בעקבות ניצחון דונלד טראמפ במירוץ לנשיאות ארה"ב, איראן שינתה באופן דרמטי את הרטוריקה שלה מול המערב. זאת, על רקע קשיים שנחווים כאתגר הגדול ביותר למשטר האיראני מאז המחאות הנרחבות של 2022 – כך עולה מדיווחים בתקשורת האמריקאית.
חמישה גורמים איראנים בכירים, בהם איש משמרות המהפכה, חשפו בפני ה"ניו יורק טיימס" את המהפך: בסוף חודש אוקטובר, כשאיראן התכוננה לתקיפה נרחבת נגד ישראל, הצהיר סגן מפקד משמרות המהפכה "מעולם לא השארנו תוקפנות ללא מענה ב-40 השנים האחרונות".
אולם לאחר ניצחון טראמפ ב-5 בנובמבר, טהרן השהתה את תוכניות התקיפה והחלה לשדר נכונות למשא ומתן – זאת בניגוד לעמדתה בתקופת טראמפ הראשונה, אז סירבה לנהל משא ומתן עם וושינגטון וטענה שתוכניות הנשק והמדיניות האזורית שלה הן עניין פנימי בלבד.
בניסיון להפשיר את היחסים עם וושינגטון, שגריר איראן באו"ם, אמיר סעיד איראוואני, נפגש עם איש העסקים אילון מאסק, המקורב לטראמפ, במעון השגריר בניו יורק – כך מסרו שני גורמים איראנים רשמיים לניו יורק טיימס. הפגישה עוררה זעם בקרב השמרנים באיראן שכינו את השגריר "בוגד". לאחר שלושה ימים משרד החוץ האיראני הכחיש את קיומה של הפגישה.
במקביל, איראן שולחת מסרים שלווים ומרגיעים בזירה האזורית: המנהיג העליון ח'מנאי שלח את יועצו הבכיר עלי לריג'אני לביירות באמצע חודש נובמבר, במטרה להעביר מסר להנהגת חיזבאללה לקבל את הפסקת האש. שר החוץ האיראני עראקצ'י אמר כי איראן מברכת על הפסקת האש בלבנון, וכי למרות שטהרן שומרת על זכותה להגיב לתקיפות ישראל באיראן מהחודש שעבר, היא "תיקח בחשבון את ההתפתחויות האזוריות כמו הפסקת האש בלבנון".
העמקת המשבר הכלכלי
המשבר הכלכלי החריף שפוקד את המדינה מוסיף ללחץ על המשטר: המטבע האיראני איבד 40% מערכו במהלך 2024 והגיע לשפל של 821,500 ריאל לדולר, והתמ"ג לנפש צנח ב-45% מאז 2012, ל-4,465.60 דולר. האינפלציה השנתית עמדה על 37% בנובמבר לפי הבנק המרכזי האיראני, כשמחירי הבשר זינקו פי חמישה ומחירי תפוחי האדמה הוכפלו בשלוש השנים האחרונות.
מפעלים באיראן פועלים רק ב-41% מהתפוקה שלהם בגלל מחסור חמור בחשמל וגז טבעי, כך דיווחה לשכת המסחר, התעשייה, המכרות והחקלאות האיראנית ב-18 בדצמבר. המשבר השבית 22 מפעלי מלט והאט את ייצור התרופות, כך על פי סוכנות הידיעות האיראנית לענייני עבודה.
גל מחאות שוטף את המדינה
סוחרים בבזאר בטהראן שבתו ב-29 בדצמבר, כשלדברי ראש לשכת הגילדות בטהראן, חמידרזה רסטגר, המפגינים "חששו שמוצרים במחירי שער החליפין הנוכחי יהיו מחוץ להישג ידם של רוב הצרכנים". פנסיונרים הפגינו מול הפרלמנט עם שלטים "די למלחמות, השולחן שלנו ריק" ו"עזבו את הרעלה במנוחה ותחשבו עלינו". במקביל מתקיימות הפגנות של אחיות ועובדי תעשיית הנפט, כולל במפעל הפטרוכימי אבדאן, על רקע שלושה חודשי עיכוב בתשלום שכר.
הנשיא המתון יחסית מסעוד פזשקיאן, שנבחר ביולי לאחר מות קודמו בהתרסקות מסוק, שלח את הדיפלומט הבכיר מג'יד תח'ת-רוונצ'י לשיחות בז'נבה עם בריטניה, צרפת וגרמניה בנושא הגרעין. במקביל, יועצו הבכיר של ח'מנאי, עלי לריג'אני, הצהיר: "לא נפתח בתקיפה, ואתם תקבלו את התנאים שלנו להסכם".
בצל המשבר, ממשל טראמפ הנכנס מתכנן להגביר את הסנקציות על איראן כחלק ממאמץ אגרסיבי להכיל את תמיכתה בארגוני טרור במזרח התיכון. במקביל, הממשל שוקל אופציות צבאיות, כולל תקיפות אוויריות, למניעת התחמשותה הגרעינית של איראן, שנמצאת במרחק של שבוע-שבועיים מ"פריצה גרעינית" – אם כי ייקח לה כשנה לבנות נשק גרעיני.
איראן איבדה גם את כוח ההרתעה האזורי שלה: נפילת משטר אסד בסוריה בדצמבר, בעל בריתה המרכזי במזרח התיכון, הגיעה לאחר שחיזבאללה וחמאס – שתי הזרועות החזקות ביותר של טהרן באזור – ספגו מכה קשה מישראל. בנוסף, ישראל תקפה פעמיים באיראן במהלך 2024, והשמידה מערכות הגנה אווירית מסוג S-300 שסופקו על ידי רוסיה.
"האיראנים הגיעו להסכם גרעין רק כשהם הרגישו לחץ קיומי, וכרגע הם לא מרגישים את זה", אמר קרים סג'דפור מקרן קרנגי לשלום בינלאומי לוושינגטון פוסט. "אני יכול לדמיין הסכם גרעין מצומצם, אבל קשה מאוד לדמיין איזשהו הסכם מקיף שיכלול ויתור מוחלט על תוכנית הגרעין", הוסיף ג'ון אלטרמן מהמרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים לאותו העיתון. נתן זקס ממכון ברוקינגס הסכים עם הערכה זו, באומרו כי "תחת ח'מנאי, לא סביר שאיראן תיענה לכל 12 הדרישות הבסיסיות של פומפאו".
בהערה פתוחה באופן חריג אמר מהדי אפרז, מנהל שמרני של מרכז מחקר באוניברסיטת באקיר אל-עולום האיסלאמית, אמר בפאנל באוניברסיטת באקיר אל-עולום כי איראן העריכה בחסר את עוצמתה הצבאית של ישראל, וכי מלחמה עם ישראל היא לא "משחק פלייסטיישן". עוד אמר אפרז: "חברינו מסוריה התקשרו ואמרו שהפליטים השיעים הלבנונים שתומכים בחיזבאללה מקללים אותנו, קודם את איראן ואז את האחרים".
