בעוד שאיראן מתמודדת עם תקיפות חסרות תקדים בשטחה מצד ישראל וארצות הברית, ובזמן שברחבי המדינה מדווחים אזרחים על השבתה מוחלטת של רשת האינטרנט, נרשם בימים האחרונים עימות סמוי נוסף: קרב על השליטה במידע. המשטר בטהרן, שחתך את התקשורת למיליוני תושבים מחשש לדליפת חומרי תיעוד של מתנגדי המשטר או של פעולות סודיות שמתרחשות במעמקי המדינה, נוקט כעת צעד נוסף: אזהרות חמורות לציבור מפני התקנת אנטנות לווין של סטארלינק, שירות האינטרנט של אילון מאסק.
מדובר בשירות תקשורת מהפכני שפותח על ידי חברת SpaceX ומאפשר חיבור לאינטרנט דרך מאות לוויינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ. מאז החל השירות, הוא משמש לא רק קהילות מבודדות, אלא גם כוחות צבאיים כמו באוקראינה שנזקקו לחיבור תקשורת אמין בשעת מלחמה. גם כעת, במציאות האיראנית, יש מי שרואה בו תקווה לתקשורת חופשית.
לא במקרה פנה ריצ'רד גרנל, שליח מיוחד לנשיא ארה"ב למשימות מיוחדות ולשעבר ראש המודיעין הלאומי של ארה"ב, באופן פומבי אל מאסק, בבקשה להפעיל את שירותי סטארלינק בחינם באיראן. "החברים שלי בפנים אינם זוכים כעת לגישה חופשית למידע", כתב גרנל בטוויטר (רשת X), "אני תורם לזה, ואני בטוח שגם אחרים יתרמו". מאסק עצמו עדיין לא הגיב, אך ציין בעבר כי "הקרניים דולקות" – כלומר הלוויינים משדרים באזור. אלא שכדי להתחבר אליהם, יש צורך בציוד פיזי על הקרקע, וזהו לב הבעיה.
על מנת להתחבר לשירות סטארלינק, יש צורך ב"טרמינל" – אנטנה קטנה בגודל מגש פיצה, שמוצבת מחוץ לבית, מתחברת לחשמל ולנתב, ויודעת לתקשר עם לווייני סטארלינק. האנטנה צריכה "ראות" ישירה לשמים, כלומר להיות ממוקמת תחת כיפת השמיים, בלי הפרעות של קירות או עצים. ברגע שהיא קולטת את האות מהלווין, היא משדרת למכשירי הקצה – מחשבים, טלפונים וטאבלטים – דרך רשת Wi-Fi מקומית.
בהקשר האיראני, מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית. הציוד עצמו נאסר בייבוא, ומשטרת האינטרנט באיראן מחפשת אחר כל מי שמתקין אנטנה כזו. עם זאת, על פי הערכות זרות, קיימות דרכים לעקוף את הפיקוח, והועלו טענות כי סוכני מודיעין זרים הבריחו בחשאי אנטנות לאזורים מסוימים באיראן, ובפרט לאזורי הגבול הכורדיים והבלוצ'יים.
ולמרות האיסורים, נראה כי סטארלינק פועל באיראן. בימים האחרונים ממשיכים לדלוף לרשתות החברתיות סרטונים מתוך המדינה, חלקם מתעדים את הפגזות חיל האוויר הישראלי במתקנים צבאיים ובאתרים אסטרטגיים, וחלקם מציגים תגובות אזרחיות מפתיעות. לצד תיעודים של הרס והבהלה, נראו גם צהלות שמחה של אזרחים איראנים על חיסולם של בכירים במשטר ובכוחות הביטחון, ואף ביטויי תקווה פומביים לחיסולו של המנהיג העליון עלי חמינאי. תכנים שכאלה, לו היו נשלחים דרך רשתות תקשורת רגילות, היו נמחקים בתוך שניות. אלא שכעת, כשהמידע מגיע דרך לוויינים ולא דרך מערכות הפיקוח של הרפובליקה האסלאמית, הוא זורם החוצה באופן שלא ניתן עוד לעצור.
החשש של טהרן מסטארלינק אינו רק טכנולוגי אלא גם אסטרטגי. מדובר באובדן שליטה טוטאלי על אחד מהנכסים המרכזיים של המשטר: השליטה במידע ובזרימת הדיווחים החוצה. מאז תקיפות ישראל ואחריהן מתקפת טילים אמריקנית על אתרים גרעיניים בנתנז, פורדו ואיספהאן, גברה התסיסה הציבורית ברחבי המדינה, וקולות אופוזיציוניים החלו להפיץ תיעודים של מחאות והרס. השלטון ניתק את הגישה לרשת, חסם את וואטסאפ וטען שישראל משתמשת באפליקציה לצורכי ריגול.
החשש של טהרן מסטארלינק אינו רק טכנולוגי אלא גם אסטרטגי. מדובר באובדן שליטה טוטאלי על אחד מהנכסים המרכזיים של המשטר: השליטה במידע ובזרימת הדיווחים החוצה. מאז תקיפות ישראל ואחריהן מתקפת טילים אמריקנית על אתרים גרעיניים בנתנז, פורדו ואיספהאן, גברה התסיסה הציבורית ברחבי המדינה, וקולות אופוזיציוניים החלו להפיץ תיעודים של מחאות והרס. השלטון ניתק את הגישה לרשת, חסם את וואטסאפ וטען שישראל משתמשת באפליקציה לצורכי ריגול. ובמובן הזה, סטארלינק הוא סיוט מודיעיני עבור חמינאי.
בזמן הפלישה הרוסית לאוקראינה, נשלחו עשרות אלפי אנטנות סטארלינק לאזורי הלחימה והיו לעוגן תקשורת כמעט יחיד. באוקראינה לבדה, סיפקה ספייסאיקס מעל ל־40 אלף יחידות כאלה. מאסק אף הזהיר בעבר שאם יכבה את השירות לחיילים, החזית תקרוס. לא מפתיע אם כן, שגם במצב המתוח הנוכחי, יש מי שמקווים שהטכנולוגיה הזו תפרוץ גם את חומות הברזל של איראן.
טהרן יודעת היטב את משמעות החיבור החופשי. חיבור כזה לא רק מעבביר מידע החוצה, אלא גם מאפשר לתושבים גישה לעולם, לתקשורת חופשית, ולהודעות שלא עוברות דרך הפילטרים של הרפובליקה האסלאמית. אולי בגלל זה, דווקא אנטנה קטנה אחת על גג בית, הפכה לסמל של מאבק על חירות.
