הפרלמנט הישראלי הצביע ברוב מוחץ לאסור על סוכנות הסעד והעבודות של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א) לפעול ברחבי פלסטין הכבושה. הצבעה שנייה מיתגה את סוכנות האו"ם כקבוצת "טרור".
בהתחשב באיום הקיומי המוגבר שמדינת ישראל מציבה על העם הפלסטיני, לשיבוש נוסף של תוכניות אונר"א יהיו השלכות מיידיות וקטסטרופליות על מיליוני פלסטינים.
אף ארגון לא יכול להשתוות לכיסוי התוכנית של אונר"א, היכולת הלוגיסטית או המומחיות הקולקטיבית. בעזה לבדה, אונר"א ערכה יותר מ 6 מיליון ייעוץ רפואי מאז אוקטובר 2023 והעניק סיוע במזון לכמעט 1.9 מיליון אנשים. בסמוך לאחר ההצבעות בכנסת, נציגי כמה סוכנויות של האו"ם התנגדו בפומבי למהלך. מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, הגן על אונר"א כ"חובה" בעוד שמנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, טדרוס ג'ברייסוס, התעקש שהסוכנות "בלתי ניתנת להחלפה".
הידיעה שאף סוכנות לא יכולה להחליף את אונר"א, אבל הניסיון להפסיק את עבודתה לשמירה על חייה ללא קשר היא הצהרה ברורה של כוונה לרצח עם. זה מייצג התעלמות ברורה מפסיקת בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) מ-26 בינואר, כולל הפרשה רביעית שהורתה לישראל להבטיח מתן "שירותים בסיסיים הדרושים בדחיפות וסיוע הומניטרי לטיפול בתנאי החיים הקשים".
בהגשה השנייה של דרום אפריקה ל-ICJ במרץ, הצוות המשפטי שלה ציטט פעולות שונות שנקטה ישראל, כולל חסימת צוותי אונר"א מלהגיע לבתי ספר ולמרכזי בריאות, השעיית משלוח הסחורות של אונר"א וניסיון לפנות את אונר"א מהמטה שלה במזרח ירושלים. פנייתה של דרום אפריקה הייתה נחרצת:
"ילדים פלסטינים מתים ברעב כתוצאה ישירה ממעשיה ומחדלים מכוונים של ישראל – תוך הפרה של אמנת רצח העם ופקודת בית המשפט. זה כולל את הניסיונות המכוונים של ישראל לנכות (אונר"א).
ישראל מכשירה שוב ושוב את הקיפוח והחלוקה הסלקטיבית של סיוע הומניטרי כעמוד התווך של הכיבוש שלה, לאחרונה כדי לעורר העברות אוכלוסין ולחוקק ענישה קולקטיבית בעזה. אסטרטגיה זו קודמת מאוקטובר 2023 – כמעט כל אוכלוסיית עזה נאלצה להיות תלויה בסיוע הומניטרי תחת המצור והכיבוש של ישראל, עם ממוצע של 500 משאיות סיוע שנכנסות לעזה ביום.
לישראל יש חובה משפטית בסיסית ככוח כובש להבטיח אספקה נאותה של סיוע הומניטרי ותחזוקת שירותים חיוניים ברחבי עזה. לא היה יום אחד מאז אוקטובר 2023 שחובה זו נשמרה. נכון ל-8 בנובמבר, ישראל התירה רק כניסת 44,453 משאיות סיוע לעזה. אם לוקחים את רמות הסיוע ההומניטרי שלפני אוקטובר 2023 כאמת מידה גולמית, המספר הכולל של משאיות שהיו אמורות להיכנס במהלך 13 החודשים הללו עומד על 199,500.
גם אם המשאיות הללו היו נכנסות, ישראל השפילה כל מראית עין של מערכת הומניטרית. לְפָחוֹת 237 אנשי אונר"א נהרגו; רבים מהמרפאות, בתי הספר, המאפיות והמחסנים בעזה נהרסו; למשאיות אין דלק לתפעול; ורוב עזה נותרה כפופה לפקודות עקירה כפויות או לכיבוש צבאי ישראלי ישיר, שמהן דורשות שיירות האו"ם – ולעתים קרובות מסורבות – אישור כניסה.
אין לבלבל את ההגנה על אונר"א ברגע קריטי זה עם הגזמת תפקידו של הסיוע ההומניטרי. מבקרים רבים ציינו כי מחויבות מוגבלת לסיוע הומניטרי הסבה ללא ספק את תשומת הלב ממרכזיות התביעות המשפטיות והזכויות הפוליטיות של הפלסטינים. אותה ביקורת נמשכת לאורך ההיסטוריה של אונר"א. ב'שלטון בעזה', האנתרופולוגית אילנה פלדמן נזכרת בשיחה עם פלסטיני בעזה שטענה כי המטרה מאחורי אונר"א היא לגרום ל"פלסטיני לשכוח את מולדתו מאז שהוא לוקח את שק הקמח".
שנה לפני שהעצרת הכללית של האו"ם (UNGA) הצביעה על הקמת אונר"א, העבירה האו"ם את החלטה 194(III), אשר אישרה את זכות השיבה לפליטים פלסטיניים ואת הצורך בפיצויים לאלה שנאלצו להתיישב מחדש במקומות אחרים. אותה החלטה הקימה את ועדת הפיוס של האו"ם לפלסטין (UNCCP), שהופקדה על מימוש זכות השיבה. ה-UNNCCP התמודדה עם התנגדות מתמשכת מצד המדינה הישראלית החדשה שהוקמה, מה שגרם לנציבות להתבטל עד שנות ה-50. דו"ח שנתי עדיין מוגש ל-UNGA מטעם UNCCP, אך הנוסח של הגשת הפסקה הבודדת נותר ללא שינוי במשך יותר מ-30 שנה.
בניסיון לערפול אידיאולוגי, גורמים ישראלים ממשיכים לטעון כי אונר"א "מנציח את בעיית הפליטים הפלסטינים"במקום להאשים את המדינות שנכשלו באחריותן הקולקטיבית לנהל משא ומתן על פתרונות פוליטיים צודקים. ההכרה הבלתי חוזרת בזכות השיבה הפלסטינית נתפסת על ידי ישראל כאיום על עצם קיומה, ככל שהקרנות הקולוניאליות המתנחלים של ישראל דרשו את הטיהור האתני של פלסטין ואת הכניעה האלימה של האוכלוסייה הפלסטינית שנותרה.
מעבר לניסיונותיה של ישראל לערער את זכות השיבה הפלסטינית – שתימשך ללא קשר לעתידה של אונר”א – יש להבין את ההתקפות החוזרות ונשנות על אונר”א בהקשר של ניסיונות רחבים יותר של ישראל להפעיל שליטה מלאה על המערכת ההומניטרית, המאפשרת לישראל להתרבות. את ההשפעות של האלימות הצבאית הישירה שלה.
ישראל לא יכולה לשלוט באונר"א באופן שהיא יכולה לתמרן קבלנים פרטיים או ארגונים לא ממשלתיים בינלאומיים שצצו בעזה, ותלויים במימון ממשלות השותפים לרצח העם. בכירים ישראלים לא ניסו להסתיר את החתירה לשליטה רבה יותר. בנאום בערוץ 13 של ישראל בינואר, הסביר נציג ישראל באו"ם, גלעד ארדן, את רצונו לפרק את אונר"א, "אתה לא יכול לפקח על אונר"א כי אתה לא יכול לפקח על האו"ם… אף מדינה לא באמת מסוגלת לפקח, ו צריכה להיות ישות ישירה שאפשר לגבות ממנה מחיר".
ישראל לא תוקפת את אונר"א רק בגלל הנצחתה של זכות השיבה, אלא בגלל שהיא עוזרת להזין, לחנך ולנהל טיפול לפלסטינים. כל ארגון שפעילותו פועלת כדי לנטרל את שאיפתה של רצח העם של ישראל להשמיד את העם הפלסטיני כולו או חלקו, ייתפס כמכשול להיגיון הקולוניאלי של המתנחלים הישראלי של ההשמדה.
הדעות המובעות במאמר זה הן דעותיו של המחבר ואינן משקפות בהכרח את עמדת העריכה של אל ג'זירה.
