות כבר הצטרפו לקבוצת שיתוף הפעולה הערבית לחלל. מנכ"ל סוכנות החלל של בחריין, מוחמד א-עאסירי, אמר לבלומברג כי "אף שאין חשש ישיר מהיכולות של איראן, חשוב לפתח עצמאות טכנולוגית ולהיערך לתחרות".
ישראל מצדה ממשיכה להזהיר כי תוכנית החלל של איראן מהווה כיסוי לפיתוח מערכות טילים מתקדמות. בטהראן דוחים זאת בתוקף, וטוענים כי מדובר בפרויקט אזרחי־מדעי, שמטרתו להגיע לאותם כלים טכנולוגיים שמדינות המערב נהנות מהם. לדברי סינה אזודי, מרצה למדיניות בינלאומית באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, "הסיכוי שאיראן תשתמש בתוכנית החלל לפיתוח טילים בין־יבשתיים הוא נמוך מאוד. בלי ראש נפץ גרעיני – אין לזה הגיון אסטרטגי. מה יעשו עם טיל בליסטי בין-יבשתי רגיל? ינסו לתקוף את ארה"ב עם ראש קרבי קונבנציונלי? זה לא יקרה".
בדומה לפרויקט הגרעין, איראן רואה גם בטכנולוגיית החלל אמצעי לשיפור מעמדה בזירה האזורית והבינלאומית. "יוקרה היא מנוע מרכזי מאחורי תוכנית החלל האיראנית", אמרה לבלומברג דינה אספנדיארי, חוקרת כלכלת המזרח התיכון.
למרות שאיפותיה, איראן מתמודדת עם אתגרים רבים. שני שיגורי לוויין שתוכננו לשנה האיראנית החולפת נדחו, והועברו ללוח השנה הבא. עם זאת, סוכנות החלל כבר מדברת על פרויקטים שאפתניים בהרבה, כולל קפסולות מתקדמות לשיגור בני אדם לחלל. במקביל, איראן ממשיכה לקדם את תוכניתה למרות הקשיים הכלכליים. בנובמבר האחרון, הצהיר גורם רשמי כי סוכנות החלל תקבל תקציב של כ-11 מיליון דולר. אחד ממנועי ההתקדמות הוא שיתוף הפעולה הולך ומתחזק עם רוסיה.
ב-2024 שוגרו שני לוויינים פרטיים איראניים באמצעות רקטה רוסית, במסגרת הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי שנחתם בין הנשיא מסעוד פזשכיאן ולדימיר פוטין. "הרוסים מביאים את הידע והניסיון – וזה בדיוק מה שאיראן מחפשת", אמרה לבלומברג החוקרת הגרמנית, יוליאנה סואס.
לצד תוכניות החלל, היחסים בין איראן למערב מוסיפים להתערער. סוכנות האנרגיה האטומית הבינלאומית דיווחה כי מלאי האורניום המועשר של איראן, ברמה הקרובה לנשק גרעיני, עלה ביותר מ-50% מאז שנבחר טראמפ מחדש. המערב חושש כי איראן מפתחת תוכניות צבאיות תחת מסווה של תוכניות אזרחיות.
