דיר אל-בלח, עזה ולונדון, בריטניה – ישראא סאלח, רופאה פלסטינית קטנטונת ודיבור חרישי שלובשת חיג'אב צבעוני, אבלה במשך חודשים.
עמיתה מאיסרה אל-רייס נהרגה בנובמבר כאשר תקיפה אווירית ישראלית שיטחה את בית משפחתו בעיר עזה. שרידיו עדיין נמצאים מתחת להריסות.
סאלח תיאר את אל-רייס, שכמוה זכתה במלגת צ'בנינג יוקרתית מטעם ממשלת בריטניה, כ"אח".
"אני עדיין מתאבלת על האובדן", אמרה לאל-ג'זירה בדיר אל-בלח, העיר המרכזית בעזה שאליה נמלטה לאחר שנעקרה 10 פעמים בתשעת החודשים האחרונים. "המלחמה הזו גנבה מאיתנו הכל".
היא חזרה לעזה ב-2022 לאחר שסיימה תואר שני בליברפול, עיר שהזכירה לה את הרצועה עם "טבע החוף" והאנשים ה"מדהימים" שלה.
רישי סונק היה אז ראש הממשלה השמרני החדש. בחזרה בבית, סאלח עבד עם Medecins du Monde, הארגון ההומניטרי הבינלאומי, ותכנן להתחתן.
אבל שנה לאחר מכן, המתקפה האחרונה והקטלנית ביותר של ישראל על עזה ריסקה את חלומות החתונה שלה, כשהבילוי עם ארוסה הפך לבלתי אפשרי והמקומות הופצצו.
לאחר שהתגורר בצפון מערב אנגליה במשך יותר משנה, סאלח, בן 30, עקב מקרוב אחר הבחירות האחרונות בבריטניה שהביאה את ממשלת הלייבור הראשונה מזה 14 שנים. כעת, היא מקווה בזהירות שבריטניה תשנה את עמדתה בנוגע למלחמה.
"לא ממש הופתעתי כש(מנהיג הלייבור) קיר סטארמר ניצח", אמרה. "אבל שום דבר לא באמת נותן לי תקווה כמו ה מחאות מתפרץ בארץ. זה אכן עשוי ללחוץ על הלייבור לפעול".
היא מאמינה שבריטניה "שותפה פוליטית לרצח העם" מצד אחד, בהתחשב בה תמיכה של הצבא הישראלי, תוך "סיוע לאוכלוסייה" מצד שני, לאחר שמסר חלק סיוע הומניטרי לרצועה.
"העמדה שלה חייבת להיות ברורה. הם חייבים לנקוט עמדה נחרצת ולהקשיב לאנשיהם כדי לעצור את המלחמה הזו. ככה עבודה אמור לעבוד."
אסעד אל-כורד, מורה לאנגלית בן 51 ואב לשישה בדיר אל-בלח, פחות מלא תקווה.
בדרך כלל הוא עוקב אחר כותרות גלובליות. אבל לאחר שאיבד את אחותו וילדיה במלחמה, ועשרות קרובי משפחה אחרים, חייו מרגישים "גיהנומים" מכדי לעסוק בחדשות.
"הרגשתי מנותק מהבחירות השנה", אמר. "הן הלייבור והן השמרנים שותפים לעניין רֶצַח עַם. קייר (סטארמר) ורישי (סונאק) הבטיחו תמיכה צבאית ללא תחרות בישראל והצדיקו את פשעי המלחמה המפלצתיים של ישראל… מה שהם אומרים לא נותן לי שום תחושה של תקווה. שום דבר לא ישתנה בכלל".
הוא השווה את בריטניה ל"זנב" של וושינגטון מכיוון שמדיניות החוץ שלהם מותאמת באופן הדוק.
"(אבל) אנחנו צריכים לזכור שבריטניה עומדת מאחורי האסון שלנו", אמר. "השמרן ראש ממשלה ארתור בלפור נתנה לישראל אדמות בפלסטין".
מלחמה בעזה "בראש הדעת מבחינת מדיניות חוץ"
אל-כורד הוא מורה עם אונר"אהסוכנות שמספר מדינות כולל בריטניה הפסיקה את המימון לאחר שישראל טענה ש-12 מתוך 30,000 עובדיה נטלו חלק בהנהגת חמאס פלישת 7 באוקטובר לתוך דרום ישראל, במהלכו נהרגו 1,139 בני אדם. ישראל לא סיפקה ראיות לתמיכה בטענות אלו.
כמספר ההרוגים בעזה קרוב ל-40,000 אישאוליביה אוסאליבן, מנהלת תוכנית בריטניה בעולם בצוות החשיבה של צ'טהאם האוס, אמרה שהמלחמה היא "בראש העניינים מבחינת מדיניות החוץ" עבור ממשלת הלייבור החדשה.
היא אמרה לאל-ג'זירה ששינויים ב"שאלות המדיניות הגדולות", בניגוד להבדלים ברטוריקה, יאותת על יציאה מהממשל הקודם של הטורי.
חידוש המימון של אונר"א, שינוי בייצוא הנשק לישראל, או תמיכה מפורשת בסמכות השיפוט של בתי המשפט הבינלאומיים יעידו על כך שהעבודה נמצאת בנתיב אחר, אמרה.
באופוזיציה, סטארמר הביע באופן קבוע הזדהות עם ישראל והרגיז רבים כשאמר שיש לה את הזכות לנתק את אספקת המים והכוח של עזה. עד מהרה חזר בו מהאמירה הזו, אבל עמדתו הכללית עלה לעבודה ארבעה מנדטים למועמדים עצמאיים פרו-פלסטיניים והרחיב קרע עם מוסלמים בריטים שבאופן מסורתי תמכו במפלגה.
סטארמר הצביע נגד הצעה פרלמנטרית שדרשה הפסקת אש מיידית בנובמבר. לקראת הבחירות, במהלך ראיון ברדיו, הוא אמר שהוא לא "יכריז שמשהו הוא או רצח עם או לא", שכן הוא אישר מחדש את "זכותה של ישראל להגנה עצמית".
אבל הוא גם אמר כי כל מדינה כולל ישראל "צריכה לתת דין וחשבון כראוי בבית המשפט של המשפט הבינלאומי" והבטיח לבחון ייעוץ משפטי בנושא מכירת נשק לישראל כראש ממשלה.
דיוויד לאמי, שר החוץ החדש שצפוי לבקר בקרוב בישראל, שבר את הקו הרשמי של בריטניה בסוף מאי כאשר תמך בעצמאותו של בית הדין הפלילי הבינלאומי לאחריו. ביקשו צווי מעצר עבור פקידים ישראלים ומנהיגי חמאס על פשעי מלחמה לכאורה.
הטוריים אמרו של-ICC אין סמכות שיפוט בתיק, בעוד נשיא ארה"ב ג'ו ביידן טען שזה "שערורייתי" להציע איזושהי שוויון בין ישראל לחמאס.
ריצ'רד הרמר, שמונה לתובע הכללי על ידי סטארמר, הוא גם "אחד המינויים המעניינים" בממשלה החדשה, אמר אוסאליבן.
הרמר, שמתח ביקורת על ישראל, מתמחה בדיני זכויות אדם. הוא דחה את הדחיפה של הממשלה לשעבר להפליל קמפיינים של חרם והיה בין קבוצה קטנה של עורכי דין יהודים שכתבו מכתב פתוח שהזכיר לישראל את "התחייבויותיה הבינלאומיות" בתחילת המלחמה.
"בחלק מהנושאים הללו של המשפט הבינלאומי, אנו עשויים לראות כמה שינויים", אמר אוסאליבן, שתיאר את הרמר כ"באר עמוקה של מומחיות".
לפי כאמל הוואש, אקדמאי בריטי-פלסטיני שהתמודד כמועמד עצמאי על כרטיס פרו-פלסטיני בבחירות, אם ממשלתו של סטארמר לא תצליח לערער על עמדת השמרנים בנוגע ל-ICC, זה אומר שהיא נגד "החלת המשפט ההומניטארי הבינלאומי באותה מידה לכל המדינות". הלייבור החזיק בסופו של דבר במושב שבו התמודד חוואש.
ג'וזף וויליטס, ראש לענייני פרלמנט במועצה להבנה ערבית-בריטית (CAABU), אמר שהממשלה החדשה צריכה "לתמוך באופן מלא" ב-ICC "חד משמעית", והוסיף כי יש "בצדק קצת אופטימיות" סביב מינויו של הרמר.
מדינה פלסטינית וחלוקות פנים
המניפסט של הלייבור התחייב להכיר בסופו של דבר מדינה פלסטינית כחלק מ"תהליך שלום מחודש" לקראת פתרון שתי המדינות.
אבל מכיוון שהשמרנים בינואר הציעו שבריטניה תוכל להכיר במדינה פלסטינית לפני תום תהליך שלום, ההבטחה של הלייבור אינה מתפרשת על ידי האנליסטים כמהפכנית.
ספרד, נורבגיה ואירלנד מוּכָּר מדינת פלסטין השנה, מעצבנת את ישראל.
"זה מאוד לא סביר שממשלת הלייבור החדשה תעשה זאת", אמר גלן רנגוואלה, פרופסור חבר במחלקה לפוליטיקה ומחקרים בינלאומיים באוניברסיטת קיימברידג'. "המחויבות המניפסטית שלהם… מותנית את ההכרה בחידוש תהליך המשא ומתן… למעשה, הדבר מאפשר עצירה בסוגיית ההכרה במדינה הפלסטינית".
רנגוואלה מצפה שהלייבור יתייחס לקומץ העצמאיים הפרו-פלסטיניים בפרלמנט כאל "דמויות שוליים".
המפלגה מניחה ככל הנראה כי לאחר סיום "השלב הנוכחי" של המלחמה בעזה, הפרופילים הציבוריים של העצמאים "יפחתו עוד יותר" והמצביעים הפרו-פלסטיניים יחזרו לחיק הלייבור, אמר.
אבל וויליטס אמר שסטארמר מסכן את המוניטין שלו אם לא יצליח להתמודד עם הקרע המתרחב.
"יש מי שחושב שקל עם רוב עצום של הלייבור בפרלמנט לפטור כעת את פלסטין כסוגיה לא רלוונטית, שולית וטור חמישי", אמר. "אם קיר סטארמר לא רק רוצה להיות רדוף על ידי ולהיזכר כמי שאמר שלישראל יש את הזכות לנתק את החשמל והמים בעזה, אז הוא צריך לנהל את המדיניות המאופסת על פלסטין. זה יהיה מבחן גדול עבור הממשלה הזו".
מתכוננים לרעידת אדמה פוליטית אפשרית
במבט קדימה, גישתו של סטארמר עשויה להיות מושפעת מהתוצאה של בחירות בארצות הברית בנובמבר.
אבל גם אם הנשיא לשעבר דונלד טראמפ יחזור לבית הלבן, אנליסטים אמרו שבריטניה צפויה לנסות ולהשפיע על עמדת ארה"ב במקום להוביל.
"אם טראמפ ינצח בבחירות, אז הפעולות של ארה"ב בנושא זה יהיו הרבה יותר בלתי צפויות", אמר אוסאליבן. "הם עדיין יהיו חשובים ומשפיעים, אז אני חושב שממשלת סטארמר תנסה לנהל את ההשלכות של זה".
רנגוואלה, מאוניברסיטת קיימברידג', אמרה כי בעוד שחילופי השלטון בבריטניה "לא צפויים להביא לשינוי משמעותי במדיניות הבריטית כלפי פלסטין וישראל", הבחירות בארה"ב הן "גורם מפתח מסבך".
"אם ממשל חדש של טראמפ יאשר את הרחבת מטרות המלחמה של ישראל, רבים בתוך הלייבור יבקשו להתרחק מוושינגטון", אמר.
"אבל גם אז, סביר יותר שמדיניות הממשלה תעבור יותר לעידוד ארה"ב לרכך את עמדתה במקום לנקוט בעמדה שונה בגלוי – הבדל טון מארה"ב ולא של מהות".
בעוד המלחמה מגיעה לחודש עשירי, ויליטס ב-CAABU אמר, "העדיפות מספר אחת חייבת להיות להביא לסיום רצח העם הזה, וזה כולל קץ להסתמכות על לאן וושינגטון מובילה – או לא".
