הוא גם יודע שהפסקה בלחימה לא תמנע מישראל לדחוק את קבוצתו מהממשלה. ישראל תוכל לחדש את מאמציה להכחיד את חמאס לאחר חילופי שבויים. גם אם סינוואר וסגניו קיבלו מקלט במדינה אחרת, כיו"ר הארגון לשחרור פלסטין יאסר ערפאת היה בתוניסיה ב-1982, שירותי המודיעין של ישראל יכולים לצוד אותו. לעת עתה, לחמאס אין תמריץ מועט לפרוש.
מה הוא מפתיע הוא שממשל ביידן השקיע כל כך הרבה מאמץ בנוסחה דיפלומטית נדונה, ושגם עכשיו הוא נראה מחויב לאותו מסלול. בחדשות כנס ביום רביעישר החוץ, אנטוני בלינקן, שאל האם חמאס "מתנהל בתום לב" (אתם חושבים?), אך למרות זאת אמר שהוא "נחוש בדעתו לנסות לגשר על הפערים" במשא ומתן.
אֵיך? לישראל יש צורך מדיני ואסטרטגי לסיים את חמאס ככוח לוחם בעזה. לחמאס יש צורך קיומי לשרוד כדי להילחם עוד יום, רוחות הדעה העולמית יותר ויותר בגב. נראה שממשל ביידן עמל במשך חודשים על ההנחה שניתן להעלים את הסתירה הזו באמצעות דיפלומטיה משוכללת מספיק. התוצאה הייתה מחזור כושל כצפוי של הפסקת אש הלוך ושוב.
הגיע הזמן ל הנשיא ביידן להפסיק לנסות לגשר על פערים בלתי ניתנים לגישור ולהשתמש בכוחו כדי לאלץ צד זה או אחר להיכנע לרצון האמריקאי. פירוש הדבר הוא או תמיכה מלאה במטרה הצבאית של ישראל לחסל את חמאס, או לדרוש בכנות להפסיק את המלחמה שמותירה את חמאס בשלטון. ביידן התנגד להוצאת כל אחת מהן מהחישובים הפוליטיים, אבל המחלוקת הדיפלומטית המיוסרת שלו הגיעה לקצה הקו.
האפשרות הראשונה תהיה הטבעית. ביידן יכול להכריז: הממשל שלי עבד חודשים עם ישראל כדי להגיע להצעות נדיבות להפסקת אש. קיווינו לתום לב מצד הנהגת חמאס. זה מסתיים בסירוב האחרון של חמאס. לישראל יש כעת את תמיכתנו המלאה במטרה הצבאית שלה להרוס את היכולות הצבאיות של חמאס, להרוג את מנהיגיו ולפרק את כל כולו מנשקו. רצועת עזה – כל עוד זה ייקח. סינוואר, שימו לב: הרגע ויתרת על ההצעה הטובה ביותר שתקבל אי פעם.
ככל שישראל ממשיכה בפעולות הצבאיות שלה, יש סיכוי שחמאס יקבל הסכם בני ערובה – לא בגלל שהוא רוצה שלום, אלא בגלל שמנהיגיו מוקפים והם צריכים הפסקה בלחימה כדי לרוץ על חייהם. ביידן יכול להקדים את התאריך הזה אם יפסיק לשלול את האפשרות של תנאים נוחים יותר ויותר עבור קבוצת הטרור.
האפשרות השנייה היא לנסות לכפות הפסקת אש קבועה על ישראל כאשר חמאס עדיין עומד ככוח השולט בעזה. ביידן יכול להכריז: המלחמה הזו נמשכה יותר מדי זמן עם יותר מדי חפים מפשע שנהרגו. כן, חמאס דחה את העסקה שלי להשהות את הלחימה, אבל זה בגלל שהוא מאמין שישראל תתחיל מחדש את המלחמה לאחר ההפסקה. לכן, אני מתחייב בפני חמאס שלא אתן לישראל להתחיל מחדש את המלחמה. אם היא תעשה זאת, אני אפסיק את האספקה הצבאית שלה ואסיים את הגיבוי הדיפלומטי שלה.
זו הדרך האחרת שחמאס עשוי להסכים לעסקת בני ערובה: אם ישתכנע שהפסקה בלחימה תוביל לסיום קבוע של המתקפה של ישראל. כך תהיה לקבוצה הזדמנות להתחדש ולהוביל את המטרה הפלסטינית.
חמאס כבר נערך להסדר לאחר המלחמה בכיוון זה. כ דו"ח ממכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב מסביר, קבוצת הטרור מניחה במרץ את התשתית המוסדית להשתתפות בכל ממשלה פלסטינית חדשה. חמאס כן פופולרי יותר מיריבתה, פתח, ונשאר הקבוצה החמושה ביותר בעזה. ביידן יצטרך להגן על הסבירות שהחמאס ימשיך לשלוט בפוליטיקה של עזה כמחיר של חימוש חזק של ישראל לעצור את המלחמה.
כל אחת מהאפשרויות הללו – ללכת על הרס של חמאס או לכפות על ישראל לקבל את המשך כוחו של חמאס – יכולה להיות מוצדקת על ידי מושגים מסוימים של צדק ומוסר. וכל אחד מהם יהיה קשה פוליטית עבור ביידן. הראשון יעורר עוד יותר את זעמם של מבקריו הקולניים בשמאל האנטי-ישראלי; השני יוביל לתגובת נגד דו-מפלגתית חריפה עוד יותר מאשר כשהוא איים לנתק את הזרועות לישראל אם היא תיכנס למעוז רפיח של חמאס.
אבל כמו ה מלחמת ישראל-עזה ממשיך, יש גם מקרה שהמהלך הנוכחי של טריאנגולציה של ביידן, קריאות אימפוטנטיות ומשא ומתן כושל אינסופי הוא המזיק ביותר מבחינה פוליטית, והפחות מוסרי, מכולם. הגיע הזמן שבידן יבחר ולהגן עליה פוליטית: תנאיה של ישראל, או של סינוואר.
