בעקבות מטחי הטילים מאיראן והפגיעות הנרחבות בישראל ביממות האחרונות, גובר העניין הציבורי סביב אחד המרכיבים ההרסניים ביותר של מתקפת טילים – ההדף. רבים מדמיינים את הסכנה המרכזית כפיצוץ או חדירה של רסיסים, אבל דווקא גל ההדף הוא זה שאחראי לחלק מהפציעות הקשות ביותר, גם במקרים שבהם לא נרשמה פגיעה ישירה.
ההדף הוא תופעה פיזיקלית אכזרית, בלתי נראית אך מוחשית מאוד בגוף האדם. מהו בדיוק הדף, כיצד הוא נוצר, איך הוא פוגע ומה אפשר לעשות כדי להתגונן ממנו?
כאשר טיל, רקטה או פצצה מתפוצצים, באוויר או על הקרקע, משתחררת תוך שבריר שנייה כמות עצומה של אנרגיה. האנרגיה הזו דוחפת את האוויר שמסביבה בכוח אדיר, ויוצרת גל לחץ שמתפשט החוצה בכל הכיוונים. לגל הזה, שנע במהירות גבוהה אף יותר ממהירות הקול, קוראים הדף.
בניגוד לרסיסים, ההדף אינו גוף מוצק. מדובר בגל של אוויר דחוס מאוד, שצפיפותו ולחצו גבוהים בהרבה מהרגיל. הגל נע במהירות עצומה, לעיתים יותר מ-2,000 קילומטרים בשעה, ופוגע בכל מה שבדרכו: אנשים, מבנים, כלי רכב, עצים ואפילו אדמה. כיוון שהאוויר עצמו נע, אין צורך במגע עם המתכת או חומר הנפץ של הטיל, מספיק להיות בטווח מסוים מהפיצוץ, וההדף כבר עלול לגרום נזק קשה.
גל ההדף מתפשט במהירות במעגלים סביב מוקד הפיצוץ, ונחלש ככל שהוא מתרחק ממנו. ככל שהמרחק מהפיצוץ קטן יותר, כך גובה הלחץ גדול יותר, ולעיתים מדובר בלחצים הגבוהים פי עשרות או מאות מהלחץ האטמוספרי הרגיל. הלחץ החזק הזה דוחף לפתע את האוויר לתוך פתחים בגוף, כמו תעלות האוזניים, האף, הפה והריאות, וגורם לשינויים קיצוניים בלחץ הפנימי של האיברים.
הפגיעה באדם יכולה להתרחש בכמה צורות. אחת מהן היא קריעת עור התוף באוזן – זו אחת הפציעות השכיחות ביותר מהדף, והיא לעיתים מלווה בתחושת טינטון, סחרחורת או אובדן שמיעה זמני או קבוע. לחצים גבוהים יותר עלולים לקרוע את רקמות הריאות, לגרום לדימום פנימי, לקריסת ריאות ולפגיעות בבטן או במעי. למעשה, גם אם האדם נראה שלם חיצונית, ייתכן שההדף גרם לפציעה מסכנת חיים פנימית, ולכן כל אדם שנחשף לפיצוץ עוצמתי חייב להיבדק.
נפגעי הדף מחולקים ברפואה לפי ארבע דרגות: הפציעה הראשונית היא הפגיעה הישירה מהלחץ העצום של גל ההדף. הפציעה המשנית נגרמת מהפגיעה של רסיסים או חפצים שהועפו על ידי ההדף. הפציעה השלישונית נובעת מהטחת האדם עצמו על קיר, רצפה או חפץ קשיח בעקבות גל ההלם, והפציעה הרביעית היא מכל שאר הגורמים, כולל כוויות, שאיפת עשן, תגובות נפשיות ופגיעה באיברים מרוחקים.
ההדף עובר באוויר, אך גם דרך חומרים אחרים כמו קירות, זכוכיות או מים, ובכל חומר הוא מתנהג מעט אחרת. לדוגמה, הדף שעובר דרך קיר דק או חלון עלול לשבור אותו או לפרוץ דרכו בעוצמה גבוהה. לפעמים דווקא הפתחים – חלונות או דלתות פתוחים – מפחיתים את הלחץ בכך שהם מאפשרים לגל לעבור ולא להיתקע בחדר. עם זאת, חלון פתוח עלול גם לאפשר לגל הדף להיכנס ישירות לתוך הבית. זו אחת הסיבות לכך שפיקוד העורף מורה בדרך כלל לסגור חלונות, אך ההנחיות משתנות לפי סוג האיום והמיקום המדויק.
במקרה של הדף מפיצוץ אווירי של טיל, כגון שיאהב איראני, הפיצוץ מתרחש בגובה של מאות מטרים מעל פני הקרקע. הגובה הזה נועד לאפשר לגל ההדף להתפשט על פני שטח רחב במיוחד, ולפגוע באנשים ובמבנים גם מבלי שהטיל עצמו פוגע ישירות. ההדף מהפיצוץ האווירי מתפשט בצורת גל כדורי ענק, כמו טבעת מתרחבת, שמגיעה לעיתים למרחק של קילומטרים, תלוי בגובה הפיצוץ ובעוצמת חומר הנפץ.
הדרך להגן מפני הדף היא הסתתרות במרחב מוגן תקני, כמו ממ"ד או מקלט, שמוגנים בקירות בטון בעובי של עשרות סנטימטרים. במקומות שבהם אין ממ"ד, עדיף להתרחק מחלונות ולהשתטח על הקרקע עם הפנים כלפי מטה, רצוי מאחורי קיר או חצי קיר. גל ההדף נחלש עם המרחק, ולכן גם מסתור פשוט עשוי להציל חיים.
ההדף הוא כוח בלתי נראה אך קטלני, שיכול לפצוע ולהרוג גם ממרחקים של מאות מטרים מהפיצוץ. ניתן לעצור רסיסים באמצעות קירות וחלונות, אבל את ההדף כמעט בלתי אפשרי לחסום ללא מרחב ממוגן מתאים. ההבנה כיצד הוא פועל היא קריטית כדי להיערך כראוי ולהגן על עצמנו ועל הסובבים אותנו.
