עבור קלפש פאטל, דיוואלי, פסטיבל האורות שנחגג ברחבי הודו, עשוי בהחלט לסמן את האורות ליחידת החיתוך והטיטוש שלו ביהלומים בן השמונה.
הצעיר בן ה -35 מעסיק כ -40 עובדים שהופכים יהלומים גסים לאבני חן מלוטשות לחלוטין לייצוא במפעל הקטן בסוראט, עיר שנמצאת במדינת גוג'אראט המערבית ההודית.
העסק שלו שרד בליטות מהירות מרובות בשנים האחרונות. אבל הממותה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ 50 אחוז מכסים על יבוא מהודו עשוי להיות הציפורן הסופי בארון הקבורה ליחידה שלו, חלק מתעשיית היהלומים הטבעית שכבר נאבקת, אמר.
"עדיין יש לנו כמה הוראות לדיוואלי וננסה להשלים אותן", אמר לאל ג'זירה.
דיוואלי, ככל הנראה, הפסטיבל הגדול ביותר בהודו, המתוכנן לסוף אוקטובר השנה, בדרך כלל רואה מכירות מקומיות של מרבית הסחורות. "אבל ייתכן שנצטרך לסגור את העסק עוד לפני הפסטיבל, שכן היצואנים עשויים לבטל את ההזמנות בגלל מכסים גבוהים בארצות הברית," אמר פייסש.
"קשה יותר ויותר לשלם את המשכורות ולשמור על הוצאות אחרות עם הזמנות נופלות."
הוא נמנה בין 20,000 הסוחרים הקטנים והבינוניים בסוראט, המכונה "עיר היהלומים של הודו", שחתכה יחד ופלטה 14 מכל 15 יהלומים טבעיים המיוצרים ברחבי העולם.
ארה"ב היא שוק הייצוא הגדול ביותר שלהם. על פי נתוני המועצה לקידום יצוא פנינה ותכשיטים (GJEPC), גוף האפקס של הודו לתעשייה, המדינה ייצאה קיצוץ ואבני חן מלוטשות בשווי 4.8 מיליארד דולר לארה"ב בשנת הכספים 2024-25, שהסתיימה במרץ. זה יותר משליש מכלל היצוא של הודו של יהלומים חתוכים ומלוטשים, ב -13.2 מיליארד דולר באותה תקופה.
דימפל שאה, יצואן יהלומים מבוסס קולקטה, אמר לאל ג'זירה כי הזמנות כבר החלו לבטל. "קונים בארצות הברית מסרבים להוריד את המוצרים שנשלחו, תוך ציון מכסים גבוהים. זה השלב הגרוע ביותר בקריירה שלי ביהלומים בת שני עשורים."
ארה"ב מטילה עונש
תעריף הדדי של 25 אחוזים על כל הסחורות ההודיות, עליו הודיע טראמפ ב -2 באפריל, נכנס לתוקף ב -7 באוגוסט, לאחר שיחות בין שתי מדינות אז לא הצליחו להניב עסקת סחר. המשא ומתן ממשיך.
בינתיים, ב- 6 באוגוסט, הודיע טראמפ על תעריף נוסף של 25 אחוזים, ולקח את שיעור התעריף הכולל ל 50 אחוז. הוא כינה את התעריף הנוסף שייכנס לתוקף מה -27 באוגוסט כעונש על המשך קניית הנפט הרוסי בהודו, שכן נשיא ארה"ב מנסה לדחוף את מוסקבה לקבל הפסקת אש באוקראינה.
עבור תעשיית אבני החן, שכבר התמודדה עם תעריף של 2.1 אחוזים שהיה קיים, התעריף האפקטיבי מסתכם כעת ב -52.1 אחוזים.
אג'אי סריווסטאבה, מייסד יוזמת הסחר במחקר העולמי (GTRI), קבוצת מחקר סחר, כינה את הטיול הנוסף של ממשלת טראמפ כמעשה של "צְבִיעוּת"מציין כיצד ארה"ב עצמה ממשיכה לסחור עם רוסיה, וכיצד סין – קונה הנפט הגדול ביותר ברוסיה – אינו עומד בפני עונש דומה.
"טראמפ מכוון להודו מתוך תסכול מכיוון שהיא סירבה להכות את הקו האמריקני על הסכסוך ברוסיה-אוקריין, ולסירובו לפתוח את מגזר החקלאות והחלב שלה," הוסיף והתייחס לשיחות סחר והבדלים מתמשכים יותר על דרישות ארה"ב לגישות גדולות יותר לסקרים כלכליים הודים קריטיים.
עם זאת, לא משנה מה הסיבות לתעריפי טראמפ, הם פוגעים בתעשיית יהלומים שכבר מדממים מכמה להיטים.
מגזר היהלומים נפגע קשה
יותר משני מיליון עובדים מועסקים ביחידות ליטוש וחיתוך יהלומים בערי סוראט, אחמדאבאד ורג'קוט בגוג'אראט-ורבים כבר סבלו מקיצוצי שכר בשנים האחרונות, תחילה בגלל מגיפת ה- COVID-19, ואחר כך פלישת קנה המידה המלא של רוסיה באוקראינה.
"המגיפה הובילה להאטה כלכלית שהשפיעה על השווקים הבינלאומיים בהונג קונג ובסין", אמר ראמש זילריה, נשיא איגוד עובדי היהלומים של גוג'אראט, לאל ג'זירה. "האיסור המערבי ב יבוא יהלומים מחוספס מרוסיה בשל מלחמת רוסיה-אוקראינה ואיסור ה- G7 על רוסיה השפיעו גם הם על העסק שלנו ", הוסיף.
רוסיה היסטורית הייתה מקור עיקרי ליהלומים גולמיים.
זילריה טען כי 80 עובדי יהלומים מתו בהתאבדות בשנתיים האחרונות בגלל המשבר הכלכלי הזה.
"המצב בשוק הבינלאומי הוביל לכך ששכר העובדים נרתע לכ- 15,000-17,000 רופי (194 $) לחודש, מה שהקשה על ההישרדות לנוכח האינפלציה הגוברת", אמר.
ברגע שתעריפי טראמפ נכנסו לחלוטין פנימה, זילריה חושש כי עד 200,000 איש בגוג'אראט עלולים לאבד את פרנסתם.
כבר יותר מ -120,000 עובדי מגזר היהלומים לשעבר הגישו בקשה להטבות. בקצבה של 13,500 רופי (154 $) לילד, לתמיכה במשפחותיהם, הובטחה בחודש מאי על ידי ממשלת המדינה לאלה שאיבדו משרות בגלל ההמולה בענף בשנים האחרונות.
אבל התעריפים, מגיפת המלחמה אינם לבד באשמה במשבר: יהלומים שגדלו במעבדה אוכלים לאט לאט לשוק של עמיתיהם הטבעיים.
"בניגוד לטבעי (יהלומים), היהלומים שגדלו במעבדה אינם ממוקשים אלא מיוצרים במעבדות מתמחות ומחיר רק 10 אחוז מהטבעי. קשה אפילו לתכשיט מנוסה לזהות את הטבע והמעבדה שגדלה בעין עירומה. הטעם של הצרכנים, מתחלף כיום למגדול המעבדה (יהלומים), כמו שהם זולים.
ירידה ביצוא
בשנת הכספים 2024-25, הודו ייבאה יהלומים גסים בשווי 10.8 מיליארד דולר, תוך סימנה ירידה של 24.27 אחוזים לעומת 14 מיליארד דולר שיובאו בשנת 2023-24, לפי הסטטיסטיקה על ידי ה- GJEPC.
היצוא של יהלומים טבעיים חתוכים ומלוטשים היה עד באופן דומה לירידה של 16.75 אחוזים, כאשר היצוא ירד ל -13.2 מיליארד דולר בשנת 2024-25 לעומת 16 מיליארד דולר בשנה הקודמת.
"מהלך זה (התעריפים) היה בעל השלכות מרחיקות לכת על הכלכלה ההודית שעלולות לשבש את שרשראות האספקה הקריטיות, לדחוף יצוא ולאיים על אלפי פרנסה. אנו מקווים לקבל הפחתה חיובית בתעריפים; אחרת, זה יהיה קושי לשרוד," אמרה קירית בהנסלי, יושב ראש הממשלה.
התעריפים עלולים לפגוע גם בתכשיטנים בארה"ב, הזהיר ראג'ש רוקדה, יו"ר המועצה המקומית של כל אבני החן והסרטים בהודו (GJC), התאחדות סחר לאומית לתעשייה.
"בארה"ב יש כ -70,000 תכשיטנים שהיו גם הם עומדים במשבר אם התכשיטים יהפכו יקרים", הוסיף רוקדה.
פיתרון ביתי?
הסוחרים אומרים כי הצורך של השעה הוא להגביר את הביקוש המקומי ליהלומים ולגוון לשווקים חדשים.
שוק מקומי חזק יותר "לא רק תורם לכלכלה המקומית, אלא גם ייצר מקומות עבודה עבור כמה אלפי אנשים", אמר ראדה קרישנה אגרוואל, מנהל תכשיטנים של נאראיאן דאס סראף בעיר ורנאסי, במדינת אוטר פראדש הצפונית.
התעריפים, לדבריו, יכולים להוכיח "ברכה בתחפושת" אם בסופו של דבר הם יפחיתו את התלות של תעשיית אבני החן בהודו "במדינות אחרות".
בהנסלי אמר כי שוק אבני החן והתכשיטים המקומי גדל, וצפוי להגיע ל -130 מיליארד דולר בשנתיים הקרובות, לעומת 85 מיליארד דולר כרגע. התעשייה מחפשת גם שווקים חדשים, כולל אמריקה הלטינית והמזרח התיכון.
גולד כבר מציע דוגמה לשוק מקומי חזק, ומרפד את השפעת הלהיטים על היצוא, אמר עמית קוראט, נשיא איגוד יצרני התכשיטים של סוראט.
אך לעת עתה, לענף היהלומים בהודו אין מגן כזה. זה צריך להישמר, בדחיפות, אמר פאטל, בעל העסק של סוראט על סף כיבוי יחידת הליטוש והחתך שלו.
ללא עזרה, הוא אמר, "העסק יאבד את הברק שלו לנצח".
