קייב, אוקראינה – של וושינגטון הַחְלָטָה לאפשר לקייב להשתמש במערכות טילים טקטיות של הצבא (ATACMS) כדי לפגוע במטרות ברוסיה הגיע "מאוחר מדי", אומר ויטלי, איש שירות אוקראיני פצוע שזקוק לקביים כדי להתנייד במרכז קייב.
הוא חושב שנשיא ארצות הברית היוצא ג'ו ביידן "היה צריך לתת לנו להשתמש בהם ללא הגבלה לפני שנתיים".
"גירשנו את הרוסים מ(האזור המזרחי של) חרקוב, ויכולנו להביא את המלחמה אליהם, לשטחם", אמר הצעיר בהיר השיער בן ה-29 לאל-ג'זירה, והסתיר את שם משפחתו בהתאם. תקנות בזמן מלחמה.
מאז, מוסקבה גייסה מאות אלפי גברים, הגבירה את ייצור הנשק, הבטיחה את אספקת הנשק מאיראן וצפון קוריאה, ועקפה את הסנקציות המערביות לייבא פריטים דו-שימושיים כמו שבבים המשמשים ברחפנים.
"זה מאוחר מדי, כי עכשיו, הרוסים נועזים. שֶׁלָהֶם כַּלְכָּלָה עובדים למען המלחמה, האנשים שלהם מתגייסים ומקבלים על זה המון כסף, ואנחנו מפסידים קצת כל יום", אמר ויטלי.
וושינגטון סיפקה את הטילים הבליסטיים ארוכי הטווח הראשונים של ATACMS לאוקראינה בשנה שעברה, אך לא נתנה לקייב להשתמש בהם לתקיפות עמוק בתוך רוסיה.
החלטתו של ביידן דווחה על ידי כמה כלי תקשורת מערביים ביום ראשון. הבית הלבן והפנטגון סירבו לאשר זאת.
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר בנאום וידאו כי "שביתות אינן נעשות במילים".
"דברים כאלה לא מודיעים. הטילים ידברו בעד עצמם", אמר.
הקרמלין הסתער כצפוי על וושינגטון וקייב.
הנשיא ולדימיר פוטין חתם ביום שלישי על א דוקטרינת הגרעין המתוקנת, שגורמים רוסים אמרו בעבר שהוא אמצעי "קשור למהלך ההסלמה של יריבינו המערביים".
בעוד שהתיקון היה בעבודות, עיתוי החתימה של פוטין נתפס כאזהרה לאחר שארה"ב אפשרה את ההתקפות האוקראיניות.
הדוקטרינה קובעת כי יש לראות בהתקפות על רוסיה מדינות הנתמכות על ידי מעצמה גרעינית כהתקפה משותפת עליה.
החלטת הבית הלבן על מתקפות הטילים "היא מעגל חדש מבחינה איכותית של מתח ומצב חדש מבחינה איכותית מנקודת המבט" של המעורבות האמריקנית בסכסוך הזה, אמר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב לכתבים ביום שני.
גם הונגריה וסלובקיה, שממשלותיהן נוטות לכיוון הקרמלין, ביטאו את המהלך.
'ATACMS לא יכול לשנות שום דבר בעיקרון'
כמה אנליסטים אוקראינים אומרים כי ייתכן שהחלטתו של ביידן באה בעקבות העיסוק שלו במורשת הפוליטית שלו.
"זהו ערך אחרון לזיכרונות וניסיון לומר 'עשיתי כל מה שיכולתי' לפני שעזבתי", אמר האנליסט מקייב אלכסי קושץ' לאל ג'זירה.
"בנוסף, יש גורם של אי ודאות אסטרטגית עבור רוסיה, אבל זה לא יעבוד יותר", אמר.
ביידן מיהר לספק סיוע צבאי של ארה"ב לפני שעזב את תפקידו בינואר, בעוד שהנשיא הנבחר דונלד טראמפ והצוות החדש שלו ספקנים במידה רבה לגבי תמיכה נוספת באוקראינה.
הם דוגלים בהסכם שלום מהיר עם מוסקבה שיגרור אובדן של אזורים אוקראינים כבושים במזרח ובדרום, ואולי גם הכרה בהם כחלק מרוסיה.
ATACMS הם טילים בליסטיים קרקע-קרקע עם טווח של 300 ק"מ (186 מיילים). הם טסים גבוה לאטמוספירה כדי לצבור מהירות לפני שהם פוגעים במטרות שלהם ולכן קשה ליירט אותם על ידי מערכות הגנה אוויריות.
הם יכולים לשאת ראשי נפץ מצרר המורכבים ממאות פצצות קטנות שמתפוצצות על פני שטח גדול, או ראש נפץ בודד שיכול להרוס מבנים גדולים ומבוצרים.
אבל הם רחוקים מלהיות "נשק פלא" משנה משחק, מזהירים אנליסטים.
"ATACMS, בדיוק כמו כל סוג אחר של טילים, לא יכול לשנות דבר בעיקרון, והנזק שהם גורמים תמיד מוגבל, במיוחד כשיש מעט מדי מהם", אמר ניקולאי מיטרוקין, חוקר מאוניברסיטת ברמן בגרמניה, לאל-ג'זירה.
רוסיה ציפתה זמן רב לאישורה של וושינגטון וכבר הסירה קבוצות גדולות של אנשי שירות, מחסני נשק ומפציצים כבדים מהאזורים שעלולים להיפגע על ידי ATACMS, אמר.
הטילים, לעומת זאת, יכולים לפגוע בגשרים, במחסני דלק או במנחתות במערב רוסיה, כך שתהיה "תמונה יפה" לצופי הטלוויזיה המערביים, אמר מיטרוקין.
עם זאת, הבעיה הגדולה ביותר של קייב אינה הטילים או הגעתם של כ-12,000 חיילים צפון קוריאנים באזור מערב רוסיה קורסק, שם הם עוזרים למוסקבה לדחוק החוצה את הכוחות האוקראינים, אמר.
הבעיה היא התצורה של קו החזית שמתארכת בעוד שמספר החיילים האוקראינים המגינים עליהם פוחת באופן דרמטי, אמר.
"זו הסיבה שרוסיה מנצחת, קודם כל, עם המדד העיקרי – מספר החיילים בשדה הקרב", אמר מיטרוקין.
לאוקראינה יש גם ארגון "מוזר" של קווי הגנה, והיא מתמודדת עם בעיות "עצומות" בקבלת החלטות על רקע סכסוכים בין צמרת הצמרת, קציני קו חזית ואנשי שירות בתעלות, אמר.
קייב מרכזה את קווי ההגנה שלה בערים ובעיירות התעשייה באזור חגורת החלודה של דונבאס, בעוד שכוחות רוסים משתמשים ב"כישלון טקטי זה כדי פשוט ללכת על פני השדות שמסביבם", אמר מיטרוקין.
אבל אוקראינה יכולה להשתמש בכל נשק שהיא יכולה להשיג.
"המצב בקווי החזית קשה, אבל אנחנו צריכים לפעול לפי הכלל של 'מוטב מאוחר מאשר אף פעם'" בכל הנוגע ל-ATACMS, על פי סגן גנרל איהור רומננקו, לשעבר סגן ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים של אוקראינה. .
הנשק הרוסי כבר "עלה" על זה של אוקראינה, אמר.
לדוגמה, הוא צייד פצצות כבדות גולשות במנועים ומדחפים.
מפציצים מפילים אותם הרחק מהקו הקדמי ומהישג ידן של מערכות ההגנה האווירית של אוקראינה, ומאפשרים להם לטוס לאורך יותר מ-100 ק"מ (62 מיילים).
"אנחנו צריכים זוגיות לכל הפחות", אמר רומננקו לאל ג'זירה.
הצרות הצבאיות של אוקראינה
בינתיים, אוקראינה עדיין לא הצליחה להתחיל לייצר נשק ותחמושת בסיסיים, כמו פגזי אבקה וארטילריה.
המחסור או היעדרו של נשק מתוצרת אוקראינה מחמירים בעקבות הירידה שלאחר המלחמה הקרה בייצור הנשק במערב.
בעוד שהמערב התחייב לספק מיליון פגזים לקייב בתוך שנתיים, מפעלי צבא רוסים מוציאים אותם ללא הפסקה, וצפון קוריאה סיפקה חמישה מיליון פגזים מתקופת ברית המועצות, אמר רומננקו.
עם זאת, קבוצות מתנדבים שצמחו ברחבי אוקראינה מפצות על היעדר כלי נשק קונבנציונליים עם ייצור של מאות אלפי רחפנים ומכשירים אחרים.
אבל הבעיה הגדולה ביותר של אוקראינה היא מחסור באנשי שירות מיומנים שיכולים להחליף את הוותיקים המותשים והמאוכזבים.
קייב מתמודדת עם מחסור חמור בשירותים למרות מסע גיוס חסר רחמים ולא פופולרי מאוד.
זה צריך בדחיפות לעודד גיוס והכשרה של אנשי שירות, אמר רומננקו.
"אחרת, המצב יתדרדר בצורה רצינית למדי", סיכם.
