בשנים האחרונות ממהרים המוסדות האקדמיים בישראל לפתוח בתי ספר לרפואה. במהלך החודשים האחרונים הודיעו אוניברסיטת חיפה ומכון ויצמן על פתיחת בתי ספר, והצטרפו לאוניברסיטת אריאל שפתחה בית ספר לרפואה ב-2019 ולאוניברסיטת בר-אילן שעשתה זאת כמה שנים קודם לכן, ב-2012. , בצפת (צפת). שתי יוזמות נוספות ממתינות לאישור המועצה להשכלה גבוהה: בית ספר לרפואה באוניברסיטת רייכמן בשיתוף מכבי שירותי בריאות ובית ספר בינלאומי לרפואה באילת.
היעד: 2,000 רופאים נוספים בשנה
הסיבה שיותר ויותר בתי ספר לרפואה מוקמים כעת היא, קודם כל, המחסור החמור בישראל ברופאים. מספר הרופאים המתאימים מבתי הספר לרפואה בישראל הוא הנמוך ביותר מבין מדינות ה-OECD.
במשך שנים הצליחה מערכת הרפואה להתגבר על עובדה זו הודות לרופאים עולים, בעיקר ממדינות ברית המועצות לשעבר בשנות ה-90, ולרופאים שהוכשרו מעבר לים.
אולם בשנים הקרובות המחסור צפוי להחמיר במידה ניכרת, הן משום שרופאים רבים עומדים לפרוש, והן משום שרפורמות יציב (בראשות פרופסור שאול יציב) הגבילו את מספר המוסדות בחו"ל שבהם יוכלו סטודנטים לרפואה לקבל הסמכה. מוכר בישראל, במטרה לשמור על סטנדרטים במערכת הבריאות בישראל.
אלא אם יחול שינוי בהכשרת הסטודנטים לרפואה, בשנת 2035 יהיו בישראל רק 2.9 רופאים לאלף נפש, זאת בהשוואה לממוצע של 3.4 ב-OECD.
ישראל אפילו לא שואפת להגיע לממוצע ה-OECD. היעד הוא 3.1 רופאים לאלף נפש, וכדי להגיע אליו המדינה צריכה להוסיף 2,000 רופאים מדי שנה. במסגרת רפורמת יציב, לפחות 1,400 צריכים להגיע מהמערכת הישראלית, המייצרת כיום 1,000-1,100 רופאים בשנה.
בהמשך, הכוונה היא להרחיב עוד את מספר הרופאים המוכשרים בתוך מערכות החינוך והבריאות בישראל, כך שלא יצטרכו לנסוע לחו"ל, גם למוסדות העומדים בקריטריונים. להשארת הסטודנטים בישראל יש יתרון נוסף, שהוא יפחית את מספר הסטודנטים שאבדו לקריירה בחו"ל.
סקר שנערך לפני חודש על ידי קבוצת מדיקל דוקטור בראשות ד"ר משה כהן (המבקש להקים בית ספר בינלאומי לרפואה באילת) מצא כי 59% מהרופאים הללו אמרו שהם שוקלים קריירה באירופה או בארה"ב .
כמה בתי ספר לרפואה צריכה ישראל?
מאמרים קשורים
כמה בתי ספר לרפואה נדרשים בישראל להכשרת הסטודנטים הנוספים? תלוי את מי שואלים. המוסדות הקיימים טוענים שיוכלו לספוג את כל הביקושים הנוספים אם רק יורשו לעשות זאת, ושאין צורך בבתי ספר חדשים לרפואה כלל.
בתי הספר החדשים המתוכננים לרפואה מיועדים לקלוט 80-100 סטודנטים בשנה כל אחד, מה שאומר שאם לא יורחבו בתי הספר הקיימים, יש מקום לשלושה עד ארבעה חדשים בעתיד הקרוב.
ועדת גמזו בראשות פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל בית החולים איכילוב בתל אביב, המליצה בדו"ח שפורסם לאחרונה כי יש להרחיב את הקיבולת של בתי הספר לרפואה הקיימים ולבית ספר חדש אחד, או סניפים של בתי הספר הקיימים. יש לשקול, בדגש על מיקומים בפריפריה של הארץ.
הדוח קובע כי התשתית הפרה-קלינית (מעבדות) בבתי הספר לרפואה עמוסה, כך שיש הצדקה להקים יותר בתי ספר לרפואה במקום להעמיס יותר סטודנטים על אותה תשתית.
למרות זאת, קיימים מספר מכשולים להקמת בתי ספר נוספים לרפואה, כמו הסבסוד השנתי הנדרש לסטודנט בבתי הספר הציבוריים לרפואה בסך 75,000 ₪ ומציאת צוות ההוראה לבית הספר לרפואה עצמו ומקום להכשרה קלינית בבתי החולים. קיים חשש שבתי הספר החדשים לרפואה ישללו מבתי הספר הקיימים כוח אדם ומתחומים קליניים. התוכנית החדשה שגיבשה ועדת גמזו מציעה פתרון למכשול האחרון לפחות. הוא מציע שניתן ליצור תחומים קליניים נוספים על ידי התאמת כל בית חולים לבית ספר מרכזי אחד לרפואה, הוספת שעות הוראה אחר הצהריים, הרחבת קבוצות הוראה, הכשרה גם בקופות החולים ועוד. הדוח קובע כי אין בכך צורך להוות אילוץ.
מלבד המחסור הכללי ברופאים, יש מחסור ספציפי בדיסציפלינות מסוימות ובקהילות מרוחקות. התוכנית הלאומית להכשרת סטודנטים לרפואה תצטרך לתעדף מוסדות המתחשבים בסוגיות אלו, ולתת תמריצים לסטודנטים הבוחרים בדיסציפלינות והתמחויות מסוימות.
פורסם על ידי גלובס, חדשות העסקים בישראל – en.globes.co.il – ב-19 ביוני 2024.
© זכויות יוצרים של גלובס Publisher Itonut (1983) Ltd., 2024.
