איסלאמאבאד, פקיסטן – עם ידיים מחופשות וחצי סמילס, השרים הזרים של פקיסטן, סין ואפגניסטן טליבאן התחזו כשהתכנסו בקאבול ביום רביעי לפגישה משולשת.
זו הייתה הפגישה השנייה כזו בין שר החוץ הסיני וואנג יי, אישאק דאר של פקיסטן ומקבילתה האפגנית אמיר חאן מוטאקי מזה 12 שבועות, לאחר שהצטופפו יחד בייג'ינג במאיו
מפגש זה עשוי הוביל לחידוש הקשרים הדיפלומטיים בין פקיסטן לאפגניסטן לאחר תקופה של מתח גבוה ביניהם. היא גם הציבה את הבמה לשיחות על הרחבת המסדרון הכלכלי בסין-פקיסטן (CPEC)-חלק מיוזמת החגורה והכביש השאפתנית של סין (BRI)-לאפגניסטן. ה- BRI היא רשת של נמלים, מסילות ברזל וכבישים מהירים שמטרתם לחבר את אסיה, אפריקה ואירופה.
אולם כאשר סין מתכננת להרחיב את טביעת הרגל שלה באזור, ניסיונותיה לזייף שלום בין פקיסטן לאפגניסטן משקפים את חוסר הנוחות שלה לגבי ביטחון האינטרסים שלה אפילו לאורך ה- CPEC הקיים, אומרים אנליסטים.
ובעוד שבייג'ינג היא שותפה חיונית לאיסלאמאבאד וגם לקאבול, מומחים סבורים כי השפעתו על שניהם נותרה ללא נבדקות, וכך גם נכונותה של סין לקחת על עצמה את הסיכונים שהיא עשויה להתמודד אם היא תבקש להביא את פקיסטן ואת הטליבאן, ברגע שבעלי ברית עבים אך עתה ימרמו שכנים, בחזרה לחיבוק מהימן, הם אומרים.
הדיאלוג של שרים זרים טרילטרליים השישיים נערך ב- 20 באוגוסט 2025 בקאבול בין סגן ראש הממשלה/שר החוץ של פקיסטן @ Mishaqdar50שר החוץ של סין @Mfa_chinaוממלא מקום שר החוץ של אפגניסטן @mfa_afghanistanהתמקדות בפוליטי, … pic.twitter.com/i6n8i2oygr
– משרד החוץ – פקיסטן (@forighnofficepk) 20 באוגוסט 2025
העברת דינמיקה אזורית
הקומבורה של בייג'ינג התרחשה בצל א סכסוך בן ארבעה ימים בין פקיסטן להודו, אך הרבה השתנה מאז על לוח השחמט האזורי.
בחודשים האחרונים, פקיסטן – שנראתה מזמן כבעל בריתה הקרוב ביותר של סין וסומכת על שכנתה הצפונית -מזרחית לתמיכה צבאית וכלכלית – חיזקה את הקשרים עם ארצות הברית, יריבתה הגלובלית העיקרית של בייג'ינג.
סין, מצידה, חידשה את המעורבות עם הודו, יריב הקשת של פקיסטן ומתחרה המפתח שלה להשפעה אזורית. הודו המשיכה גם להעמיק את הקשרים עם הטליבאן האפגני, ששלטו באפגניסטן מאז אוגוסט 2021, בעקבות נסיגת כוחות ארה"ב.
פקיסטן ואפגניסטן, בינתיים, נשארים מסוכסכים. איסלאמאבאד היה בעבר הפטרון הראשי של הטליבאן. כעת, היא מאשימה את הקבוצה במתן מקלט בטוח לקבוצות המבצעות אלימות חוצה גבולות, ואילו אפגניסטן מאשימה את פקיסטן בהפרות של זכויות האדם בכך שגורמת פליטים אפגנים.
בין כך, סין מיקמה את עצמה כמגשר, תפקיד המונע ברובו על ידי ה- CPEC, פרויקט התשתית של 62 מיליארד דולר, שנמשך מגבול פקיסטן-סין בצפון לנמל גוואדר בבלוכיסטן.
דיפלומט פקיסטני בכיר עם ידע ישיר על האינטראקציות הפקיסטניות האחרונות עם עמיתיהם הסינים והאפגנים אמר כי סין, כשכן משותף, מציבה פרמיה לדיפלומטיה בשכונה. עבור סין, הוסיף, שכונה שלווה היא חיונית.
"סין ציירה חשיבות גבוהה ליציבות וביטחון לרדוף ולהרחיב את פרויקט ה- BRI הגדול יותר שלה, ולכן הרחבה של קישוריות ופיתוח מערבה יכולה להצליח רק כאשר, בין היתר, שתי המדינות הללו מתייצבות", אמר הבכיר לאל ג'זירה בתנאי אנונימיות.
"לא ניתן להשיג פיתוח וקישוריות בהיעדר ביטחון. מכאן מאמציה להפגיש בין שני השכנים", הוסיף.
CPEC תחת מאמץ
CPEC, שהושק בשנת 2015 תחת שר הפריים דאז, נוואז שריף, אחיו הגדול של ראש הממשלה הנוכחי שחבאז שריף, נערך על ידי רבים בפקיסטן כ"מחליף משחק "למדינה-השקעה ענקית עם פוטנציאל ליצור מקומות עבודה ולבנות את המשק.
אולם הפרויקט האט בשנים האחרונות. בהמשך החודש צפוי ראש הממשלה שריף לנסוע לסין כדי להשיק רשמית את השלב השני של ה- CPEC.
בעוד שתהפוכות פוליטיות הפריעו להתקדמות, הדאגות העיקריות של סין נותרות בטיחות התשתיות וביטחון אזרחי אזרחיו, אשר הוכו לעיתים קרובות.
הקבוצות הבדלניות בבלוכיסטן, המחוז הגדול ביותר בפקיסטן אך הענייה ביותר, תקפו זה מכבר את אנשי הצוות והמתקנים הסינים, והאשימו אותם בניצול משאבים מקומיים. התקפות על אזרחים סינים התרחשו גם בצפון פקיסטן.
כמעט 20,000 אזרחים סיניים חיים כיום בפקיסטן, על פי נתוני הממשלה. מאז 2021 לפחות 20 נהרגו ב התקפות לרוחב המדינה.
סטלה הונג ג'אנג, עוזרת פרופסור מאוניברסיטת אינדיאנה בלומינגטון בארה"ב, אמרה כי סין רצה זה מכבר להכניס את אפגניסטן ל- CPEC, להרחיב את היקף הפרויקט ולקדם אינטגרציה אזורית.
אולם ג'אנג, שמחקריו מתמקד במעורבות הפיתוח העולמית של סין, אמר כי לא ברור עד כמה משוכנע שבייג'ינג נוגע להשקעה באפגניסטן או בפקיסטן.
"סין עשויה להבטיח השקעות, אך למרות שאנו רואים פעולות בחזית הדיפלומטיה של סין", אמרה לאל ג'זירה, לא בטוח אם גורמים רשמיים בשתי המדינות "יוכלו לשכנע את המפעלים והבנקים בבעלות המדינה של סין להשקיע בפרויקטים נוספים בשתי המדינות, בהתחשב ברשומת המאגר של CPEC ובסיכונים המשמעותיים בשתי המדינות".
עבור מוחמד פייסל, חוקר אבטחה בדרום אסיה באוניברסיטת הטכנולוגיה סידני, השיפור בביטחון הפנימי של פקיסטן הוא בעל חשיבות עליונה עבור סין.
"הדאגה הזו היא מה שמנחה את הדחיפה של בייג'ינג לשיפור בקשרים דו-צדדיים פאק-אפגניים מאז פקיסטן טהריק-אי-טליבן (TTP) פועלת מהאדמה האפגנית, ואילו קבוצות מיליטנטיות של בלוך מצאו גם מקום באפגניסטן," הוא אמר לאל ג'זירה.
"באמצעות שיחות טרילטרליות ברמה גבוהה, בייג'ינג שואפת לצמצם את ההבדלים באיסלאמאבאד-קאבול וגם קוראים לשני הצדדים להתייחס לדאגות הביטחוניות של זה כדי למנוע פירוט של הקשרים," הוסיף.
פקיסטן טליבאן, הידועה גם בשם TTP, שנוסדה בשנת 2007, היא קבוצה המתאימה אידיאולוגית עם הטליבאן באפגניסטן אך פועלת באופן עצמאי הן באפגניסטן והן בפקיסטן.
הטליבאן דחה שוב ושוב את ההאשמות כי הוא מאפשר להשתמש באדמתו להתקפות נגד פקיסטן והכחיש בעקביות כל קשר עם ה- TTP.
אתגרי אבטחה
מאז שהטליבאן תפס את השלטון באוגוסט 2021, פקיסטן התמודדה עם עלייה חדה באלימות, במיוחד בקיבר פחטונחווה ובבלוכיסטן, שניהם גובלים באפגניסטן.
איסלאמאבאד טען שוב ושוב כי אדמה אפגנית משמשת קבוצות חמושות, ובמיוחד ב- TTP, כדי לפתוח בהתקפות על פני הגבול הנקבובי.
נתונים ממכון פקיסטן מבוסס איסלאמאבאד למחקרי סכסוך וביטחון (PICS) מראים כי בששת החודשים הראשונים של 2025, 502 פיגועי קרב הרגו 737 בני אדם, כולל 284 אנשי ביטחון ו -267 אזרחים.
בהשוואה למחצית הראשונה של 2024, התקפות הקרב עלו ב -5 אחוזים, מקרי המוות זינקו ב -121 אחוזים והפציעות עלו 84 אחוזים, על פי התמונות.
גם סין השמיעה גם דאגה מהתנועה האיסלאמית המזרחית של טורקיסטן (ETIM), והאשימה את לוחמיו בשימוש בשטח אפגניסטן כדי לפתוח בהתקפות נגד סין.
עבדול בסיט, עמית מחקר בבית הספר ללימודים בינלאומיים של ש. רג'אראטנם בסינגפור, אמר כי מאז הנסיגה האמריקאית מאפגניסטן, סין התגלה כשחקן הגיאופוליטי העיקרי של דרום אסיה.
"מבלי להתייחס לדאגות הביטחוניות האפגניות-מרכזיות של פקיסטן, רכיב פקיסטן של BRI, CPEC, יישאר מנוצל ולא מפותח. מכאן, סין החלה את הטרילטרליות כדי לעזור לאפגניסטן ופקיסטן לפתור את סוגיות הביטחון שלהם תחת מדיניות הוליסטית, אשר מנסחת לבודד כלכלה ודיגולומטיה מצרות ביטחון," אמר אלוף.
פייסל, מאוניברסיטת הטכנולוגיה סידני, הוסיף כי סין מביאה משקל פוליטי, ומציעה הן גיבוי דיפלומטי בארגונים רב -צדדיים – במיוחד על טרור – וגם ההבטחה לתגולות כלכליות.
אבל הוא היה זהיר במינוף לטווח הארוך של בייג'ינג. "מעבר להדגמה של חשיבות היציבות באמצעות תיאום אבטחה משופר בין פקיסטן לאפגניסטן, תוצאות המאמצים של סין היו מוגבלות, בחלקו נובעות חרדות הביטחון של בייג'ינג עצמה", אמר.
הדיפלומט הבכיר בפקיסטני אמר כי BRI של סין והפרויקטים הקשורים לסין הביאו לה מנוף בדרום מזרח אסיה ובמרכז אסיה, והביעו אופטימיות כי בייג'ינג יכולה להביא לשינוי בין פקיסטן לאפגניסטן "חמושים בכלים הפוליטיים, הדיפלומטיים, הכלכליים והפיננסיים", אפילו אם היו כל כך מוגבלות.
אך האם סין תשמש כמתווך וערבות בין פקיסטן לאפגניסטן? הדיפלומט היה סקפטי.
"באשר לערבות, אני לא בטוח אם סין מוכנה או להוטה לעשות זאת. זה בהחלט יכול למלא את התפקיד הזה בגלל מידה גבוהה של אמון שהיא נהנית, אבל אם זה יעשה זאת או לא נותר לראות," אמר.
