האם תעשיית ההייטק יכולה להציל את המשק הישראלי, שעומד לקראת משבר קשה? עם קריסת רוב ההנחות שעליהן התבססו החיים בישראל עד ה-7 באוקטובר, עולות שאלות רבות לגבי החוסן והיציבות של אחד מהמגזרים המרכזיים והקריטיים בישראל.
המלחמה פגעה בישראל כשהכלכלה שלה – כמו שאר העולם – לא הייתה במצב הכי טוב, במיוחד המגזר הטכנולוגי. הדבר נבע משינוי עולמי בהעדפות המשקיעים בעקבות עליית הריבית וניסיון השינוי השיפוטי של ממשלת נתניהו, שגרם למשקיעים רבים להתרחק מישראל.
עם זאת, בניגוד לדאגותינו, מגזר ההיי-טק מפגין עד כה חוסן. זה בא לידי ביטוי בהכרזה על מספר עסקאות, כמו Next Insurance, שהכריזה אתמול על סבב גיוס של 265 מיליון דולר, הגדול ביותר לחברת אינסורטק בעולם מאז תחילת 2023, בעקבות רכישת פאלו אלטו את סטארטאפ אבטחת הסייבר Cybereed תמורת 410 דולר. מִילִיוֹן. החוסן בא לידי ביטוי גם בתחזיות החיוביות בדרך כלל שמספקות חברות טכנולוגיה מובילות, כמו מובילאיי וצ'ק פוינט, שניים מהמעסיקים הגדולים במגזר הטכנולוגיה הישראלי, ששתיהן מעסיקות אלפי עובדים. חברות אלו, שלהן מאות עובדים שנקראו למילואים, עדיין צומחות ברבעון הרביעי, למרות השבתה כמעט מוחלטת של העבודה בישראל. הם מציינים כי הם ממשיכים לעבוד למרות המצב הביטחוני.
אם ננתח את תעשיית ההייטק הישראלית, נוכל לראות שביב של תקווה ועוגן פוטנציאלי להתאוששות המשק בעתיד. יש לכך מספר סיבות:
1. לא תלוי בשוק הישראלי
לפעמים זה יכול להיות מקור לתסכול וביקורת. עם זאת, חברות היי-טק מקומיות, מאז ימיהן הראשונים, מכוונות לשווקים בינלאומיים. זה נכון במיוחד עבור חברות פינטק ואינסורטק שלעיתים קרובות אפילו לא טורחות להוציא רישיונות לשוק הישראלי. כעת, כשהכלכלה המקומית כמעט עומדת על כנו, מכירות חברות הטכנולוגיה כמעט לא מושפעות מכך. בשל הסתמכותם על שווקים בינלאומיים, אפילו לסטארטאפים הצעירים ביותר יש לעתים קרובות עובדים בחו"ל. ברוב החברות כיום חלק מהמשימות מועברות לעובדים מחוץ לישראל. גם אם יהיו עיכובים בביצוע הפרויקט, הם יכולים לפצות על כך בתקופות רגועות יחסית של התקפות טילים, בניגוד לעסקים במגזרי השירותים שעלולים להתקשה לפצות על השבועות שבהם נסגרו.
2. אין מפעלים פיזיים ודגם היברידי
לרוב חברות ההיי-טק, למעט בודדות כמו אינטל או טאואר, אין מפעלים פיזיים שעלולים להיפגע מהתקפות טילים או לא יכולים לתפקד בגלל קרבתם לגבול הצפון או הדרומי. רוב עובדי ההייטק עבדו מהבית. חברות רבות ניסו בחודשים האחרונים להחזיר עובדים למשרדים, אך זה הצליח רק באופן חלקי ורוב החברות עדיין ממשיכות להפעיל מודל היברידי, שעובד מהמשרד עד פעמיים בשבוע.
3. זימון המוני של עובדים לצבא עשוי להפחית את ההוצאות
למרבה האירוניה, זימון עובדי טכנולוגיה למילואים עשוי להוביל לחסכון בעלויות עבור חברות סטארט-אפ. בסטארטאפים, כוח העבודה מאופיין בדרך כלל בעובדים צעירים יותר שמוכנים לקחת יותר סיכונים בניגוד לעובדים מבוגרים שמעדיפים חברות יציבות יותר. בחברות גדולות ומבוססות יותר, אחוז המגויסים במילואים נע בין 5-10% בממוצע. בסטארט-אפים, האחוזים גבוהים בהרבה, בסביבות 20% בממוצע. יש מקרים קיצוניים, כמו סטארטאפ צעיר בתחום אבטחת הסייבר שבו 13 מתוך 15 עובדים נמצאים במילואים. היעדרם של עובדים אלו משפיע באופן טבעי על יכולת התפקוד של החברה, במיוחד קטנים יותר. עם זאת, זה גם מקטין את ההוצאות שלהם מכיוון שהמשכורות שלהם משולמת על ידי המדינה. כך, סטארטאפים יכולים למעשה להאריך את הזמן עד לסבב הגיוס הבא ולדחות אותו למועד טוב יותר.
4. הדולר החזק משפר את הביצועים
אי אפשר לדון במבנה העלויות של חברות טכנולוגיה בלי להתחשב בשער החליפין. הזינוק בשער הדולר מול השקל, שהחל לפני המלחמה אך התחזק מאז, משפר את ביצועי חברות הטכנולוגיה. הדבר ניכר כבר בתוצאות הכספיות של רוב החברות ברבעון השני והשלישי של השנה, והשפעתו של גורם זה רק תגדל עם היחלשות השקל. חברות הטכנולוגיה מרוויחות מכך יותר מיצואנים רגילים, שכן השקל הנמוך הופך את המוצרים שלהן לתחרותיים יותר. לא רק ההכנסות שלהם בדולרים ועלויות העבודה בשקלים, אלא גם המימון שלהם הוא בדולרים. זה הפך מכריע עוד יותר מאז המשבר של מגזר הטכנולוגיה עצמו, שבמהלכו הועברו כספים מישראל לחו"ל, והחזיקו אותם בדולרים.
5. ניסיון התיקון השיפוטי של הממשלה ירד מהשולחן
ישנה נקודה אופטימית נוספת שעומדת לדיון במגזר הטכנולוגי – ההנחה שהרפורמה במערכת המשפט שככה סוף סוף. מתחילת השנה הירידה בגיוס התרומות לסטארטאפים ישראלים הייתה משמעותית יותר מאשר בארצות הברית ובאירופה. היה חשש שגם כאשר תתחיל ההתאוששות בחו"ל, זה לא יקרה בישראל כי רבים הקפיאו את ההשקעות בישראל כל עוד מדיניות זו על הפרק.
לצד הסיבות הללו לאופטימיות, אסור לנו להתעלם מהסיכונים הרבים התלויים על מגזר הטכנולוגיה, ואופייניים לו במיוחד. הראשון הוא התפכחות של משקיעים בגלל הסיכון הגיאופוליטי של ישראל, במיוחד אלה שהחלו לעבוד בישראל רק בשנים האחרונות. המלחמה המשמעותית האחרונה בישראל הייתה מבצע צוק איתן, לפני כמעט עשור. בעקבותיו צמח דור של משקיעי הון סיכון והון סיכון והשקעות שלא היו חשופות להתמודדות של חברות פורטפוליו עם שירות מילואים, התקפות טילים ופינוי אזרחים.
לא מדובר רק בהשקעות של קרנות ישראליות וקרנות פרייבט אקוויטי בחברות ישראליות, אלא גם בנכונות להשקיע בקרנות הון סיכון ישראליות או בקרנות זרות בעלות נוכחות משמעותית בישראל, כמו American Insight או המדד האירופי. לקרנות הללו יש נוכחות גדולה בישראל, ובחודשים הקרובים הן יעמדו בפני מבחן משמעותי ביכולותיהן.
סיכון נוסף הוא חרם על מוצרים ישראלים. בגזרת הטכנולוגיה יש דיווחים שחברות לא נתקלו בכך עד כה, למעט אירועים בודדים שאפילו לא היו על סדר היום של ההנהלה. עם זאת, המשך הלחימה והתגברות המשבר ההומניטרי בעזה עלולים להגביר את הסנטימנט האנטישמי והאנטי-ישראלי בעולם.
אבל הסיכון המוחשי והמאיים ביותר טמון בהמשך המלחמה. בנוסף לנזק המשמעותי שייגרם לפיתוח חברות כתוצאה מהיעדרות ממושכת של עובדיהן, החשש הגדול ביותר הוא בחברות הרב-לאומיות הגדולות. כשליש ממגזר הטכנולוגיה הישראלי עובד ב-400 מרכזי מו"פ של ענקיות זרות כמו אינטל, מיקרוסופט, גוגל, NVIDIA, אמזון ומטה. אינטל כבר חוותה סכסוכים גדולים בישראל, כולל האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה ומבצע צוק איתן. עם זאת, עבור חברות שאין להן השקעות הון גדולות בישראל כמו מפעלי אינטל, וכאלה שלא חוו מלחמות בעבר, הפיתוי לברוח עשוי להיות משמעותי אם המלחמה תסלים.
הכלכלן הראשי של מכון ה-Start-Up Nation Policy, ד"ר אסף פתיר ועמית המדיניות הבכיר דני בירן, הכינו דו"ח על חוסנו של מגזר הטכנולוגיה הישראלי למלחמה, במשותף עם "כלכליסט". הם ניתחו את התנהגות המגזר בשנתיים שלאחר מבצע צוק איתן ב-2014. בכל היבט, כולל גודל ההשקעה, מספר האקזיטים ומספר העובדים במגזר, נרשמה עלייה עקבית ב-2015 וב-2016. במהלך מבצע צוק איתן זומנו 75,000 חיילי מילואים – מספר נמוך בהרבה מהיום. המלחמה נמשכה 50 יום ועלתה כ-7 מיליארד שקל (1.7 מיליארד דולר) בעלויות ישירות.
"מגזר הטכנולוגיה הפגין חוסן רב, ולא נראתה פגיעה בפעילות בעקבות המבצע", נכתב בדו"ח. הם מדגישים שהסיבה העיקרית לחוסן של המגזר היא שההשקעה בטכנולוגיה היא בעיקר בקניין רוחני, שאינו מושפע מאירועים מסוג זה ובעל סיכון נמוך מאוד בהשוואה להשקעות הון פיזיות. ב-SNPI כותבים כי מצד אחד, המצב כיום מורכב יותר מאשר ב-2014 מכיוון שהמלחמה פגעה במגזר בשיאה, אך מצד שני, חברות ישראליות צברו ניסיון רב בעשור האחרון, ואף הקורונה לימדה אותן. לתפקד במשברים ולעבוד מרחוק".
לפי SNPI, כחלק מההתאוששות הכלכלית לאחר המלחמה, מגזר הטכנולוגיה יכול למלא תפקיד משמעותי בשני תחומים חשובים. שיקום החקלאות בפריפריה של עזה יאפשר אימוץ רחב יותר של טכנולוגיות אגטק, שישראל ידועה בהן בכל העולם, אם כי הן לא תמיד מיושמות כאן. הזירה השנייה היא הטיפול במערכות המידע הממשלתיות הנחשפות בפגיעותן ובחוסר יכולתן להתמודד במהירות עם המשבר. תהליכי מערכות מידע ויצירת מאגרי מידע מהירים המתבצעים במסגרת התנדבותם של בכירי הטכנולוגיה יכולים לקדם את המודרניזציה של מערכות הממשלה בישראל לאחר המלחמה.
