רוב המדינות תמכו בהחלטה של העצרת הכללית של האו"ם (UNGA) הקובעת תאריך יעד לישראל להפסיק את הכיבוש הבלתי חוקי שלה בשטח פלסטיני על רקע הביקורת הבינלאומית הגוברת על ישראל.
ה החלטה שהתקבלה ביום רביעיאינו מחייב מבחינה משפטית. אבל הוא כולל תוכחות חמורות כלפי ישראל וזכה לתמיכת מדינות רבות במערב שתמכו בישראל באופן מסורתי.
זו הייתה הפעם הראשונה בתולדות האו"ם שפלסטין הציגה הצעת החלטה משלה להצבעה באסיפה הכללית בת 193 חברים, הודות ל הזכויות וההרשאות המוגברות שקיבל – עדיין כמדינה משקיפה – לאחר החלטה במאי.
מה אומרת ההחלטה?
ההחלטה דורשת ש"ישראל תביא לסיומה ללא דיחוי את נוכחותה הבלתי חוקית בשטח הפלסטיני הכבוש, המהווה מעשה פסול בעל אופי מתמשך הכרוך באחריותה הבינלאומית, ולעשות זאת לא יאוחר מ-12 חודשים".
ההחלטה קוראת לישראל לציית לחוק הבינלאומי ולהסיג את כוחותיה הצבאיים, להפסיק לאלתר את כל פעילות ההתנחלויות החדשות, לפנות את כל המתנחלים מהאדמה הכבושה ולפרק חלקים מחומת ההפרדה שהקימה בתוך הגדה המערבית הכבושה.
הוא אומר שישראל חייבת להחזיר קרקע ו"מקרקעין" אחרים כמו גם כולם נכסים שנתפסו מאז תחילת הכיבוש ב-1967 וכל רכוש ונכסי תרבות שנלקחו מפלסטינים ומוסדות פלסטינים.
ההחלטה גם דורשת מישראל לאפשר לכל הפלסטינים שנעקרו במהלך הכיבוש לחזור למקומות מוצאם ולבצע פיצויים על הנזק שנגרם כתוצאה מהכיבוש.
מה אומרת פסיקת בית הדין הבסיסית?
מסמך UNGA התבסס על א חוות דעת מייעצת שניתנה על ידי בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) ביולי שהכריז על הכיבוש בלתי חוקי ואמר שכל המדינות מחויבות לא "להגיש סיוע או סיוע בתחזוקתו".
בית המשפט העליון בעולם קבע כי ישראל "מנצלת לרעה את מעמדה ככוח הכובש" על ידי בנייה והרחבת התנחלויות, שימוש במשאבי הטבע של האזור, סיפוח והטלת פיקוח קבוע על אדמות וערעור זכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית.
בית המשפט פרסם את חוות הדעת לאחר שהתבקשה בשנת 2022 על ידי העצרת הכללית, וכאשר האו"ם והרוב המכריע של הקהילה הבינלאומית רואים בשטח הפלסטיני ככבוש ישראלי.
ישראל כבשה את הגדה המערבית, רצועת עזה ומזרח ירושלים במלחמת ששת הימים הערבית-ישראלית ב-1967.
היא נאלצה לסגת מעזה בלחץ בינלאומי ב-2005, אך שמרה על מצור יבשתי, ימי ואווירי מעל המובלעת.
מה מראות ההצבעות?
ההחלטה אושרה על ידי 124 מדינות חברות באו"ם כאשר 43 מדינות נמנעו ו-14 דחו אותה.
נֶגֶד: רשימת המתנגדים כוללת את ישראל ובעלת בריתה, ארצות הברית. ארגנטינה, שבשנת 2010 הכירה במדינה פלסטינית, תחת הנשיא הנוכחי חוויאר מיילי שינתה את עמדתה וצמחה לאחת התומכות הדיפלומטיות הנחרצות של ישראל. גם היא התנגדה להחלטה. פרגוואי היא המדינה היחידה האחרת ביבשת אמריקה שהצביעה נגד ההחלטה.
הונגריה וצ'כיה היו היחידות שהצביעו לא מאירופה, אליהן הצטרפו מלאווי מאפריקה וממספר מדינות איים באוקיינוס השקט.
עֲבוּר: צרפת, ספרד, פינלנד ופורטוגל היו חלק מהמדינות האירופיות העיקריות שהצביעו בעד. תומכים בולטים נוספים כללו את יפן, סין, רוסיה וברזיל. בסך הכל, כמעט כל אפריקה, אירופה, אסיה ואמריקה הלטינית הצביעו בחיוב.
נמנעים: ההחלטה של הודו להימנע פירושה שהיא נפרדה עם שאר קבוצת BRICS של מדינות הדרום העולמי המובילות ועם כל דרום אסיה, למעט נפאל. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו סופר את מקבילו ההודי, נרנדרה מודי, כידיד קרוב. תחת מודי – שבשנת 2017 הפך לראש ממשלת הודו הראשון שביקר בישראל – הקשרים בין המדינות גדלו באופן משמעותי כאשר ניו דלהי התרחקה לאט מהתמיכה המסורתית והאיתנה שלה בפלסטין.
מאז תחילת המלחמה בעזה, בעלות בריתה המערביות של ישראל נמנעו ברובן או הצביעו נגד החלטות האו"ם המבקשות להגן על פלסטינים או להטיל אחריות על ישראל. אפילו מרוכך החלטות מחייבות שהתקבלו במועצת הביטחון של האו"ם לא יושמו.
בהצבעה ביום רביעי היו גם נמנעים בהרבה מכמה קולות קודמים, כולל הצבעת הפסקת האש בעזה בעצרת הכללית בדצמבר.
האם 'זכותה של ישראל להגן על עצמה' משתרעת על הכיבוש?
לכל המדינות הריבוניות יש זכות להגן על עצמן מפני התקפות, טיעון שבעלות בריתה של ישראל הדגישו בעקביות כדי להצדיק את הרג המדינה של עשרות אלפי בני אדם ברצועת עזה ובגדה המערבית הכבושה מאז התקפות חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר.
ארה"ב, יחד עם בעלות ברית שנמנעו במהלך ההצבעה ביום רביעי – כולל אוסטרליה, קנדה, גרמניה ואוקראינה – אמרו שהם לא יכולים להצביע בעד החלטה שאינה מפרטת את זכותה של ישראל להגן על עצמה.
אבל הם לא הסבירו איך הכיבוש נחוץ כדי שישראל תגן על עצמה.
משלחת ארה"ב לאו"ם אמרה כי היא מאמינה שההתנחלויות הישראליות בשטח הכבוש "אינן עולות בקנה אחד עם החוק הבינלאומי" וושינגטון "מכבדת" את תפקידו של ה-ICJ אך רואה את המסמך כ"החלטה חד-צדדית המפרשת באופן סלקטיבי את מהות ה-ICJ. הדעה, לא מקדמת את מה שכולנו רוצים לראות, וזו התקדמות לקראת שתי מדינות, שחיות בשלום, זו לצד זו".
וושינגטון טענה שההחלטה מקדמת רעיון "שקרי" לפיו טקסט שאומץ בניו יורק יכול לפתור את הסכסוך המורכב.
החלטת UNGA של היום מבהירה זאת בצורה ברורה #יִשְׂרָאֵל לא ניתן לאפשר לכיבוש 57 שנים של השטח הפלסטיני הכבוש, תוך הפרה בוטה של החוק הבינלאומי, להימשך עוד.
ישראל חייבת לציית להחלטה באופן מיידי על ידי הסגת כוחותיה… pic.twitter.com/22irvL0vsG
– אגנס קלמרד (@AgnesCallamard) 18 בספטמבר 2024
אבל כתבים מיוחדים של האו"ם, מגוון רחב של מומחים במשפט בינלאומי ומספר מדינות טענו כי ישראל לא יכולה לטעון שהיא מגינה על עצמה כמעצמה כובשת כלומר הרג פעיל אזרחים פלסטינים או מניעת צרכים בסיסיים מהם.
בית המשפט הבינלאומי קבע גם בחוות דעת מייעצת בשנת 2004 כי ישראל אינה יכולה להפעיל את הזכות להגנה עצמית בשטח כבוש כאשר בית המשפט בחן את בניית חומת ההפרדה על ידי ישראל בגדה המערבית למטרות ביטחוניות לכאורה.
זכותה של ישראל להגנה עצמית היא שאלה קשה שנותרה חלוקה, לדברי ג'יימס דווייני, מרצה בכיר בבית הספר למשפטים באוניברסיטת גלזגו.
הוא הסביר כי ה-ICJ בעבר עמד על כך שהזכות הטבועה של מדינות להגנה עצמית במשפט הבינלאומי מתייחסת להגנה מפני מדינות אחרות.
"בעוד שמדינות רבות מביעות תמיכה בזכות רחבה יותר שתאפשר הגנה עצמית גם ביחס לשחקנים שאינם ממלכתיים, סוגיית המדינה של פלסטין קשורה, כמובן, בשאלות כאלה. ככזה, הייתי אומר ששאלת ההגנה העצמית היא סוגיה משפטית קשה שמדינות מסוימות עשויות לא להסכים באופן לגיטימי על ההשפעות שלה, ועשויות גם לספק כיסוי למדינות להצביע בצורה שתואמת את עמדותיהן הפוליטיות", אמר דווייני. אל ג'זירה.
האם זה ישנה משהו בשטח?
לא ניתן לאכוף את ההחלטה הלא מחייבת, ולכן, לא סביר שתשנה משהו עבור הפלסטינים בשטח כבוש בעתיד הנראה לעין, אמרו אנליסטים.
דווייני אמר כי בעוד שהחלטת העצרת הכללית קובעת מועד אחרון לישראל לפינוי שטח פלסטיני כבוש, עובדה זו אינה משנה את האופי הבלתי ניתן לאכיפה של ההחלטה.
"למועד האחרון של 12 חודשים זה יש משמעות פוליטית והוא עשוי למלא תפקיד בצעדים פוליטיים ופרוצדורליים עתידיים שננקטו באו"ם, אך לדעתי אינו משנה דבר מבחינת ההשפעה המשפטית של ההחלטה או חוות הדעת המייעצת", אמר.
בינתיים, פלסטינים ממשיכים להיהרג, מום או עצורים ללא אישום בעזה ובגדה המערבית על בסיס יומיומי, והאלימות מצד הצבא הישראלי והמתנחלים גברה בחדות.
דווח היום על הריסה בבית עווא, #חברוןה #הגדה המערביתתפוס #פַּלֶשְׂתִינַאִי שֶׁטַח. https://t.co/hG9VUlAUXf pic.twitter.com/G62v3kzEEA
— OCHA oPt (פלסטין) (@ochaopt) 19 בספטמבר 2024
כוחות ישראליים הם גם הרסו מבנים פלסטינים – או לאלץ פלסטינים לעשות זאת בעצמם מחשש לקנסות ומעצרים – בקצב שעלה במהירות מאז תחילת המלחמה בעזה.
לפחות 11,560 מבנים פלסטינים נהרסו ו-18,667 בני אדם נעקרו מאז שהאו"ם החל לרשום נתונים אלה ב-2009, על פי הנתונים האחרונים. יותר מ-1,250 מבנים נהרסו רק בשנת 2024.
