האם המלחמה בעזה פגעה בכלכלת ישראל? | חדשות עסקים וכלכלה

המלחמה של ישראל בעזה, כבר בחודש הרביעי שלה, גבתה מחיר מהכלכלה שלה עם תעשיות רבות שמפסיקות את העסקים גם כשמעטות ממשיכות לקבל השקעות חדשות.

מאז אוקטובר, ממשלת ישראל מסבסדת את שכרם של 360,000 חיילי מילואים מגויסים לפי הדיווחים שנפרסו לעזה – רבים מהם עובדים בתעשיית ההייטק בפיננסים, בינה מלאכותית, בתרופות ובחקלאות.

בנובמבר, בנק ישראל הציב את "השפעות גסות" על ישראל ב-198 מיליארד שקל (53 מיליארד דולר) והוריד את הערכותיה לצמיחה כלכלית ל-2% בשנה ל-2023 ו-2024, ירידה מ-2.3% ו-2.8%.

בדצמבר אמר משרד האוצר הישראלי כי המלחמה ככל הנראה תעלה לישראל כ-13.8 מיליארד דולר השנה אם השלב בעצימות גבוהה שלה יסתיים במהלך הרבעון הראשון של 2024.

בעיצומו של זה, מומחים צופים כדי לראות איך העסק מתקדם בשטח.

אחד הענפים שהמשיכו להצליח הוא תחום ההיי-טק, האזור הצומח ביותר בישראל מזה כמה שנים, המהווה היום קרוב ל-20 אחוז מהתוצר המקומי הגולמי (תוצר) ו-14 אחוזים מהמשרות.

מאז התפוצצות סצנת הסטארטאפים הישראלית בשנות ה-90, ישראל ביססה את עצמה כמרכז הטכנולוגיה הגדול בעולם, שני רק לעמק הסיליקון. יותר מ-500 תאגידים רב לאומיים – מגוגל ועד אפל, יבמ ועד מטה וממיקרוסופט ועד אינטל קורפ – פועלים בישראל.

ולמרות שיש חששות אם חברות ימשיכו להשקיע במדינה שנמצאת במלחמה, כרגע לפחות, אין שום הוכחה שאומרת שזה איום אמיתי.

הפגנת תמיכה

בתוך שבוע אחד מ-7 באוקטובר, יותר מ-220 חברות הון סיכון, כולל Bain Capital Ventures, 8VC, Bessemer Venture Partners ו-GGV Capital, חתמו על הצהרה פומבית להביע סולידריות עם ישראל וקרא למשקיעים ברחבי העולם להמשיך לתמוך באקוסיסטם הטכנולוגי שלה.

בין התאריכים 17-20 בדצמבר, עשרות מנהלים בכירים מחברות הון סיכון, טכנולוגיה והשקעות פרטיות בארה"ב לקחו חלק במשימת הטכנולוגיה הישראלית, הכוללת פגישות בירושלים ובתל אביב בין בכירים אלה לבין בכירי ממשל ישראל. בעיקרו של דבר, זו הייתה משלחת בעלת פרופיל גבוה שהראתה את תמיכת המגזר הטכנולוגי הישראלי בתוך המלחמה הזו.

רון מיאסניק הוא משקיע בחברת Bain Capital Ventures אשר ארגן את משימת הטכנולוגיה הישראלית יחד עם דייוויד סיגל, מנכ"ל Meetup.com.

"אנחנו משקיעים ותיקים באקוסיסטם הסטארט-אפים הישראלי, ושמנו את זה בראש סדר העדיפויות לבקר באזור ולהיפגש עם צוותים שם כדי להמשיך לתמוך ביציבות ושגשוג כלכלי באזור", אמר מיאסניק לאל-ג'זירה. "בטווח הארוך, אנו מאמינים בחוסן של אקוסיסטם הסטארט-אפים הישראלי ומחויבים לא רק להמשיך אלא גם להעמיק את המיקוד שלנו בתחום", הוסיף.

הלל פולד, בעל טור טכנולוגי ויועץ סטארטאפים מבית שמש, ישראל, ציין כי בדצמבר יצרנית השבבים האמריקאית אינטל קורפ. מְאוּשָׁר תוכניותיה להקים מפעל לייצור שבבים בדרום ישראל בשווי 25 מיליארד דולר – פיתוח שהוגדר על ידי נתניהו כ"השקעה הגדולה ביותר אי פעם" בתולדות ישראל. עם מענק של 3.2 מיליארד דולר מממשלת ישראל, ההשקעה המתוכננת של אינטל היא דחיפה גדולה למגזר הטכנולוגי של ישראל בתוך המלחמה הזו.

ברבעון האחרון של השנה שעברה הצליחו סטארט-אפים ישראלים לגייס 1.5 מיליארד דולר ו"מתוך עסקאות אלו, מימון 'סיד' בסיכון גבוה היה 220 מיליון דולר ב-31 סבבים", אמר פולד.

לפאלו אלטו נטוורקס, חברת אבטחת סייבר רב לאומית שבסיסה סנטה קלרה, קליפורניה, שהוקמה על ידי היזם האמריקאי-ישראלי ניר זוק, יש היסטוריה של רכישות בישראל. ב-29 באוקטובר היא רכשה את Dig Security תמורת כ-300 מיליון דולר, ולאחר מכן היא רכשה את Talon Cyber ​​Security תמורת 615 מיליון דולר.

אבל התמונה מעט מעורבת, אמר בנימין בנטל, חוקר ראשי ויו"ר תוכנית מדיניות כלכלית במרכז טאוב למחקרי מדיניות חברתית בירושלים. "כשמסתכלים על מספר השחקנים, רואים ירידה. כשמסתכלים על הסכומים שהושקעו, רואים בעצם יציבות, כלומר מי שנשאר משקיע יותר", אמר.

גורמים ישראלים עומדים בפני האתגר של צורך להחזיר את האמון ואת תחושת הביטחון – שלא יתבררו כקלות – כדי להגביר את ההשקעות.

"מעבר לתוצאה צבאית ופוליטית ברורה הן ברצועת עזה והן לאורך גבול לבנון, והשבת בני הערובה, הדבר מצריך מדיניות כלכלית ברורה וממוקדת מטרה. עדיין לא ברור איך זה יטופל בסופו של דבר", אמר בנטל לאל ג'זירה.

עשרות אלפי בני אדם נעקרו בשבועות האחרונים משני צדי גבול ישראל-לבנון, כאשר חיילים ישראלים ולוחמי חיזבאללה ירו טילים זה על זה.

חוטם תיירותי

אולי המגזר במשק הישראלי שסבל הכי הרבה במלחמה הזו הוא התיירות שהובילה לכך 2.6 אחוזים מהתמ"ג לפני המגיפה ב-2019, לפני שירד ל-1.1 אחוז ב-2021. תיירות החוץ וגם תיירות הפנים בישראל ירדו מאז תחילת המלחמה.

ברחבי ישראל נותרו מסעדות וחנויות ריקות. זמן קצר לאחר פלישת חמאס לדרום ישראל והתפרצות המלחמה בעזה, רשימה ארוכה של חברות תעופה בוטל או הושעה רוב טיסותיהם לתל אביב, ותיירים רבים ביטלו את תוכניותיהם לבקר בישראל.

למרות זאת, כמה חברות תעופה גדולות כמו לופטהנזה וכמה מחברות הבת שלה, כולל Swiss International Air Lines ואוסטריאן איירליינס, חידשו את טיסותיהן לישראל בתחילת החודש.

לפני מבצע שיטפון אל אקצא, מספר המבקרים בישראל היה מעל 300,000 בכל חודש. בנובמבר, הנתון הזה ירד לפי הדיווחים ל-39,000.

"מלחמה היא לא רק טרגית, היא גם יקרה. ההשפעה על התיירות, למשל, היא מאוד אמיתית ואין להתעלם ממנה", אמר פולד לאל-ג'זירה.

ענף הבנייה שנפגע קשה

הבנייה, המהווה 14 אחוזים מהתמ"ג של ישראל, ספגה מכה עצומה מאז החלה המלחמה הזו. ברחבי ישראל, פרויקטי בנייה עצורים מאז אוקטובר וישראל הקפיאה ללא הגבלת זמן אישורי עובדים לפלסטינים המרכיבים 65-70 אחוז מכוח העבודה במגזר הבנייה בישראל.

כתוצאה מכך, התעשייה בישראל וכלכלת הגדה המערבית ספגה מכה עצומה. מתוך 110,000 הפלסטינים שהיו להם אישורים לעבוד בישראל או בהתנחלויות בלתי חוקיות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, רובם עבדו בבנייה.

הפער לא הושלם על ידי עובדים ישראלים, לאור האופן שבו נקראו חיילי המילואים להילחם במלחמה, וגם לא על ידי עובדים זרים שברחו מישראל בכמות גדולה בתוך הסכסוך הזה.

בנובמבר מסרה התאחדות הבוני בישראל כי ענף הבנייה בישראל פועל בכ-15% מהקיבולת שלו לפני 7 באוקטובר. חודש לאחר מכן הורשו 8,000-10,000 עובדים פלסטינים לחדש את העבודה על ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית – החלטה שקיבלה הממשלה לאחר שנכנסה ללחץ משמעותי מצד בעלי עסקים ומפעלים שנפגעו קשה מ"זעזועים באספקה".

אבל זה רחוק מלהיות מספיק וכדי להשלים את החסר, ישראל מתכננת להביא כ-70,000 פועלי בניין מסין, הוֹדוּמולדובה וסרי לנקה.

השפעות האדווה של מלחמת עזה בכל רחבי המזרח התיכון משפיעות לרעה גם על כלכלת ישראל.

ישראל מייבאת יהלומים, מכוניות, נפט וציוד שידור, בין היתר, סחורות המגיעות דרך הים האדום. התקפות הטילים והמזל"טים של החות'ים האחרונות בגוף המים הזה כנקמה על המתקפה של ישראל על עזה לא רק שיבשו את הסחר העולמי אלא גם השפיעו על היבוא של ישראל. חלק גדול מהיבוא של ישראל מאסיה מנותב כעת ברחבי אפריקה, מה שמגביר את העלויות.

הדרך קדימה

כ-20% מהציבור הישראלי מדווחים על פגיעה בהכנסה של משק הבית שלהם במידה "גדולה" או "גדולה מאוד" מאז תחילת המלחמה של ארצו בעזה.

בסקר שנערך לאחרונה, ארגון הסיוע "לתת" ("לתת") מצא שיותר מ-45% מהציבור חוששים שהקושי הכלכלי מחכה להם מאוחר יותר במלחמה זו או לאחר סיום המלחמה. מה שברור הוא שאותן משפחות ישראליות שכבר חיו בעוני או שזכו לחוסר ביטחון תזונתי לפני ה-7 באוקטובר יסבלו הכי הרבה מהבעיות הכלכליות הנובעות מהמלחמה הזו.

"קשה לדעת מה קורה במוחם של הפוליטיקאים שלנו, אבל (ראש ממשלת ישראל בנימין) נתניהו וממשלתו מתמודדים עם לחץ דיפלומטי עולמי חסר תקדים לסיים את המלחמה וכלכלת המלחמה משחקת פחות תפקיד במדינה. קבלת החלטות", אמר פולד.