ב-21 בנובמבר, בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) הוציאו צווי מעצר עבור ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר שלו, יואב גלנט, על מה שנאמר בו עשוי להוות אחריות משפטית שלהם לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שבוצעו במהלך המלחמה של ישראל. מלחמה על עזה.
גל של הודעות רשמיות בעקבות מנהיגי אירופה שהצהירו שהם יקיימו את ההחלטה ויעמדו בהתחייבויותיהם לעצור את המנהיג הישראלי אם דרכו דרכו בשטחים שלהם. יוצאת דופן בולטת היא הונגריה, שמנהיגה ויקטור אורבן הבטיח לא לעצור את נתניהו ובמקום זאת הגיש הזמנה חמה לביקור.
כעת, גם צרפת התנגדה למגמה הכללית.
לאחר שהצהירה תחילה כי תעמוד בחוקי בית הדין הפלילי, הציעה פריז מאז שנתניהו נהנה מחסינות מצווי המעצר, מכיוון שישראל "איננה צד לבית הדין הפלילי".
"חסינות כאלה חלות על ראש הממשלה נתניהו ושרים נוספים בעניין ויש לקחת אותם בחשבון אם ה-ICC יבקש מאתנו לעצור אותם ולמסור אותם", נכתב בהצהרה של משרד החוץ והאירופה הצרפתי.
אבל האם עמדתה של צרפת עומדת מבחינה משפטית? הנה מה שאתה צריך לדעת על צווי המעצר של ICC:
האם נתניהו חסין מצווי המעצר של ICC כפי שצרפת טוענת?
לֹא.
סעיף 27 של אמנת רומא, שהקימה את בית המשפט, קובע כי פסיקותיו "חלות באופן שווה על כל האנשים ללא כל הבחנה על סמך יכולת רשמית" ו"בשום מקרה לא פוטר אדם מאחריות פלילית".
לצרפת יש חובה לשתף פעולה עם בית המשפט על פי חוק רומא של ה-ICC, ו"חובת שיתוף הפעולה הזו משתרעת על מתן תוקף של צווי מעצר", אמרה לאל-ג'זירה יסמין אחמד, מנהלת ארגון Human Rights Watch בבריטניה.
אז למה צרפת טוענת לחסינותו של נתניהו?
נראה שהטיעון הצרפתי מתרכז סביב סעיף 98 של אמנת רומא, הקובע כי מדינה אינה רשאית "לפעול שלא בקנה אחד עם התחייבויותיה על פי המשפט הבינלאומי ביחס לחסינות הדיפלומטית של אדם… של מדינה שלישית".
כ-124 מדינות אשררו את אמנת רומא, אך ישראל אינה חתומה.
וויליאם שאבאס, פרופסור למשפט בינלאומי באוניברסיטת מידלסקס, אמר לאל-ג'זירה כי עמדתה של צרפת הייתה יכולה להיות פעם "טיעון מתקבל על הדעת", אך בית המשפט כבר פינה את האי-בהירות שנוצרה בסעיף 98 בנוגע לחברים שאינם חברים ב-ICC בערעור מ-2019 פסיקת הלשכה.
המקרה הזה עסק בצו המעצר הקיים נגד נשיא סודן לשעבר, עומר אל-באשיר. כמו ישראל, סודן אינה צד לאמנת רומא. אולם בית המשפט הגיע למסקנה כי אין חסינות של ראש מדינה לפי המשפט הבינלאומי המנהגי – צד שלישי או לא.
המשמעות היא שצרפת מחויבת חוקית למלא אחר מה שהחליט בית הדין הבינלאומי בנוגע לראש ממשלת ישראל "גם אם הוא לא מסכים איתו", אמר שאבאס.
הוא הזהיר כי צרפת, בכך שהיא מציעה שהיא לא תקיים את פסיקת ה-ICC, מציעה "שמדינה יכולה להתריס נגד פסקי הדין של בית המשפט" ומאותתת על התפתחות "מדאיגה" עבור חברי בית הדין הפלילי הבינלאומי.
אם צרפת רואה בנתניהו חסין, מה היא חושבת על פוטין?
במרץ 2023, ה-ICC הוציא צו מעצר לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין בשל פשעי מלחמה לכאורה באוקראינה.
ממשלת צרפת בירכה על המהלך, כאשר משרד החוץ פרסם הצהרה לפיה "אף אחד… ללא קשר למעמדו, צריך לברוח מהצדק".
גם בית הדין האזורי קבע זאת מונגוליה הפרה את התחייבויותיה כחבר בית המשפט בשל אי מעצרו של נשיא רוסיה במהלך ביקור רשמי באוגוסט השנה.
לאחר פסק הדין, המשרד הצרפתי קבע בתדרוך עיתונאים כי "לכל מדינה שהיא צד לאמנת רומא יש חובה לשתף פעולה עם ה-ICC ולבצע את צווי המעצר שהיא מנפיקה, בהתאם להוראות הרלוונטיות של אמנת רומא".
שאבאס אמר שהניגוד באופן הגיבה צרפת לצווי המעצר של פוטין ונתניהו חשף "סטנדרטים כפולים".
הוא ציין כי זה מוכיח שהטיעון הצרפתי אינו מבוסס על "עקרון משפטי" אלא על מי שפריז מחשיבה ידיד ומי היא רואה כאויב.
"הפרשנות הסלקטיבית" של צרפת לפסל רומא מהווה תקדים מדאיג, אמר אחמד לאל-ג'זירה.
"זה מערער את עצם המטרה של ה-ICC…שהייתה להבטיח שאין פטור מעונש, ויש אחריות על הפשעים החמורים ביותר", אמרה.
אז זה אומר שנתניהו יכול לנסוע לצרפת?
לא סביר שנתניהו יבקר בארץ כי עדיין לא ברור אם ייעצר.
שאבאס אמר כי למרות חוסר הוודאות שיצרה ממשלת צרפת עם הצהרתה האחרונה, ההחלטה אם ליישם את צו המעצר נמצאת בסופו של דבר בבתי המשפט בצרפת.
הוא ציין כי כל עוד נתניהו יישאר ראש מדינה, כל נסיעה לצרפת תהיה ביקור רשמי, וסביר מאוד שהממשלה תזמין אותו, בהתחשב בכך שבתי המשפט עדיין יכולים לקבוע שצו המעצר שלו בתוקף.
