- לפני ה-7 באוקטובר, יותר מ-150,000 עובדים פלסטינים מהגדה המערבית הכבושה נכנסו לישראל מדי יום כדי לעבוד במגוון מגזרים, בעיקר בנייה וחקלאות.
- האיסור של כמעט כל העובדים הללו לחזור לעבודתם בישראל לאחר מתקפת הטרור של חמאס יצר "זעזועים באספקה" בישראל, אמר ראש הבנק המרכזי של המדינה, וכן פגע קשות בכלכלת הגדה המערבית.
- בעלי עסקים ומפעלים ישראלים לחצו בדצמבר על המחוקקים לאפשר בין 8,000 ל-10,000 עובדים פלסטינים לחזור לעבודתם בהתנחלויות ובעסקים ישראלים בגדה המערבית.
אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, נואם במהלך מסיבת עיתונאים בנושא ריבית בירושלים, ישראל, ביום שני, 27.11.2023.
קובי וולף | בלומברג | Getty Images
האיסור המיידי על כניסת כמעט כל העובדים הפלסטינים לישראל בעקבות מתקפת הטרור בראשות חמאס ב-7 באוקטובר גרם להלם לכלכלת ישראל, אמר ראש הבנק המרכזי של המדינה בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, שוויץ.
"אנחנו עובדים בסביבה מאוד לא ודאית, כפי שניתן לראות, והייתי אומר שיש שני סוגים של זעזועים: יש הלם אספקה", אמר נגיד בנק ישראל אמיר ירון לדן מרפי מ-CNBC. "וזה בעיקר בענף הבנייה שבו… שליש מהענף הזה הם פלסטינים מהגדה, ועכשיו הם לא נכנסים לעבודה".
"זה משפיע גם על החקלאות, איפה שהם נמצאים, ויש עוד עובדים זרים", אמר ירון. "אז זה ייקח קצת, זה הלם היצע שלילי, וזה יכול להשפיע על עליית המחירים לקראת המחצית השנייה של השנה".
לדבריו, על הבנק לעקוב אחר התפתחויות המחירים הללו, והוסיף: "מצד שני, ראינו זעזוע ביקוש שלילי, כמובן במלחמה. ועד כה הלם הביקוש השלילי הזה היה הדומיננטי ביותר. ונצטרך לפקח גם על כך, ככל שאנו מתקדמים עם האופן שבו אנו חושבים להמשיך במדיניות המוניטרית".
לפני ה-7 באוקטובר, יותר מ-150,000 עובדים פלסטינים מהגדה המערבית הכבושה נכנסו לישראל מדי יום לעבודה במגוון מגזרים, בעיקר בבנייה ובחקלאות.
האיסור על מרבית העובדים הללו לחזור לעבודתם בישראל פגע באופן דרמטי בכלכלת הגדה המערבית. זה גם תרם לכעס ולתסיסה גוברת על הכיבוש הישראלי בן עשרות השנים והפצצה הבלתי פוסקת שלה על רצועת עזה, שלדברי משרד הבריאות המנוהל על ידי חמאס בעזה הרג יותר מ-24,000 בני אדם. המתקפה הישראלית החלה לאחר שחמושי חמאס מעזה פתחו במתקפת פתע על דרום ישראל שבה נהרגו כ-1,200 בני אדם ולקחו עוד 240 בני ערובה, מתוכם 136 בני אדם נותרו בשבי.
בסוף דצמבר הזהיר משרד האוצר הישראלי כי האיסור על עובדים פלסטינים עלול לעלות לכלכלת ישראל מיליארדי שקלים בחודש.
"חישבנו מה יהיה הנזק הכלכלי אם הפלסטינים לא ילכו לעבודה…וההערכה היא בכ-3 מיליארד שקל (830 מיליון דולר) לחודש", אמר אז נציג משרד האוצר לפרלמנט הישראלי, הכנסת. , על פי התקשורת המקומית.
בעלי עסקים ומפעלים בדצמבר לחצו על המחוקקים לאפשר בין 8,000 ל-10,000 עובדים פלסטינים לחזור לעבודתם בהתנחלויות ובעסקים ישראלים בגדה המערבית.
בהערות שדווח ב"טיימס אוף ישראל", אמר ראול סרגו, נשיא התאחדות הבנאים בישראל, לכנסת: "אנחנו במצוקה קשה מאוד… הענף נמצא בקיפאון מוחלט והוא רק 30% פרודוקטיבי. חמישים אחוז. מהאתרים סגורים ויש השפעה על כלכלת ישראל ושוק הדיור".
גם מגזר החקלאות בישראל תלוי מאוד בעבודה זרה, בפרט עובדים מתאילנד – לפחות 10,000 מהם עזבו את המדינה לאחר הפיגוע באוקטובר, שבמהלכו נהרגו ונלקחו כבני ערובה עובדי חקלאות תאילנדים רבים.
כשנשאל על אילו כלים עומדים לרשות הבנק לתת מענה להתרחבות פוטנציאלית של המלחמה לגבול הצפוני של ישראל עם לבנון, הדגיש ירון את ההתמקדות במניעת חוסר יציבות פיננסית.
"כולנו מקווים שזה לא יקרה. במקרה שזה יקרה, אז הלך הרוח שלך הופך ליציבות פיננסית", אמר הבנקאי. "זה אומר שכל ההשקפה על תהליך הריבית… המדיניות המוניטרית המרחיבה כנראה נעצרת, ואתה משתמש בסוגי הכלים שבהם השתמשנו עד כה, כמו המט"ח או דברים כאלה, ואנחנו מקווים שלא נצטרך לעשות זאת. לך לשם."
ירון הוסיף כי הוא אופטימי לגבי יכולתה של ארצו להתמודד עם זעזועים, לאור היכרותה עם מלחמות לאורך עשרות השנים.
"אני חושב שעדיין צריך לזכור שישראל היא כלכלה דינמית", אמר. "זה עמיד, זה הראה שהוא יכול להתאושש… פחות או יותר על פני כל אירוע צבאי, זה הראה שהוא יכול לחזור ולצמוח מהר. הייתי אומר, למעשה, ביטחון המולדת, לכלכלה הביקוש לזה גדל. ובתקווה, אם יהיה יום אחרי שבו יש סביבה טובה יותר עם מדינות מתונות, אלה יביאו גם הזדמנויות חדשות".
