וושינגטון הבירה – מחזיק ב גְלִידָה קונוס, נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הכריז בפברואר כי הפסקת האש בעזה היא כל כך "קרובה" שהיא עשויה להתממש תוך ימים.
יותר מ שבעה חודשים מאוחר יותר, לא רק שהמלחמה של ישראל בעזה נמשכה אלא היא התרחבה, כאשר כוחות ישראליים פלשו ללבנון והפציצו כשהמתח והאלימות רותחים ברחבי המזרח התיכון.
ממשל ביידן המשיך לקרוא מילולית להורדת הסלמה תוך שהוא מספק לישראל תמיכה פוליטית ואספקה קבועה של פצצות כדי לקיים את מלחמותיה.
וושינגטון קיבלה בברכה כמעט כל צעד הסלמה שישראל נקטה השנה: הרג מנהיגי חמאס בביירות וטהרןחיסולו של ראש חיזבאללה חסן נסראללה והפלישה לדרום לבנון.
יוֹתֵר יותר משנה מאז פרוץ המלחמה בעזה, ישראל ממשיכה במתקפה ההרסנית שלה בשטח הפלסטיני הנצור, שהרגה כמעט 42,000 בני אדם, תוך הפצצת ביירות מדי יום ומתכוננת למתקפה נגד איראן.
ככל שהעימות בעזה מתעצם ומתפשט ברחבי האזורהפער בין הרטוריקה האמריקאית למדיניות הולך ומתרחב.
אז האם ממשל ביידן פשוט לא מצליח לרסן את ישראל – כפי שהציעו פרשנים ליברליים רבים? או שמא היא בעצם אחראית להסלמה, מנצלת את הכאוס לקידום אג'נדה נצית נגד איראן, חמאס וחיזבאללה?
התשובה הקצרה: עם תמיכתה הצבאית והדיפלומטית המתמשכת בישראל, ארה"ב נותרה מניע מרכזי של האלימות באזור למרות הצהרותיה על איפוק וקריאות להפסקת אש, אומרים אנליסטים. למרות שקשה לשער על מניעיו או כוונותיו האמיתיות של הממשל, ישנו כמות הולכת וגוברת של ראיות המראה שממשל ביידן נמצא במנעול עם ישראל, ולא רק בעל ברית פסיבי שמתריסים.
מה ארה"ב אמרה ועשתה עד כה?
לאחר דחיפה ציבורית של חודשים להפסקת אש בעזה, ארה"ב העבירה את המיקוד לתמיכה במתקפה הישראלית בלבנון.
שר ההגנה האמריקני לויד אוסטין אישר בשבוע שעבר קמפיין קרקעי ישראלי בדרום לבנון, המסכן להפוך לפלישה בקנה מידה מלא למדינה.
"הבהרתי שארה"ב תומכת בזכותה של ישראל להגן על עצמה", אמר אוסטין בהצהרה ב-30 בספטמבר לאחר שיחה עם עמיתו הישראלי, יואב גלנט.
"הסכמנו על הצורך בפירוק תשתית תקיפה לאורך הגבול כדי להבטיח זאת חיזבאללה הלבנוני לא יכול לבצע התקפות בסגנון 7 באוקטובר על יישובי הצפון של ישראל", אמר אוסטין, בהתייחס למתקפה של חמאס הפלסטינית בדרום ישראל במהלכה נהרגו לפחות 1,139 בני אדם.
הקבוצה הלבנונית החלה לתקוף עמדות צבאיות ישראליות באוקטובר אשתקד, במה שלדבריה היה מאמץ ללחוץ על ממשלת ישראל לסיים את מלחמתה בעזה, אותה פתחה לאחר התקפת חמאס.
במשך חודשים, העימותים כמעט היומיומיים הוכלו ברובם לאזור הגבול. האלימות דחפה עשרות אלפי אנשים משני עברי הגבול לברוח. חיזבאללה טען כי תושבי צפון ישראל יוכלו לחזור רק כאשר המדינה תסיים את מלחמתה בעזה.
לאחר מסע התנקשות נגד בכירי הצבא של חיזבאללה, ישראל פתחה במסע ענק מסע הפצצות ברחבי לבנון, והרס בתים אזרחיים במאות כפרים ועיירות בסוף ה-23 בספטמבר.
מאז, האלימות הישראלית עקרה יותר ממיליון איש בלבנון.
לפני ההסלמה הישראלית הזו, הבית הלבן אמר כבר חודשים שהוא פועל לפתרון דיפלומטי למשבר בגבול לבנון-ישראל. שליח ארה"ב עמוס הוכשטיין ערך ביקורים חוזרים ונשנים באזור, לכאורה כדי להזהיר מפני הסלמה.
עם פעולות האיבה הנמוכות שהפכו במהירות למלחמה כוללת בלבנון, ממשל ביידן גייס את מדינות ערב ואירופה והציע ב-25 בספטמבר "מיידי" הפסקת אש של 21 יום להפסיק את הלחימה.
ובכל זאת, יומיים לאחר מכן, כאשר ישראל התנקש בנסראללה במתקפת פצצה ענקית ששטחה כמה בנייני מגורים בביירות והרגה למעשה כל סיכוי להפסקת אש קרובה, הבית הלבן שיבח את המתקפה כ"אמצעי צדק". הריגתו של נסראללה הוזמנה על ידי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מאדמת ארה"ב, שם השתתף בעצרת הכללית של האו"ם בניו יורק.
אוסמה חליל, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת סירקיוז, הטיל ספק בכנות המאמצים הדיפלומטיים של ביידן, והעלה ספק בנוגע לדיווחים בתקשורת לפיהם הוכשטיין דחק באיפוק מישראל.
חליל הדגיש כי ארה"ב הייתה שותפה ישירה ותומכת בפעולותיה של ישראל בעזה ובשאר האזור, אך ממשל ביידן השתמש בשיחות הפסקת האש כתכסיס של "פוליטיקה פנימית" כדי להגן על עצמה מפני ביקורת מבית.
"כל זה היה משא ומתן למען המשא ומתן, במיוחד כשהמלחמה הפכה יותר ויותר לא פופולרית", אמר ח'ליל לאל-ג'זירה בחודש שעבר.
"עצב מחדש את המזרח התיכון"
נראה כי שני דיווחים אחרונים בתקשורת בארה"ב מאששים את קביעתו של חליל.
פוליטיקו דיווחה ב-30 בספטמבר, בציטוט מקורות לא מזוהים, כי בכירים בארה"ב – כולל הוכשטיין וברט מקגורק, מתאם המועצה לביטחון לאומי במזרח התיכון – תמכו באופן פרטי בדחיפה צבאית ישראלית נגד חיזבאללה.
"מאחורי הקלעים, הוכשטיין, מקגורק וגורמי ביטחון לאומי בכירים אחרים בארה"ב מתארים את פעולותיה של ישראל בלבנון כרגע מגדיר היסטוריה – כזה שיעצב מחדש את המזרח התיכון לטובה בשנים הבאות", הפרסום האמריקני. דיווח.
לְחוּד, אקסיוס דיווח בשבוע שעבר כי ארה"ב מנסה לנצל את המכות שספגה ישראל על חיזבאללה על ידי דחיפה לבחירת נשיא לבנון הנתמך על ידי וושינגטון.
לנשיאות לבנון יש היה פנוי במשך כמעט שנתיים, כשהפרלמנט לא הצליח למצוא קונצנזוס לבחירת מנהיג חדש.
ביום שלישי, דובר משרד החוץ האמריקאי מתיו מילר תיאר את המלחמה בלבנון כ"הזדמנות" לשנות את המדינה מבחינה פוליטית. לדבריו, וושינגטון רוצה שלעם הלבנוני תהיה "היכולת לבחור נשיא חדש (וגם) את היכולת לשבור את הקיפאון שהיה לחיזבאללה על המדינה".
חיזבאללה ובעלי בריתו שולטים בעשרות מושבים בפרלמנט הלבנוני כתוצאה מבחירות חופשיות במדינה.
עיצוב מחדש של האזור היה מאז ומתמיד יעד של התנועה הניאו-שמרנית האמריקאית, המקדמת תמיכה בישראל והעלאת ממשלות ידידותיות לארה"ב באמצעות מדיניות חוץ ניצית והתערבויות צבאיות. גישה זו נראתה הכי ברורה תחת נשיא ארה"ב לשעבר ג'ורג' וו. בוש.
למעשה, בתקופת כהונתו של בוש לפני 18 שנה, כשישראל ניהלה את המלחמה הגדולה האחרונה שלה עם חיזבאללה, דיברה מזכירת המדינה דאז קונדוליזה רייס על "ייסורי הלידה של מזרח תיכון חדש".
חליל ציין כי ניאו-שמרנים רבים מתקופת בוש מזוהים כעת עם המפלגה הדמוקרטית ותומכים בסגנית הנשיא קמאלה האריס לנשיאות בבחירות בנובמבר.
האריס בירך על הסכמתו של סגן הנשיא לשעבר דיק צ'ייני, אחד האדריכלים הבכירים של מה שמכונה "המלחמה בטרור" והמנהיג האמריקאי ב-2003 הפלישה לעיראק.
כיו"ר ועדת החוץ של הסנאט, ביידן עצמו תמך במלחמה בעיראק. כך גם מזכיר המדינה אנטוני בלינקן, ששימש אז כעובד דמוקרטי בפאנל. מקגורק היה יועץ בבית הלבן של בוש ומילא תפקיד מפתח בכיבוש האמריקני בעיראק, בעוד שהוכשטיין שירת בעבר בצבא הישראלי.
"יש לך אג'נדה ניאו-שמרנית בתוך הממשל הדמוקרטי", אמר חליל.
כישלונות עזה
בעוד המלחמה משתוללת בלבנון והעולם צופה להסלמה אפשרית ביניהן איראן וישראלאנליסטים רבים אומרים כי הכישלון של ביידן לשים קץ למלחמה בעזה הוא מה שהביא את האזור לנקודה זו.
חליל ג'השאן, מנכ"ל המרכז הערבי בוושינגטון הבירה, אמר גם כי תמיכתו הבלתי מותנית של ממשל ביידן בממשלת נתניהו לוקחת את האזור כולו ל"לא נודע".
בשנה שחלפה מאז תחילת מלחמת עזה, אמר ג'השאן לאל-ג'זירה כי ארה"ב הראתה "תמיכה עיוורת מוחלטת" לא רק במדיניות ישראלית, אלא גם ב"הגזמות הישראליות".
"זו תוצאה של מדיניות חד-צדדית שסירבה לקבל כל מרכיב של רציונליות מתחילת הסכסוך הזה", אמר.
כמעט מיד לאחר המתקפה של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, בידן הביע קול תמיכה בלתי מתפשרת עבור בעלת הברית של ארה"ב.
הוא תמך בתגובה ישראלית "מהירה, החלטית וסוחפת" נגד חמאס. גם הבית הלבן מיהר לחפש כספים נוספים מהקונגרס לסיוע צבאי לישראל כדי לסייע במימון המלחמה.
וושינגטון התנגדה לקריאות להפסקת אש למרות המשבר ההומניטרי הגובר במשך חודשים, בטענה שלישראל יש "זכות" ללכת אחרי חמאס.
דיווח אחרון מאת ProPublica ואת רויטרס סוכנות הידיעות הראתה שממשל ביידן קיבל והתעלם מהאזהרות פנימיות על פשעי מלחמה ישראלים אפשריים בעזה והמשיך בהעברת הנשק שלו לישראל.
כשאי שביעות הרצון המקומית והבינלאומית גברה לאחר שישראל הרסה חלקים נרחבים מעזה, עקרה כמעט את כל 2.3 מיליון תושבי השטח הפלסטיני והביאה אותם לסף רעב, ביידן החל לרכך את הטון שלו.
בחודשים האחרונים, ארה"ב אימצה את המונח "הפסקת אש" כדי לקרוא עבור עסקה שיביא לסיום הלחימה בעזה ושחרור שבויים ישראלים המוחזקים על ידי קבוצות פלסטיניות במובלעת הנצורה.
אבל זה לא עשה מעט כדי ללחוץ על נתניהו לקבל הסכם.
בין אם ביידן ועוזריו באמת רצו הפסקת אש ולא הצליחו להשיגה או שהם השתמשו בדחיפה הדיפלומטית כהסחת דעת מאימת המלחמה הנתמכת על ידי ישראל, התוצאה היא זהה – מלחמה מתרחבת ועשרות אלפי אנשים חפים מפשע. נהרג.
"הראיות מצביעות על כך שזה יתרון פוליטי עבורם לומר שהם תומכים בהפסקת אש, אבל לא עושים שום דבר כדי להבטיח אותה בפועל", אמר ריאן קוסטלו, מנהל מדיניות במועצה הלאומית האיראנית האמריקאית (NIAC), קבוצה שבסיסה בארה"ב. מקדם את הדיפלומטיה האמריקאית עם טהראן.
ג'השאן אמר גם כי ממשל ביידן לא הציע הצעות הוגנות להפסקת אש מכיוון שהוא ממשיך לחמש את ישראל.
"מה הערך של הפסקת אש אם אלו שמציעים אותה ימשיכו להציע כלי מלחמה לאחד הצדדים", אמר. "זו לא הפסקת אש; זו הזמנה להמשיך במאבק".
