וושינגטון – בחוגים הפוליטיים של ארצות הברית, החוכמה המקובלת מכתיבה שלבוחרים אכפת רק מהמועמד בראש הכרטיס לנשיאות, לא מהחבר המתמודד.
בעוד שבחירות סגן הנשיאות יכולות למלא תפקיד בדעת הקהל, הבוחרים הצביעו בעיקר עבור הכותרות – או לפחות כך הטענה.
במירוץ לנשיאות 2024, זה אומר שהרבה מתשומת הלב תיפול לסגן הנשיא קמאלה האריס והנשיא לשעבר דונלד טראמפ, המועמדים הדמוקרטיים והרפובליקנים, בהתאמה.
אבל כשהאריס מסתובבת ברחבי המדינה בבליץ של קמפיין, היא מוכנה להעמיד את ההיגיון הזה במבחן.
היא מנהלת קמפיין זה לצד זה עם חברתה הטרייה, מושל מינסוטה טים וולץעצירה במדינות הקרב של ויסקונסין ומישיגן ביום רביעי.
אסטרטגים דמוקרטיים אומרים שהבחירה של האריס בוואלס היא חלק מהמאמץ להתקדם במרוץ לנשיאות צוואר על צוואר.
נראה כי אישיותו הפתאומית, המסרים הפרוגרסיביים והשורשים של המעמד הבינוני במערב התיכון מתאימים לענות על צרכים דמוקרטיים ספציפיים: המפלגה צריכה לחזק את הבסיס הפרוגרסיבי שלה ולהשיל את מעטה האליטיזם החופי אם היא מקווה להחזיר את הבית הלבן בנובמבר.
אבל קח את האופטימיות הזו לגבי וואלס עם גרגר – או שייקר מלא – במלח, אמר אלן ליכטמן, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה האמריקאית.
"אתה יכול לקחת את כל הידע על ההשפעה של בחירת הוולז על תוצאות הבחירות ולעשות איתה מה שהפילוסוף הדגול דיוויד הום אמר שאתה צריך לעשות עם יצירות של אמונות טפלות: להעביר את זה ללהבות", אמר ליכטמן.
"אין שום הוכחה שבחירת סמנכ"ל משפיעה על תוצאות הבחירות לנשיאות".
ובכל זאת, עם התגלגלות מרוץ לנשיאות לא שגרתי, חלק מהאנליסטים מטילים ספק כיצד בחירתו של וולץ עשויה להיתפס בקרב המצביעים בטווח הארוך – והאם הוא אכן עשוי לעודד את סיכוייו של האריס.
מירוץ יוצא דופן
מינויו של וולץ לכרטיס הדמוקרטי ביום שלישי הגיע כפרק האחרון בעונת קמפיין יוצאת דופן.
לפני פחות משלושה שבועות נראה היה שהמירוץ נועד להעמיד שניים מהמועמדים הוותיקים ביותר בתולדות הנשיאות ביום הבחירות: טראמפ והנשיא המכהן, הדמוקרט ג'ו ביידן.
טראמפ כבר רשם את חלקו הראשונים במהלך המירוץ לנשיאות. במאי, המנהיג הרפובליקני הפך למועמד הראשון לנשיאות ארה"ב אי פעם מוּרשָׁע בהאשמות פליליות. הוא גם הנשיא לשעבר היחיד בהיסטוריה האחרונה שעשה מאמץ רציני לבטל הפסד קודם בבחירות.
אבל טוויסט חדש בסאגת הבחירות הגיע ב-21 ביולי, כשהנשיא ביידן נשר מהמרוץ לאחר החששות הגוברים לגבי גילו.
ביידן היה המנהיג הדמוקרטי. מעולם בהיסטוריה המודרנית לא נשר המועמד המשוער כל כך מאוחר במירוץ. החלטתו ביטלה את הכרטיס הדמוקרטי עם חודשים בלבד עד להצבעה.
אבל עזיבתו של ביידן סללה את הדרך לסגן הנשיא האריס להוביל את הכרטיס הדמוקרטי. הבחירה שלה לבחור את Walz כחבר התמודדות הגיעה באותו יום שבו הוסמכה רשמית להיות מועמדת המפלגה.
ליכטמן, הפרופסור של האוניברסיטה האמריקאית, הסביר כי Walz סימן מספר תיבות עבור קמפיין האריס.
מועמד לסגן הנשיא חייב להיות לפחות תאימות בסיסית לחברו המתמודד ורמת ניסיון כדי להראות שהם יוכלו למלא את מושב הנשיא, אמר ליכטמן. אחרת, חבר המתמודד יכול לשקף בצורה גרועה את כישורי קבלת ההחלטות של המועמד לנשיאות.
מלבד זאת, בחירות סגן נשיאות נדחות לרוב או נדחות כפחות רלוונטיות לקמפיינים פוליטיים.
טראמפ עצמו דגל בדעה זו. ביולי הוא בחר את ג'יי.די ואנס, סנטור בן 40 מאוהיו, להיות חברו לרוץ. אבל כשנשאל על החלטתו בשבוע שעבר, טראמפ הציע רגע מדהים של כנות.
"מבחינה היסטורית, לסגן הנשיא, מבחינת הבחירות, אין שום השפעה", אמר טראמפ.
"יש לך יומיים או שלושה שבהם יש הרבה מהומה לגבי – כאילו יש לך את זה בצד הדמוקרטי – מי זה הולך להיות. ואז זה מתפוגג. והכל קשור לבחירה הנשיאותית".
"מספיק קולות"
ברברה פרי, פרופסור ללימודי נשיאות במרכז מילר באוניברסיטת וירג'יניה, הודתה שעמדתו של טראמפ "לא לגמרי שגויה" מבחינה היסטורית. אבל היא שאלה אם ההיסטוריה הזו תחול במרוץ שממשיך לסטות לטריטוריה לא ידועה.
פרי הוסיף כי ההיסטוריה הייתה מנבא לא אמין במירוצי נשיאות ארה"ב המודרניים, המוכרעים יותר ויותר בשוליים דקים כתער. בשש הבחירות האחרונות לנשיאות, מרוץ אחד בלבד – המפגש של 2008 בין ברק אובמה וג'ון מקיין – הוכרע ביותר מחמש נקודות אחוז ברמה הלאומית.
בשתיים מתוך שש הבחירות האחרונות, הפסידו המועמדים המנצחים את ההצבעה העממית הלאומית, תופעה שלא התרחשה מאז 1888, לפי המועצה ליחסי חוץ.
זה כולל את הניצחון של ג'ורג' בוש על אל גור ואת הניצחון של טראמפ על הילרי קלינטון ב-2016. בשני המקרים, המועמד הרפובליקני גבר על הדמוקרטי.
הזכיות שלהם הגיעו כתוצר של מכללת בחירות מערכת, שבה כל מדינה מייצגת מספר מסוים של אלקטורים. הרוב המכריע של המדינות מעניקות את כל האלקטורים שלהן לכל מועמד שיזכה במספר הקולות הרב ביותר במדינה, לא משנה כמה מצומצם. המועמד שמרוויח הכי הרבה אלקטורים בסך הכל הופך לנשיא.
שיטת מכללת הבחירות הייתה "דאגה לדמוקרטים" בשנים האחרונות, אמר פרי.
"הם יכולים להעלות את התוצאה בהצבעה הפופולרית במקומות כמו קליפורניה וניו יורק ולהוציא מיליוני קולות לפני ה-GOP ברמה הלאומית, אבל המכללה האלקטורלית מופנית כעת לכיוון ה-GOP", הסביר פרי.
האריס עצמה היא מקליפורניה, מדינה כחולה לחלוטין. כדי לזכות בנשיאות, היא זקוקה לתמיכה במדינות מפתח בדרום ובמערב התיכון, שבהן הרבה קולות של מכללת אלקטורל עומדים לנגד עיניהם.
"אז השגת סגן נשיא שיוכל לערער במישיגן יכולה לערער בוויסקונסין – אולי בפנסילבניה ואולי גם באריזונה – (הפך לעדיפות עליונה)", אמר פרי. "אלו מדינות מפתח ומרכזי קרב."
וולץ יכול להשיג "מספיק קולות כדי לעזור לקמאלה האריס לנצח".
האם Walz יכול ליצור הבדלים?
כמו ברוב תחזיות הבחירות, רק הזמן יגיד אם Walz יכול להשפיע על תוצאות המירוץ.
למושל מינסוטה היה מעט בדרך של פרופיל לאומי עד שהופיע ברשימה הקצרה של האריס של סגן נשיא אפשרי.
רשימה זו, שהורכבה בעיקר מגברים לבנים ממדינות שדה הקרב, שיקפה את הטרופ הפוליטי שנמשך זמן רב לפיו כרטיס נשיאותי מוצלח חייב להכיל אדם לבן ככוח "מאזן" או מרגיע. האריס עצמה היא אמריקאית שחורה ואסיאתית.
קימברלי פילר-אלן, המייסדת-שותפה של Higher Heights, קבוצה שמטרתה לתמוך בנשים שחורות בפוליטיקה, תיארה את האסטרטגיה כשימוש בפוליטיקאי גבר לבן כ"תוקף" עבור חלק מהבוחרים.
"יעבור זמן רב עד שנהיה, כמדינה, בנוח עם שני אנשים צבעוניים על הכרטיס או אפילו שתי נשים, עד כמה שזה מצער", אמרה פילר-אלן לאל-ג'זירה. "אבל זו חברה גזענית, סקסיסטית, פטריארכלית שאנחנו חיים בה, ואנחנו לא יכולים לברוח מזה".
פרי מאוניברסיטת אמריקה אמר גם כי טקטיקת הקמפיין משקפת "השקפה אבהית של נשיאים שחוזרים לג'ורג' וושינגטון" ומורשת של זיווג בין מועמד ליצירת היסטוריה עם חבר מועמד שנחשב לטעים יותר לאלה שנזהרים משינוי.
היא הצביעה על המירוץ לנשיאות ב-1960, בו הופיעו ג'ון קנדי. הוא היה המועמד הצעיר ביותר לנשיאות ארה"ב אי פעם, והוא ימשיך להיות הנשיא הקתולי הראשון בתולדות המדינה.
אבל כדי "לאזן" את הכרטיס שלו, קנדי קלט את הפוליטיקאי מטקסס לינדון בי ג'ונסון, פרוטסטנטי מבוגר ממנו ב-11 שנים, בתור חברו.
Walz גם עוררה השוואות לביידן, כאשר האחרון נבחר כחבר מועמד לריצה ההיסטורית של אובמה ב-2008. הבחירות הללו הפכו את אובמה לנשיא השחור הראשון במדינה.
אנליסטים טוענים שגם ביידן וגם וולץ נתפסים כפוליטיקאים לבנים מבוגרים כריזמטיים וגלויים בעלי קשרים עם מדינות בשדה הקרב: פנסילבניה במקרה של ביידן ובמקרה של Walz, מינסוטה.
יליד נברסקה והתחנך בקולג' ממלכתי, תום הלב של וולז כמורה לשעבר בתיכון, מאמן פוטבול אמריקאי וצבא צבאי עשוי להפוך אותו לנכס פוליטי מושך במיוחד.
חלק מהאנליסטים רואים בו תרופת נגד לביקורות של מסע הפרסום של טראמפ על כך שהאריס הוא "ליברל רדיקלי" שאינו מתאים לאמריקה התיכונה.
קבוצת האריס כבר ביקשה להציג את וולץ כאלוף מעמד הביניים. בהופעתם המשותפת הראשונה ביום שלישי, האריס שיחק את תדמיתו ככוח מאחד.
"מאז היום שהכרזתי על מועמדותי, יצאתי למצוא שותף שיוכל לעזור לבנות את העתיד הבהיר הזה – מנהיג שיעזור לאחד את האומה שלנו ולקדם אותנו, לוחם למען מעמד הביניים, פטריוט שמאמין, כפי שאני עושה, בהבטחה יוצאת הדופן של אמריקה", אמר האריס. "אני כאן היום כי מצאתי מנהיג כזה".
וולץ, בתורו, זכה לתשומת לב על התנהגותו הפשוטה. הוא עורר מם מוכן לאינטרנט כאשר תיאר את הכרטיס הרפובליקני הנוכחי כ"מוזר".
ארשאד חסן, אסטרטג פוליטי דמוקרטי, הוא בין אלה שרואים הקבלות בין וולץ לביידן.
"הקריקטורה של הדוד ג'ו היא בדרך כלל קריקטורה אהובה", אמר חסן. "אז עכשיו אנחנו מקבלים דוד טים. אנחנו עדיין רואים משהו כזה על הכרטיס. הקסם העממי הזה של המערב התיכון."
הוא מאמין שהכריזמה של Walz עשויה להתגלות רלוונטית במיוחד למדינות קרב כמו מישיגן, ויסקונסין ופנסילבניה. זכייה בשלישיית המדינות נחשבת לדרך הבטוחה ביותר לבית הלבן, כפי שהוכיח את המקרה של טראמפ ב-2016 וביידן ב-2020.
חסן הצביע על חיבוקו של וולץ למטבח המערב התיכון כמשהו שזוכה להדהוד בקרב המצביעים המקומיים באזור.
"אני כבר רואה ממים על אנשים שמביאים מנות חמות לוועידה הדמוקרטית", אמר, בהתייחסו לתבשיל אהוב במערב התיכון.
ממריץ למסיבה?
חסן הסביר שהכניסה של וולץ למירוץ עשויה גם לחזק את החלקים המגוונים של המפלגה הדמוקרטית.
אחרי הכל, כשוולץ נבחר לכרטיסן הדמוקרטי, גם הפרוגרסיביים וגם המרכזנים בירכו על ההחלטה.
ברשתות החברתיות, המחוקקת המתקדמת אלכסנדריה אוקסיו-קורטז טענה כי המפלגה הדמוקרטית מציגה "רמות מדאיגות של מערך" לאחר חודשים של קרבות.
זה משמעותי מכיוון שחלק מהאנליסטים הפוליטיים טוענים שהמירוץ עשוי להסתכם במי שיכול להמציא את הבסיס שלהם במספר הגדול ביותר, במקום לזכות בבוחרים עצמאיים או חברים חסרי רצון במפלגה היריבה.
חסן תיאר את וולץ כמתקשר מיומן של מדיניות פרוגרסיבית ו"הבחירה המועדפת" של אותו אגף של המפלגה. הוא גם ציין כי מתמודדים אחרים על משבצת המתמודדים היו מעוררים קבוצות אינטרס דמוקרטיות מסוימות.
הסנאטור מארק קלי מאריזונה, למשל, נחשב למועמד מוביל להיות חברו לרוץ של האריס, אבל הוא התעמת עם איגודי עובדים בעבר.
מתמודד אחר, מושל פנסילבניה ג'וש שפירו, ספג ביקורת על תמיכתו הנמרצת במלחמתה של ישראל בעזה, אשר נהרג לפחות 39,677 פלסטינים.
בחודשים האחרונים השווה שפירא בין מפגינים בקמפוס הפרו-פלסטיניים לקו קלוקס קלאן, מה שהפך אותו לא-מתחרה עבור חלק מהמצביעים הדמוקרטיים.
בעבר, כחבר קונגרס, גם וולץ דחף לסיוע ללא תנאי לישראל, אך הסנגורים אומרים שהם מתלהבים מהפניות שלו להפסקת אש בעזה.
הוא גם הראה תמיכה במאות אלפי המצביעים שהצביעו "לא מחויבים" במהלך עונת הפריימריז הדמוקרטית כדי למחות על עמדתו של ביידן כלפי ישראל.
בהצהרה שלשום, אליאן פרחט, יועצת בכירה לתנועה "הבלתי מחויבת", אמרה וולץ "הוכיחה יכולת יוצאת דופן להתפתח כמנהיג ציבורי". היא קראה לוולז לתמוך באמברגו נשק.
"אמנם עמדותיו בעבר כחבר קונגרס היו מתנגשות עם מצביעים נגד המלחמה, אך אנו מקווים שהוא יוכל להתפתח בנושא הזה כפי שהוא עשה על אחרים", כתב פרהט.
