בית הדין הבינלאומי לצדק הפסיקה בשבוע שעבר נגד ישראל הוא רק הסימן האחרון ללחץ הציבורי הגובר שהמדינה מתמודדת איתו על רקע מלחמתה המתמשכת בעזה.
אבל המקרה קדם למלחמה – תוצאה של בקשה משנת 2022 של העצרת הכללית של האו"ם לבית המשפט לתת חוות דעת על המשך הכיבוש של השטח הפלסטיני.
בית הדין הבינלאומי התחרט בתקיפות נגד ישראל בחוות הדעת שפורסמה ביום שישי, כינה את הכיבוש בלתי חוקי והכריז כי בניית התנחלויות בגדה המערבית הכבושה ובמזרח ירושלים הכבושה אינה חוקית. היא דחתה כל טענה לפיה לישראל יש ריבונות על השטחים, למרות טענותיה. נשיא בית המשפט אמר גם כי החוקים של ישראל בשטחים הכבושים הם "שקול לפשע של אפרטהייד".
הרשות הפלסטינית שמחה על חוות דעתו של בית המשפט, ושר החוץ הפלסטיני ריאד מלכי כינה זאת "רגע פרשת מים לפלסטין". כצפוי, ישראל דחתה את ההחלטה וכינתה אותה "שקרית".
אבל אם זה כל כך משמעותי, מה צפוי לבוא בהמשך?
פסיקת בית הדין הבינלאומית היא "חוות דעת מייעצת" – היא אינה מחייבת. מכיוון שהבקשה הראשונית לחוות דעת הוגשה על ידי העצרת הכללית של האו"ם, השאלה תחזור כעת לגוף, אשר "יחליט כיצד להמשיך בעניין", אישר פרחאן חאק, סגן דובר מזכ"ל האו"ם.
ההחלטות שהעצרת הכללית מקבלת אינן מחייבות, אך עדיין יש להן משקל, המגיעות מגוף המייצג את כל המדינות החברות.
ולמרות שלעצרת הכללית אין סמכות לגרש מדינה חברה באו"ם ללא אישור ממועצת הביטחון של האו"ם, יש לה את היכולת להשעות את זכויותיה והרשאותיה, כלומר המדינה לא תוכל להשתתף בישיבות של האו"ם. העצרת הכללית וגופים אחרים של האו"ם.
זה היה במיוחד מה שקרה ב-1974, כאשר המדינות החברות הצביעו בעד להשעות את השתתפות האפרטהייד דרום אפריקהעל התנגדותן של ארצות הברית, בריטניה וצרפת, עוזרות להפוך את משטר האפרטהייד בדרום אפריקה למדינת פרה, למרות התנגדויות המערב.
חסן בן עמראן, חבר מועצת המנהלים של חוק לענייני פלסטין, טוען כי – כאשר מועצת הביטחון של האו"ם "מתפשרת ומשותקת" כתוצאה מכוח הווטו של ארה"ב – על העצרת הכללית להוביל.
"ישראל לא נתנה לנו שום סיבה להניח שהיא תכבד את פסיקות (ICJ), למעשה, מנהיגיה הבכירים אמרו זאת בפומבי", אמר בן עמראן. "לכן הדרך היחידה קדימה היא סנקציות פוליטיות, כלכליות וצבאיות דרך העצרת הכללית של האו"ם… בדיוק כמו האפרטהייד בדרום אפריקה, יש להשעות את ישראל, או לבטל את המושבה, מהאו"ם, פיפ"א, האולימפיאדה ומפורומים אחרים. העצרת הכללית של האו"ם עשויה ליזום קו פעולה זה".
עומר ה. רחמן, עמית במועצת המזרח התיכון לעניינים גלובליים, אמר לאל-ג'זירה כי פסיקת בית הדין הבינלאומי "מספקת לפלסטינים ולתומכיהם כלי רב עוצמה לגיוס הקהילה הבינלאומית ללחוץ על ישראל".
בידוד ישראלי
כשישראל עומדת בפני תיק רצח עם נפרד שהגישה דרום אפריקה בבית הדין הבינלאומי, והבקשה לצווי מעצר של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט בבית הדין הפלילי הבינלאומי, הישראלים מתמודדים עם צרות משפטיות גוברת.
החלטת בית הדין המשפטית בשבוע שעבר על נוכחות ישראל בשטחים הכבושים רק מוסיפה לסבירות שישראל תפסיד גם באותם מקרים.
מאי אל-סדני, מנכ"לית מכון תחריר למדיניות המזרח התיכון, אמרה כי להחלטת בית הדין הבינלאומי יהיו השלכות.
"בית המשפט העליון בעולם קובע בבירור את אי-חוקיות הכיבוש של ישראל ואת מדיניות ההתנחלויות והנוהגים שלה; מתאר את המצב כהפרדה גזעית ואפרטהייד; ומדגיש את המחויבות של מדינות אחרות לא לסייע או לסייע בשמירה על נוכחותה של ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים", אמר אל-סדני. "בכך, הוא מפרט עובדות ומסקנות שיוכלו לשמש לאחר מכן דיפלומטים במשא ומתן שלהם, שניתן למנף אותן על ידי מדינות ביחסים הבילטרליים שלהן, שניתן לדווח עליהן ולהשתמש בהן על ידי עיתונאים המסקרים את הנושא, וזה יכול להיות משמשים עורכי דין ועורכי דין בליטיגציה נוספת ועבודה בחברה האזרחית".
אל-סדני הוסיף כי אישור בית הדין הבינלאומי לפיו הוא רואה בעזה חלק מהשטחים הפלסטיניים הכבושים על ידי ישראל עשוי להשפיע על מקרה רצח העם הנפרד, שכן לכוחות הכיבוש יש "חובות וחובות" כלפי האנשים שחיים על הקרקע שהם כובשים. בן עמראן טען כי זה "סיים את הדיון המשפטי בשאלה האם ישראל, המעצמה הכובשת, רשאית לתבוע את זכות ההגנה העצמית מפני התקפות היוצאות משטח שהיא כובשת". עם הפסיקה שהשטחים הפלסטיניים נכבשים שלא כדין, בן עמרן סבור שישראל אינה יכולה עוד להשתמש בטענת ההגנה העצמית.
סיפוח
ישראל הכפילה את עמדתה ומסרבת לוותר על מזרח ירושלים והגדה המערבית.
"העם היהודי אינו כובש בארצו", אמר נתניהו והוסיף כי "לא ניתן לערער על חוקיות ההתיישבות הישראלית בכל שטחי מולדתנו". פוליטיקאים ימין קיצוני אחרים קראו לסיפוח הגדה המערבית, ועוד לפני החלטת בית הדין הבינלאומי, הפרלמנט הישראלי נדחה באופן גורף הקמת מדינה פלסטינית.
קיים זמן רב חשש שישראל עלולה בסופו של דבר להמשיך ולספח את הגדה המערבית הכבושה, כפי שעשתה עם מזרח ירושלים הכבושה כבשו את רמת הגולן.
הפעולה האחרונה הוכרה על ידי נשיא ארה"ב לשעבר – ואולי בקרוב – דונלד טראמפ, וייתכן שממשלת ישראל מתבססת כעת על ממשל טראמפ חדש שייתן לה את הכיסוי לספח את הגדה המערבית, להעצים את הרס עזה. ולהתעלם מהלחץ הבינלאומי לתת לפלסטינים את זכויותיהם.
רחמן אינו מאמין שהחלטת בית הדין הבינלאומית מגדילה את הסיפוח של הגדה המערבית, אך רואה בכך המשך של "עשורים של מדיניות תכליתית מצד ישראל לקביעת התנאים בשטח לסיפוח".
"למרות שפסיקת ה-ICJ צריכה לגרום להם לחשוב פעמיים אם הקהילה הבינלאומית תקבל (סיפוח), ההשלכות במונחים של כינון שלטון האפרטהייד היו תמיד זהות", אמר.
מנטליות המבצר של ישראל, וניסיונותיה להכפיש את בית הדין הבינלאומי וגופים בינלאומיים קריטיים אחרים, גורמים לכך שהיא תמשיך ככל הנראה בדרכה הנוכחית, לפחות בטווח הקצר.
זה קרה בעבר התעלמו מפסיקה של ICJ משנת 2004 כי חומת ההפרדה שבנתה – חלק ניכר ממנה על אדמות פלסטיניות – אינה חוקית.
זה מעורר ספקות האם יש ל-ICJ ולחוק זכויות האדם הבינלאומי כוח בכלל בכל הנוגע לישראל ולפלסטין, למרות שבן עמראן מציין שזו בעיה עם מדינות שלא מיישמות את החוק ומתנהגות כאילו הן מעליו.
ככל שיותר מדינות בוחרות לתמוך בשלטון החוק בכל הנוגע לכיבוש, הלחץ הזה עשוי להגיע בסופו של דבר לנקודה שבה ישראל, ותומכיה, נרתעים.
"אפילו כמה מבעלות בריתה הקרובות ביותר של ישראל, כולל ארה"ב, הכירו בחלקים מחוות הדעת המייעצת, במיוחד על אי חוקיות מדיניות ההתנחלויות", אמר אל-סדני. "רוב המדינות ברחבי העולם מסכימות עם חוות הדעת המייעצת של ה-ICJ. זה ידרוש פעולה קולקטיבית, מתואמת ואסטרטגיה ארוכת טווח רב-כיוונית מצד הרוב כדי לשמור על המומנטום שמייצר התיק לעשות שינוי מהותי בשטח, אבל הפוטנציאל לשינוי הזה קיים".
