לפי הערכות, כ-40,000 אוהדי אגרוף צפו באולכסנדר אוסיק מנצח את טייסון פיורי ב-Kingdom Arena בריאד מוקדם יותר החודש.
מיליונים התגייסו לזרמים חוקיים ולא חוקיים ברחבי העולם כדי לראות את אוסיק מגן על תוארו נגד Fury בתחרות מרתקת שלפי הדיווחים זיכתה את המתאגרפים בסכום כולל של 191 מיליון דולר בכספי פרסים.
מוקדם יותר השנה, על פי ההערכות 60 מיליון משקי בית צפו במכה בין אגדת האגרוף המזדקנת מייק טייסון ללוחם הסלבריטאים של יוטיוב ג'ייק פול. זה היה בנוסף ל-72,000 האנשים בתוך הזירה בטקסס שיחד שילמו סכום עתק של 18.1 מיליון דולר כדי לצפות בקרב באופן אישי, לפי היזמים.
איגרוף: זה נוקאאוט
בשנת 2024, המספר יוצא הדופן של גלגלי עיניים, שאילתות חיפוש מקוונות ונתוני קהל על פני פלטפורמות צפייה אישרו את מעמדו של אגרוף כאחד מענפי הספורט הפופולריים והעוקבים בעולם.
אבל בהתחשב באופיו האכזרי של אגרוף, האם זה בכלל צריך להיחשב כספורט?
בעוד ענפי ספורט אחרים עובדים קשה למען הגנה מוגברת של המשתתפים, במיוחד מפציעות הקשורות לזעזוע מוח, אגרוף מקדם את ההפך: לגרום כמה שיותר נזק ליריב שלך, מה שמוביל להכנעה או נוקאאוט כתוצאה אפשרית, הכל בכוונה, נחגג וזכה לשבחים בתהילה ובפרסים כספיים.
"בהשוואה לענפי ספורט אחרים, אגרוף נודע כבעל שיעורי זעזוע מוח מהגבוהים ביותר", אמר לאל-ג'זירה ד"ר עג'אז שמים, נוירוכירורג ויו"ר מכון המחקר הקייזר הקבוע באמצע האטלנטי.
"זעזוע מוח מתרחש כאשר המוח דוחף קדימה ואחורה ופוגע בחלק הפנימי של הגולגולת. זה גורם נזק למוח ומתרחש בכל פעם שמתאגרף נפגע בראשו. כל אירוע זעזוע מוח דומה לפציעה מוחית טראומטית (TBI). עם כל TBI, יש נזק מוחי בלתי הפיך.
"חושבים שבאגרוף, אדם מקבל זעזוע מוח בערך כל 12.5 דקות של זמן קרב לבד. כיסוי הראש המגן לא עוזר הרבה עם זעזוע המוח. הטראומה הפנימית למוח מתרחשת בכל פעם שמתאגרף נחבט בראשו, עם או בלי הגנת ראש חיצונית".
לפי אוסף מנואל ולסקז שמתעד מקרי מוות באגרוף, נהרגים בזירה בממוצע 13 מתאגרפים מדי שנה. מחקר נפרד שנערך על ידי איגוד הרופאים של Ringside אמר שהיו לפחות 339 מקרי מוות מ-1950 עד 2007, עם "אחוז גבוה יותר בדרגות משקל נמוכות יותר".
המראה הסוריאליסטי של טייסון בן 58 בזירה שימח מיליוני מעריציו. אבל האם הפופולריות, התהילה וההכנסות שהספורט מביא לפטור אותו מהסיכונים והאיומים? ומה גובר על השני?
"אנשים עשויים להיכנס לאיגרוף כדי לפרוק כעס ותסכול, אבל הם לומדים מהר שלדברים האלה יש מקום קטן או לא בחדר הכושר או בזירה", אמר פיליפ אוקונור, עיתונאי ספורט.
"למעט מאוד מאוד יש את מה שנדרש כדי להיכנס לזירה כדי להתחרות עם בן אדם אחר באמצעות מערכת חוקים מוגבלת שבה המטרה היא להפיל את היריב שלך מחוסר הכרה או לפחות לפגוע בו יותר ממה שהם פוגעים בך.
"אחרי חיים שלמים של צפייה באגרוף ואומנויות לחימה שונות ותרגול יותר מהחלק ההוגן שלי, אני יכול לומר שמנקודת המבט שלי, היתרונות הנפשיים והפיזיים עולים בהרבה על הסיכונים, אבל עלינו תמיד לשאוף לשפר את הבטיחות ולהסיר או להפחית סיכונים עד כמה שאפשר".

שום דבר חובבני בפציעות אגרוף
מחקרים מראים כי עד 20 אחוז מהמתאגרפים יסבלו מזעזוע מוח בקריירה שלהם, אם כי רבים אינם מדווחים, במיוחד באגרוף חובבני.
באולימפיאדת טוקיו 2020, שבה אגרוף מסווג כענף ספורט חובבני, היה לו המספר הגבוה ביותר של פציעות, על פי כתב העת הבריטי לרפואת ספורט (BJSM). באולימפיאדת ריו דה ז'נרו 2016, זה היה שני ל-BMX. בסך הכל, היא נמצאת במקום החמישי ברשימת ענפי הספורט האולימפיים עם שיעורי הפציעות הגבוהים ביותר.
האיגוד האמריקאי למנתחים נוירולוגיים אומר ש-90 אחוז מהמתאגרפים סובלים מפגיעה מוחית טראומטית במהלך הקריירה שלהם. מחקר וטיפול באלצהיימר דיווחו כי מתאגרפים לשעבר נותרו פגיעים יותר להזדקנות הטבעית של המוח ולמחלות המוח.
בעוד שהתאחדות האיגרוף העולמית (WBF) והתאחדות האיגרוף הבינלאומית (IBF) לא הגיבו לשאלות של אל-ג'זירה על האכזריות של הספורט והיבטי הבטיחות, הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) אמר "לספק לספורטאים ולצופים את הטוב ביותר התנאים הבטוחים ביותר האפשריים הם בראש סדר העדיפויות של ה-IOC וכל התנועה האולימפית", והוסיפו כי "לאיגרוף בסגנון אולימפי אין נוקאאוט כמטרה, גם לנוקאאוט אין יתרון ניקוד".
דובר WBF הצהיר מוקדם יותר כי "אגרוף עושה כל כך הרבה טוב לצעירים, מרחיק אותם מהרחובות, הרחק מסמים, מלמד אותם משמעת, ביטחון עצמי, שהטוב בהרבה עולה על הרע".

הפופולריות של האגרוף
בהתחשב בהיסטוריה של הספורט, מספר המשתתפים ברחבי העולם והכספים במשחק, לא סביר שהאגרוף יפסיק להתקיים כספורט.
בארצות הברית לבדה, מספר האנשים שהשתתפו באגרוף הגיע לכ-6.7 מיליון בשנת 2021, על פי חברת מחקרי השוק Statista, שהוסיפה כי גודל השוק של תעשיית ציוד האגרוף העולמית הסתכם ביותר מ-1.6 מיליארד דולר באותה שנה.
סך ההכנסות של מועצת האיגרוף העולמית (WBC) מ-2011 עד 2020 היה יותר מ-32 מיליון דולר.
פורבס דיווח כי המתאגרף המקצועי פלויד מייוות'ר ג'וניור הכניס לכיסו 275 מיליון דולר מהקרב שלו מול מתאגרף ה-MMA שהפך למתאגרף קונור מקגרגור ב-2017, כשהאחרון לקח הביתה כ-100 מיליון דולר בתשלום היחיד הגדול ביותר בתולדות הספורט.
"במונחים של פופולריות תקשורתית עולמית, איגרוף בשנת 2024 הוא הספורט החמישי הכי פופולרי בעולם וספורט הקרב הפופולרי ביותר", אמרה קמילה סוורט-אריס, פרופסור חבר באוניברסיטת חמד בין ח'ליפה בקטאר.
"זה משך אליו דמויות אגדיות שהתעלו גם מהספורט שלהם והפכו לאייקונים תרבותיים עולמיים. מתאגרפים רבים זוכים לתהילה בינלאומית. יחד עם הסמלים והמודלים לחיקוי, לאיגרוף יש גם חסמי כניסה נמוכים, הוא נגיש בקלות ומטפח בניית קהילה עם חדרי כושר לאיגרוף שהופכים חלק בלתי נפרד מקהילות שבהן צעירים יכולים לשחרר קיטור ולעסוק בספורט כחלופה לחולי חברה".

הדרך קדימה
אז במקום לאסור איגרוף, האם פרוטוקולי בטיחות מוגברים, תקנות מחמירות ואיסור שיטות מסוימות יכולים להבטיח שהספורט יהפוך בטוח יותר?
"שיפורי בטיחות משמעותיים נעשו באגרוף לאורך השנים כדי לשפר את ההגנה על הלוחמים ולהפחית את הסיכון לפציעות חמורות. בעוד אופי הספורט הופך אותו לסיכון גבוה, התקדמות אלו שואפות ליצור סביבה בטוחה יותר עבור לוחמים, ולצמצם את הסבירות לפציעות קשות ולהרוגים", הוסיף סווארט-אריס.
"אני לא חושב שצריך לנטוש את זה (איגרוף) מכיוון שיש הרבה ענפי ספורט אחרים שגם הם נחשבים מסוכנים. כל ענפי הספורט הללו ימשיכו ליצור עניין עולמי ומשיכה ולכן הם לא יינטשו ולכן חשוב שהם יבצעו שיפורים כל הזמן כדי להפוך אותם לבטוחים יותר".
מחקר אחר שפורסם על ידי BJSM אמר שיש כשש עד שמונה פציעות לכל 1,000 סיבובי אגרוף. כ-10 עד 20 אחוז מהפציעות באגרוף הן חמורות או עלולות לסכן חיים, על פי מחקר BJSM.
אוקונור, שהוא גם מאמן אומנויות לחימה, אומר ש"מתאגרף אחד גוסס זה מתאגרף אחד יותר מדי", והוסיף שלספורט "עדיין יש דרך ארוכה לעבור במונחים של בטיחות לוחמים".
"איגרוף, בצורה כלשהי, תמיד היה איתנו ותמיד יהיה איתנו. המטרה צריכה להיות להבטיח שהוא מתנהל בצורה הוגנת, שקופה ובטוחה המבטיחה את הרווחה הפיזית של המשתתפים. יש לשקול וליישם כל שינוי ושינוי על מנת לשמור על שלמות הספורט".
פציעות ראש, כולל זעזוע מוח, דימומים במוח ושברים בגולגולת, הן הפציעות השכיחות והחמורות ביותר באגרוף. בין יתר הפציעות ניתן למנות חתכים, אפים שבורים ונזק לעיניים, המביאים לידי ביטוי את האכזריות של הספורט.
בעוד המחקר נמשך, כמה מחקרים העלו כי עד 50 אחוז מהמתאגרפים המקצועיים לשעבר עשויים להראות סימנים של אנצפלופתיה טראומטית כרונית – הפרעה מוחית ניוונית כרונית – לאחר סיום הקריירה שלהם.
"מניעת זעזוע מוח חשובה מאוד במניעת התפתחות של נזק מוחי קבוע בעתיד", אמר שמים, הנוירוכירורג. "לכל זעזוע מוח יש אפקט נוסף ועם כל זעזוע מוח אתה נמצא בסיכון גבוה יותר לפתח זעזוע מוח אחר כך.
"קרב אחד על אחד כספורט צופים כמו אגרוף קיים כבר אלפי שנים ואין זה סביר שהוא ייעלם אי פעם. אבל איגרוף טומן בחובו סיכון גבוה לזעזוע מוח ולפגיעה מוחית טראומטית. עם ספורט קרבי, הסיכון לזעזוע מוח וטראומה אחרת תמיד יהיה שם".