בכל פעם שהשחקן השייקספירי הגדול סר דונלד וולפיט היה צריך לצאת מהבמה במהלך הופעה, הוא תמיד היה לוקח צעד אחורה, מראה לקהל שהוא לא שש לעזוב, לפני שהתקדם ויצא אל האגפים משמאלו או מימינו. המדיניות של ארצות הברית כלפי ישראל והמלחמה בעזה עקבה אחרי סדרה דומה של צעדים קדימה ואחורה, כאשר ממשל ביידן לא עוזב את הבמה, אלא מתוסכל לנצח מהקיצוצים והדחפים של הפוליטיקה במזרח התיכון.
נתניהו מאמין כי הישרדותה של ישראל, ועתידו הפוליטי, תלויים בניצחון בעזה
עוד שבוע חלף ומעט הוחלט לסיים מלחמה שאפילו ישראל מודה שיכולה להימשך עוד שישה חודשים לפחות. ועכשיו, אולי יותר מאשר בכל עת מאז חמאס תפס את ישראל בהפתעה ב-7 באוקטובר, גוברים החששות בוושינגטון שישראל עלולה להתחיל בקרוב במלחמה כוללת עם חיזבאללה בדרום לבנון.
הגעתו לאזור של עמוס הוכשטיין, שליחו של הנשיא ביידן למזרח התיכון, ישראלי-אמריקאי בן 51 עם קשרים טובים בלבנון, הדגישה את אזעקתה של וושינגטון מהסכנות הפוטנציאליות לישראל הנובעות מפתיחת חזית שנייה במלחמה.
במשך חודשים, חיזבאללה, כוח צבאי עדיף לאין שיעור על חמאס הן מבחינת מחסני טילים ורקטות וכוח אדם, ערך תקיפות קבועות מעבר לגבול, חלקן אכזריות. ישראל הגיבה בכוח. כעת, לפי הדיווחים תל אביב אישרה תוכנית צבאית כך שהיא מוכנה לצאת למלחמה עם חיזבאללה. מלחמת ישראל-חיזבאללה האחרונה הייתה ב-2006. היא נמשכה 34 ימים והסתיימה בקיפאון.
חיזבאללה וחמאס והחות'ים בתימן, ובמידה פחותה, כוחות המיליציה האסלאמית בעיראק ובסוריה, אמרו כי מסע התקיפות שלהם יימשך כל עוד הכוחות הישראליים יישארו בעזה. הווקשטיין קיבל את ההודעה הזו בקול רם וברור. לעתים קרובות מוקדם להציע שמלחמה הגיעה לנקודת מפנה, אבל החשש של ביידן ממלחמה מתרחבת במזרח התיכון נראה היום יותר, ולא פחות, סביר.
האיום של סכסוך נוסף עורר את וושינגטון ותל אביב כאחד. זה עשוי להסביר מדוע בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל המסורבל, החליט לפתע לפתוח במחאה על מה שהוא רואה כהסתרה מכוונת של וושינגטון של אמצעי לחימה חיוניים שכוחותיו צריכים כדי להשלים את המבצע הנוכחי ברפיח. אף צבא לא רוצה להילחם בשתי חזיתות.
האשמת נתניהו נתקלה בנזיפה קלה בוושינגטון. אנטוני בלינקן, מזכיר המדינה האמריקני, שראה יותר את נתניהו בחודשים האחרונים מכל פוליטיקאי זר אחר, אמר כי משלוח הנשק היחיד שהושעה זמנית הוא מלאי של 2,000 פאונד פצצות. הסיבה לכך, כפי שפורטה בהזדמנויות קודמות, הייתה שארה"ב חששה שהשימוש בפצצות הכבדות והאוויריות הללו יגרום לנזק נלווה בלתי מקובל בסביבה העירונית הצפופה של רפיח.
לפי הפנטגון, המשלוח מורכב מ-1,800 פצצות של 2,000 ל"ב אך גם 1,700 פצצות של 500 ל"ב. נתניהו רוצה את שניהם, ומרגיש שוושינגטון מאכזבת אותו, וחשוב מכך, מסרבת לשלוח את התחמושת שהובטחה בזמן שישראל אומרת שהיא זקוקה להם נואשות – לשימוש בלבנון, אולי גם בעזה.
המחלוקת התפתחה במהלך השבוע, כאשר וושינגטון חשה שנתניהו מנסה ליצור את הרושם שהפנטגון הפסיק לשלוח נשק לישראל. האלוף פט ריידר, מזכיר העיתונות של הפנטגון, אמר:
מאז המתקפה האכזרית של חמאס ב-7 באוקטובר, הזנחנו מיליארדי דולרים של סיוע ביטחוני לישראל כדי לאפשר להם להגן על עצמם, ונמשיך לספק להם את הסיוע הביטחוני שהם צריכים.
הנקודה לגבי הפצצות המסוימות האלה היא שהן לא כלי נשק חכמים ומדויקים. הם תחמושת לא מונחית, וארה"ב לא רוצה להיראות כמסייעת לישראל להטיל פצצות על רפיח שבסופו של דבר הורג אזרחים והשמדת רכוש פרטי. וושינגטון למדה את הלקח הזה כאשר משלוחים קודמים של הפצצות הכבדות הללו עשו בדיוק את זה בעיר עזה בשלבים הראשונים של המלחמה.
"לא הייתה החלטה סופית בשלב זה כיצד להמשיך עם המשלוח הזה", אמר ריידר. בזמן שנתניהו וושינגטון המשיכו להתקוטט ביניהם, המבצע של צבא ההגנה לישראל (צה"ל) ברפיח נמשך, אך ללא האינטנסיביות שגרמה בעבר לאימה עולמית כזו.
ה-162 של צה"לנד אוגדה שנמצאת ברפיח כשישה שבועות, וטוענת כי הרגה כ-550 חיילי חמאס בעיר – לפי הדיווחים כמחצית מהכוח הלוחם שם, ושווה ערך לשני גדודים של חטיבת רפיח בת ארבעת הגדודים של חמאס. תוך כדי כך איבד צה"ל 22 חיילים, שמונה מהם בפיגוע מארב בודד של חמאס על משוריין של צה"ל.
זה האינטרס של ישראל להשלים את מבצע רפיח מהר ככל האפשר, וככל הנראה היא תצטרך לעשות זאת ללא הפצצות הללו שנעצרו בארה"ב. אבל גם אז, המלחמה לא עומדת להסתיים. פעילי חמאס עוזבים את רפיח כדי להתמקם במקום אחר בעזה. אדמירל החולף דניאל הגרי, דובר צה"ל, אמר ביום רביעי כי חיסול ארגון חמאס כולו והאידיאולוגיה שלו אינה ניתנת להשגה. העלמת החמאס הייתה 'פשוט לזרוק חול בעיני הציבור'.
נתניהו נזף באדמירל. הוא מאמין שהישרדות של ישראל, ועתידו הפוליטי שלו, תלויים בניצחון בעזה. עם האתגרים העומדים בפניו בבית, בעזה ומעבר לגבול הצפון בלבנון, המנהיג הישראלי לא יכול להרשות לעצמו להתמודד עם חוסר שביעות רצון בצבא.
