הילסה הוא הדג הלאומי של בנגלדש. ידועה מקומית בשם איליש, היא מוערכת כמלכה בין הדגים ומהווה חלק מהזהות הקולינרית של בנגלדש ושל המדינה ההודית הגובלת מערב בנגל.
ראש ממשלת בנגלדש לשעבר, שייח חסינה, השתמש בדג – שנמצא במפרץ בנגל ובנהרות – ככלי של דיפלומטיה לטפח קשרים עם שכנתה ממערב, הודו.
אבל החלטת ממשלת הביניים של בנגלדש לאסור לזמן קצר על ייצוא הדגים להודו בספטמבר גרמה למשבר קולינרי מסוגים לקראת פסטיבל דורגה פוג'ה בהודו. דג הילסה מבושל ברוטב חרדל הוא מעדן פופולרי במהלך הפסטיבל. כמה מומחים ראו בצעד נזיפה דיפלומטית על תמיכתה של ניו דלהי בחסינה, שתפסה מחסה בהודו לאחר הדחתה בסוף אוגוסט.
דאקה התעקש שהאיסור נועד להפחית את העלות של דגי המים המתוקים בבית על רקע מסיק רזה יותר השנה. עם זאת, הוא הפך את הסדר שלו בתוך שבועיים.
אז מהו הדג שבמרכז הכל, והאם הוא יותר מסתם ארוחה עממית?
מהו הילסה, הדג במרכז השורה הדיפלומטית הודו-בנגלדש?
בנגלדש מייצאת 70 אחוז מהילסה בעולם. אבל המלכוד היקר הופך ליותר ויותר נדיר ויקר, בגלל דיג יתר, ביקוש מוגבר ואתגרים סביבתיים כמו שינויי אקלים.
דייגים השנה אומרים שהם גם נאבקים לתפוס כמויות נאותות של הילסה בשל תנאי הים הסוערים.
היצוא מוסיף למחסור, כאשר הדגים אינם סבירים לרוב הבנגלדשים בשל עלותו הגבוהה. בשנת 2024, המחיר של דג הילסה במשקל 1.5 ק"ג הגיע לכ-15 דולר (1,800 טאקה בנגלדש) בשווקים המקומיים, לעומת כ-10.9 דולר (1,300 טאקה) בשנה שעברה.
ב-550,000 עד 600,000 טון בשנה, הילסה תורמת כ-12% מתוצרת הדגים הכוללת של בנגלדש, ותומכת בכ-500,000 דייגים ישירות ובשני מיליון אנשים בתעשיות קשורות.
חלק מהמרכיבים היקרים של המטבח המקומי כוללים בהאפה איליש (הילסה מאודה), איליש פולאו (אורז פילאף עם הילסה) ושורשה איליש (הילסה ברוטב חרדל).
האם בנגלדש הטילה איסור על יצוא הילסה להודו?
בספטמבר, דאקה הטילה איסור ייצוא על הילסה, והתמקדה במיוחד במשלוחים להודו. זה הגיע לקראת פסטיבל דורגה פוג'ה באוקטובר, כאשר הביקוש בדרך כלל מגיע לשיא מעבר לגבול.
פקידי דיג הסבירו שהאיסור נחוץ כדי לתעדף את האספקה המקומית ולנהל את הירידה באוכלוסיית ההילסה.
"אנחנו לא יכולים לאפשר לייצוא של איליש בזמן שהאנשים שלנו לא יכולים לקנות אותם. השנה, הנחיתי את משרד המסחר למנוע יצוא אילי להודו במהלך דורגה פוג'ה". פארידה אחטראמר יועץ למשרד הדיג והחיות של בנגלדש ל-Dhaka Tribune.
עם זאת, שבועות לאחר מכן, משרד המסחר הפך את האיסור ואישר משלוח של 3,000 טון להודו.
"על רקע פניות של היצואנים, ניתן אישור לייצא 3,000 טונות של דגי הילסה (להודו), תוך מילוי התנאים הספציפיים לרגל הדורגה פוג'ה הקרובה", נכתב בהודעת המשרד.
מחירי הילסה זינקו בחדות בהודו כאשר דאקה הפחיתה את היצוא ב-1,000 טון. אבל הממשלה לא הצליחה להוריד את המחירים בבנגלדש.
"סינדיקט של דייגים שהבריחו את הילסה להודו שמר על המחיר גבוה", אמר Khandakar Tahmid Rejwan, מנתח מחקר במצפה השלום בבנגלדש תחת המרכז לחלופות.
מומחה מהודו אמר שהאיסור הקצר סימן "יציאה נחרצת" מהנוהג של חסינה להשתמש בדגים כסמל לרצון טוב וידידות בין דאקה לניו דלהי.
חסינה השתמשה בדגים לראשונה ככלי דיפלומטי כשעלתה לשלטון ב-1996. היא העניקה את הילסה לשר הראשי של מערב בנגל דאז, ג'יוטי באסו, לפני הסכם ציון דרך על שיתוף מים, נושא דו-צדדי מרכזי בין השכנים.
בשנת 2016, ראש ממשלת בנגלדש לשעבר שלח משלוח של הילסה למאמאטה בנרג'י, העומד בראש ממשלת מערב בנגל הגובלת בבנגלדש. שנה לאחר מכן, הנשיא לשעבר פראנב מוחרג'י, מנהיג בנגלי בולט באותה תקופה, קיבל הילסה כמחווה של ידידות.
אבל הממשלה הזמנית עשויה לחרוג ממדיניות החוץ הפרו-הודו של חסינה, לפי מומחה ליחסי הודו-בנגלדש.
המהלך של ממשלת הביניים "מסכן את הרצון הטוב" בין שתי המדינות, אמרה סוהיני בוזה, עמית ב-Observer Research Foundation בקולקטה, לאל-ג'זירה בדוא"ל.
האם זה האיסור הראשון שכזה?
לֹא.
בנגלדש הטילה איסור על יצוא הילסה להודו ב-2012 בעקבות מחלוקות על הסכם שיתוף מים. זה הוסר בסופו של דבר בינואר 2018 כמחווה של רצון טוב.
בנוסף, במהלך השנים ממשלת חסינה חריגה לעתים קרובות מהאיסור על ידי "הענקת מתנה" של מאות טונות של הדגים לפני דורגה פוג'ה.
בנגלדש גם מטילה מעת לעת איסורים מקומיים על דיג הילסה כדי להגן עליה בתקופות רבייה.
האיסור העיקרי נאכף למשך 22 ימים במהלך אוקטובר והוא נהוג מאז 2007. הגבלה זו בעונת ההטלה של הילסה נותנת לה זמן להתרבות ללא הפרעה.
החיסרון הוא שזה מציב אתגרים כלכליים לדייגים, שרבים מהם מסתמכים על הילסה לפרנסתם.
חסינה העניקה גם סארי ומנגו מתוצרת מקומית למנהיגים מעבר לגבול.
בשנת 2021, חסינה נשלח לפי הדיווחים 2,600 ק"ג מנגו הריבנגה לראש ממשלת הודו נרנדרה מודי ולשר הראשי של מערב בנגל, מאמטה בנרג'י.
המחווה הגיעה כאשר בנגלדש התמודדה עם עיכוב באספקת מנות החיסון נגד COVID-19 מהודו.
מדוע הקשרים בין הודו לבנגלדש מתוחים?
הודו תמכה בחסינה עד תום 15 שנות שלטונה, שלטענת ארגון זכויות האדם היה בסימן הפרות של זכויות אדם, מניפולציות אלקטורליות ודיכוי מפלגות האופוזיציה.
ניו דלהי גם שמרה על שתיקה על תקיפה ממשלתית שהרגה יותר מ-300 מפגינים, זמן קצר לפני שנמלטה מבנגלדש. אירוח חסינה בהודו לא עלה בעין יפה עם ממשלת הביניים, שביקשה את הסגרתו של חסינה – דרישה שסביר להניח שניו דלהי לא תכבד.
רבים בבנגלדש תופסים את הגיבוי של ניו דלהי לחסינה כמאפשר את גישתה הכבדה.
במהלך 15 שנות שלטונה, חסינה טיפחה קשרים הדוקים עם הודו, במיוחד באמצעות הסכמי שיתוף פעולה ביטחוני, שלטענת המבקרים ומפלגות האופוזיציה היו מוטות לטובת ניו דלהי.
ההכפשה של בנגלדשים על ידי הממשלה הלאומנית ההינדית בהודו כ"מסתננים" ו"טרמיטים" הכעיסה גם את הבנגלדשים. שבוע שעבר, דאקה גינה נאום "מצער מאוד". מאת שר הפנים ההודי, עמית שאה.
נאם בעצרת פוליטית במזרח מדינת ג'הרקאנד, שאה אמר אם ממשלת BJP תיבחר במדינה, "נתלה כל מסתנן בנגלדש הפוך כדי לתת להם לקח".
דאקה התלוננה גם על הרג אזרחיה בגבול על ידי כוח אבטחת הגבול של הודו. יש לקבוצות זכויות טרק "הרציחות וההתעללות הבלתי חוקיים של אנשים בנגלדשים בגבול".
הגואה של האיסלאמופוביה והתקפות נגד מוסלמים תחת מודי נטעו גם רגשות אנטי-הודו בבנגלדש.
יתרה מכך, גם עסקאות הסחר של ממשלת חסינה עם תאגידים הודיים נבדקו, כאשר מבקרים האשימו אותה בחתימה על עסקאות שהיטיבו עם חברות הודיות.
ה מחלוקת נהר טיסטה גם נותרה נקודת מחלוקת מרכזית בין בנגלדש להודו, שכן שתי המדינות מסתמכות במידה רבה על המים שלה לחקלאות. בנגלדש חיפשה זה מכבר הקצאה הוגנת יותר של זרימת הנהר, בטענה שההסדר הנוכחי – הנשלט בעיקר על ידי הודו – גורם למחסור במים במהלך העונה היבשה.
בנוסף, שחרור פתאומי של מים במהלך גשמים כבדים תרם לשיטפונות הבזק בבנגלדש, כולל באוגוסט השנה.
גורמים רשמיים במרכז החיזוי והאזהרה על שיטפונות בבנגלדש אמרו לאל-ג'זירה כי בניגוד לעבר, הודו לא הוציאה אזהרה לשכנתה על שחרור מים בחודש שעבר. משרד החוץ של הודו דחה את הדיווחים, וכינה אותם "למעשה לא נכונים".
הודו, במיוחד מדינת בנגל המערבית שלה, התנגדה לשינויים בהסכם שיתוף הנהר הקיים, תוך ציון הצרכים החקלאיים שלה.
קשריה של הודו למפלגה של חסינה, ליגת האוואמי, חוזרים לתקופה שבה המפלגה נאבקה לשחרור מפקיסטן בשנות ה-70. ניו דלהי טיפחה קשרים הדוקים עם ליגת האוואמי החילונית וראתה את מפלגת האופוזיציה הלאומית של בנגלדש וג'מאת-א-איסלאמי כרוכים כלפי פקיסטן.
מה אמרו שתי המדינות על המתיחות הדיפלומטית?
המנהיג הזמני חתן פרס נובל, מוחמד יונוס, קרא לאפס את היחסים. מוקדם יותר החודש, הוא מתח ביקורת על חסינה על כך שנתנה הנחיות ממקלט שלה בהודו, והוסיף כי התערבותה המתמשכת בפוליטיקה של בנגלדש עלולה להחריף את המתיחות.
הוא גם הזהיר את הודו להתרחק מהנרטיב שלה לפיו כוחות איסלאמיסטים, הנתמכים על ידי קבוצות כמו ג'מאת-א-איסלאמי, עוקפים את המדינה.
איגוד יבואני הדגים בהודו מוקדם יותר החודש במכתב דחק בדאקה לאפשר ייצוא של הדגים, במיוחד לפסטיבל.
מה העתיד לקשרי הודו-בנגלדש?
רג'ואן, החוקר שבסיסו בדאקה, אומר כי "הטינה שנבנתה אצל אנשים פשוטים באה לידי ביטוי בערוץ דיפלומטי רשמי יותר", והוסיף כי בעבר היחסים היו חמים רק ברמה הגבוהה ביותר.
עם זאת, הוא אומר שקיים פוטנציאל ליחסים בין הודו ובנגלדש להועיל הדדית, אך הוא חייב להתבסס על שוויון ולראות התקדמות בנושאים מרכזיים כמו רצח בגבול.
"אם הממשלה לא תצליח לטפל באלה ולשמור על איזון עם ניו דלהי, אז זה ייתפס כדומה למשטרו של שייח חסינה", הוסיף.
Bose מקרן המחקר Observer מאמינה שלשתי המדינות יש פוטנציאל לשפר את היחסים בשל התלות ההדדית הקיימת, "הטבעית".
"עם טריטוריות צמודות על פני הגבול החמישי באורכו בעולם, לבנגלדש ולהודו יש כמה משאבים משותפים, החל מסחר של דברים חיוניים יומיומיים ועד קשרים משפחתיים", אמר בוס.
"על המציאות הגיאוגרפית הזו אין עוררין למרות כל מעבר פוליטי, מה שמחייב את הודו ובנגלדש לשמור על מערכת יחסים פונקציונלית".
