"הבריחה מטראמפ": שיא בבקשות אזרחות בריטית
לפי נתוני משרד הפנים הבריטי, יותר מ-6,100 אזרחים אמריקאים הגישו בקשות לאזרחות בריטית בשנה שעברה – המספר הגבוה ביותר מאז תחילת הרישום ב-2004, אז פחות מ-3,000 אמריקאים הגישו בקשה. מדובר בעלייה משמעותית לעומת 2023, שבה נרשמו פחות מ-5,000 בקשות.
הזינוק המשמעותי ביותר נרשם ברבעון האחרון של 2024, בתקופה החופפת לזו שמאז בחירתו מחדש של טראמפ לנשיאות, עם יותר מ-1,700 בקשות – המספר הגבוה ביותר בכל רבעון בעשרים השנים האחרונות.
מגמה דומה נרשמה במחצית הראשונה של 2020, כאשר יותר מ-5,800 אמריקאים ויתרו על אזרחותם – כמעט פי שלושה מכל שנת 2019. אנליסטים שדיברו עם ה-CNN, טענו כי עלייה זו נבעה מהנשיאות הראשונה של טראמפ ושינויים במדיניות המס, והיא כללה בעיקר אמריקאים שכבר חיו בבריטניה זמן מה.
"הקשר הטרנס-אטלנטי מתפורר"
במקביל למגמה זו, סקר חדש שנערך על ידי מכון אלבה (ELABE) עבור ערוץ BFMTV ופורסם אתמול (ב'), חושף כי 73% מהצרפתים כבר אינם רואים בארה"ב בעלת ברית של מדינתם. רק 26% מהנשאלים עדיין מחשיבים את ארה"ב כבעלת ברית, מתוכם רק 5% ברמה גבוהה של ביטחון.
"בכל יום שחולף, הקשר הטרנס-אטלנטי מתפורר. דונלד טראמפ מפנה יותר ויותר את גבו לאוקראינה ולאירופה במטרה להושיט ידו לרוסיה של ולדימיר פוטין", מסכם ה-BFMTV. דעה זו משותפת גם לדמויות פוליטיות בולטות בצרפת כמו נשיא צרפת לשעבר, פרנסואה הולנד, ומנהיג האופוזיציה אוליבייה פור.
התפיסה שארה"ב אינה עוד בעלת ברית חוצה את כל הקשת הפוליטית הצרפתית: 81% מבוחרי החזית העממית החדשה (NFP), 75% מבוחרי מפלגת השלטון (Ensemble), 67% מבוחרי הימין המסורתי, ו-65% מבוחרי מפלגת האיחוד הלאומי (RN).
טראמפ מאבד תמיכה גם בקרב האמריקאים
מכון המחקר האמריקאי ברוקינגס (Brookings Institute) פרסם שלשום (ב') מחקר המצביע על ירידה דומה בתמיכה בטראמפ בארה"ב עצמה. לפי המחקר, "כמעט כל הסקרים מראים שהתמיכה בטראמפ אינה גבוהה יותר מכ-50% שהשיג בקולות הפופולריים ב-2024, והסקרים בכללותם מראים ירידה באחוזי התמיכה בו".
ממוצעי הסקרים מצביעים על מגמת ירידה משמעותית: לפי FiveThirtyEight (אתר מרכזי לניתוח סטטיסטי של פוליטיקה וספורט), טראמפ החל את כהונתו ב-21 בינואר עם אחוזי תמיכה של 49.7% והתנגדות של 41.5%, דירוג חיובי נטו של 8.2 נקודות. נכון ל-28 בפברואר, התמיכה בו ירדה ל-47.9% (ירידה של 1.8%), וההתנגדות עלתה ל-47.2% (עלייה של 5.7%), כלומר הפחתה בסך 6.8% בחישוב התיכה החיובית, בנטו, של האמריקאים בנשיאם.
היחס לרוסיה ואוקראינה: אמריקאים וצרפתים בדעה אחת
עוד נכתב במחקר של ברוקינגס כי "הנטייה של טראמפ לכיוון רוסיה אינה תואמת את דעותיהם של הרפובליקנים מן השורה — ועוד פחות מכך את דעת האמריקאים בכלל". לפי הסקר המוערך של האקונומיסט, Economist/YouGov, 45% מהאמריקאים רואים ברוסיה אויב, ועוד 27% רואים בה כ"לא ידידותית" לארה"ב. רק 7% רואים ברוסיה ידידה לארה"ב, ורק 2% רואים בה בעלת ברית.
גם הרפובליקנים חולקים דעה שלילית זו על רוסיה: 38% מהם רואים בה כאויב, ו-32% רואים בה כ"לא ידידותית" לארה"ב. רק 9% מהרפובליקנים רואים ברוסיה מדינה ידידותית לארה"ב, ו-3% רואים בה בעלת ברית. לעומת זאת, 61% מהאמריקאים רואים באוקראינה ידידה או בעלת ברית, כולל 49% מהרפובליקנים.
בצרפת, לפי הסקר של מכון אלבה, זלנסקי נהנה מתדמית חיובית בקרב 65% מהצרפתים, לעומת 34% להם תדמית שלילית ביחס למנהיג האוקראיני. מנגד, לוולדימיר פוטין תדמית שלילית חריפה בקרב 86% מהנשאלים (מתוכם 69% עם תדמית "שלילית מאוד") ולדונלד טראמפ יש תדמית שלילית בקרב 80% (מתוכם 60% עם תדמית "שלילית מאוד").
האתגר הכלכלי של טראמפ: "לא שם מספיק לב לבעיות"
לפי מכון ברוקינגס, האתגר המרכזי של טראמפ נובע מהתדרדרות בתפיסת הציבור האמריקאי את הכלכלה הלאומית ולאופן הטיפול בה – או ליתר דיוק, לפי המכון, להיעדר טיפול הולם. בסקרי הסמוכים לסיום ההצבעה בבחירות 2024, עלה כי טראמפ זכה ליתרון משמעותי בנושא הכלכלה עם 53% תמיכה לעומת 46% לטובת מתחריו. אולם, המצב השתנה במהירות: בסקר שנעשה בידי הוושינגטון פוסט, 53% מהנשאלים הביעו חוסר שביעות רצון מהניהול הכלכלי של הנשיא החדש. נתון דומה (54% התנגדות) התקבל גם בסקר 'גאלופ' (ממכוני הסקרים הוותיקים והאמינים של ארה"ב) שנערך בין ה-3 ל-16 בפברואר.
בסקר נוסף, שבוצע בידי ה-CNN, נמצא ש-62% מהמשיבים דיווחו כי טראמפ "לא הלך מספיק רחוק" בהפחתת מחירי הצרכן, ו-55% טענו כי הוא "לא שם מספיק תשומת לב לבעיות החשובות ביותר של המדינה". בפברואר, במדד אמון הצרכנים של הקונפרנס בורד (מדד אמון צרכנים אמריקאי המנבא מגמות כלכליות עתידיות), נרשמה הירידה החודשית הגדולה ביותר מאז אוגוסט 2021. סקר הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן מצא באופן דומה ירידה של כמעט 10% בתחושת הצרכנים בין ינואר לפברואר.
מדיניות המכסים של טראמפ: "תגרום יותר נזק מתועלת"
מדיניות המכסים של טראמפ אינה פופולרית. סקר וושינגטון פוסט מצא ספקנות משמעותית כלפי היתרונות הכלכליים של הגדלת המכסים, כאשר 59% מהמשיבים (כולל כמעט שליש מהרפובליקנים ו"העצמאים" הנוטים לטובת המפלגה מאשר לחברתה הכחולה) מתנגדים להצעת טראמפ להטיל מכס של 25% על יבוא ממקסיקו ו-64% מתנגדים למכס דומה על סחורות קנדיות.
בעוד שהצעת טראמפ להגדיל מכסים על יבוא סיני זכתה לתמיכה רבה יותר – 50% תמכו בה, עם 45% שהתנגדו – בסקר של הוושינגטון פוסט, 69% אמרו שההשפעה של המכסים המוצעים על ידי טראמפ תהיה רק בהעלאת מחירים לצרכן האמריקאי. גם בסקר הרווארד-האריס שהפיק מספרים חיוביים למדי (יחסית) עבור טראמפ, 62% אמרו שמכסים יגרמו למחירים גבוהים יותר ושהמכסים של טראמפ על מקסיקו, קנדה וסין יגרמו יותר נזק מאשר תועלת: 49% אמרו שהם יגרמו נזק, 32% אמרו שהם יהיו מועילים.
אילון מאסק ו-DOGE-" מנצל את תפקידו לטובת האינטרסים האישיים"
באופן כללי, המשיבים מחולקים בהתאם לקווים מפלגתיים בתשובותיהם באשר לדעתם הכללית על פעילות DOGE (המחלקה ליעילות הממשל) של אילון מאסק. עם זאת, ישנם סימני אזהרה רבים. תפקידו של מאסק עצמו אינו פופולרי בקרב הציבור. סקר CNN מצא ש-54% ראו ב"מתן תפקיד בולט לאילון מאסק בממשל" כ"דבר רע", בעוד שרק 28% ראו בכך "דבר טוב".
סקר הכלכלן YouGov, מצא כי 57% היו "מאוד" או "מעט" מודאגים מכך שמאסק "משתמש במחלקת יעילות הממשל (DOGE) כדי להועיל לחברות ולאינטרסים האישיים שלו". סקר הפוסט מצא ש-63% מהמשיבים אמרו שהם מודאגים מהגישה של DOGE למאגרי מידע של מידע אישי של אזרחים, כולל 37% מהרפובליקנים והעצמאים הנוטים לרפובליקנים.
מספר פעולות ספציפיות של מאסק וצוות המחלקה שתחתיו עוררו התנגדות חזקה. בסקר הוושינגטון-פוסט, 59% התנגדו לסגירת הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי, USAID (שזוהתה בסקר כ"סוכנות האמריקאית שמספקת סיוע הומניטרי במדינות בעלות הכנסה נמוכה"), בעוד רק 38% תמכו בכך. ברוב דומה של 58% לעומת -37%, גברו המתנגדים ל"הקלה על נשיאים לפטר עובדים פדרליים ותיקים".
העימות עם זלנסקי: הצרפתים מאשימים את טראמפ
העימות המתוקשר בין טראמפ לזלנסקי בבית הלבן ב-28 בפברואר זעזע את הצרפתים. 73% מהנשאלים בסקר הצרפתי של מכון אלבה הביעו זעזוע מהאירוע, כש-39% מתוכם "מזועזעים מאוד". לפי הסקר, 59% מהצרפתים רואים בטראמפ את האחראי הבלעדי לעימות המתוקשר, רק 8% מטילים את האשמה על זלנסקי, ו-19% מאשימים את שני המנהיגים במידה שווה.
הזעזוע מהעימות משותף לכל חלקי הציבור הצרפתי, כולל 90% מבוחרי מפלגת השלטון ו-61% מבוחרי הימין הקיצוני.
חשש גובר באירופה מהתפשטות המלחמה
האמון המתערער ביחס לברית עם ארה"ב מלווה בחשש ממשי בקרב הצרפתים מפני התפשטות המלחמה באוקראינה. 76% מהצרפתים מביעים דאגה שהקרב יתפשט למדינות נוספות הקרובות לרוסיה, ו-64% חוששים שהמלחמה תגיע עד לצרפת עצמה. נתונים אלה נותרו ללא שינוי מאז יוני 2024.
הדאגה משותפת לכל שכבות האוכלוסייה, כאשר בקרב בני 65 ומעלה שיעור החוששים מגיע ל-88% לגבי התפשטות הסכסוך למדינות קרובות לרוסיה ו-73% לגבי התפשטות לשטח צרפת.
עליה בתמיכה בסיוע לאוקראינה, אך בלי מסים נוספים
למרות המתיחות, הסקר הצרפתי מצביע על עלייה משמעותית בתמיכה הציבורית בצרפת בהמשך הסיוע הצבאי לאוקראינה. 64% מהצרפתים תומכים בהמשך הסיוע הצבאי לאוקראינה או אף בהגברתו – 20% סבורים שצרפת צריכה להגביר את התמיכה הצבאית (עלייה של 4 אחוזים מאז יוני 2024), ו-44% סבורים שיש להמשיך בתמיכה ברמתה הנוכחית (עלייה של 5 אחוזים).
מנגד, 18% מעוניינים בהפחתת הסיוע (ירידה של 5 אחוזים) ו-17% בהפסקתו המוחלטת (ירידה של 4 אחוזים). המשך הסיוע לאוקראינה זוכה לתמיכה חזקה במיוחד בקרב בוחרי מפלגת השלטון (91%), החזית השמאלית העממית (79%) והימין המסורתי (77%). מנגד, רוב בוחרי מפלגת הימין המובהקת (59%) מעוניינים בהפחתת הסיוע (27%) או בהפסקתו (32%).
למרות התמיכה בהמשך הסיוע, שלושה מכל ארבעה צרפתים (75%) אינם מוכנים לשלם מיסים נוספים בכדי לאפשר העברת סיוע לאוקראינה – 43% "לחלוטין לא" ו-32% "לא ממש". רק 24% מוכנים לכך.
נכונות לשלם יותר מסים למען אוקראינה גבוהה יותר בקרב צרפתים שמסיימים את החודש בצורה טובה וקלה מבחינה כלכלית (37%) לעומת אלה המתקשים בכך (18%). פוליטית, בוחרי מפלגת השלטון (44%) ובוחרי השמאל (36%) נכונים יותר לשלם, לעומת בוחרי הימין המסורתי (28%) ובמיוחד בוחרי הימין הקיצוני שמתנגדים לכך בתוקף (91%).
חילוקי דעות בנוגע לשליחת כוחות צרפתיים לאוקראינה
בעוד שרוב הצרפתים (68%) מתנגדים לשליחת כוחות צרפתיים לוחמים לאוקראינה כל עוד המלחמה עם רוסיה נמשכת, 67% תומכים בשליחת כוחות צרפתיים לאחר חתימת הסכם שלום, לשם הבטחת השלום והיציבות.
ההתנגדות לשליחת כוחות לוחמים בזמן המלחמה חוצה את כל הקשת הפוליטית, אם כי היא חזקה יותר בקרב בוחרי הימין הקיצוני (83%) מאשר בקרב בוחרי מפלגת השלטון (54%). לגבי שליחת כוחות לאחר המלחמה, בוחרי מפלגת השלטון (89%), השמאל (80%) והימין המסורתי (77%) תומכים בכך, בעוד שבוחרי הימין הקיצוני חלוקים בדעתם (51% בעד, 49% נגד).
תמיכה בהצטרפות אוקראינה לנאט"ו ולאיחוד האירופי
רוב הצרפתים תומכים בהצטרפות אוקראינה לנאט"ו (70%) ולאיחוד האירופי (66%), אך חלוקים בדעתם לגבי עיתוי הצטרפות זו. 40% מעדיפים הצטרפות לנאט"ו לאחר המלחמה, ו-30% תומכים בהצטרפות מיידית. באופן דומה, 35% תומכים בהצטרפות לאיחוד האירופי לאחר המלחמה, ו-31% מעוניינים בהצטרפות מיידית.
בוחרי מפלגת השלטון והשמאל תומכים בהחלטיות בהצטרפות אוקראינה לנאט"ו (92% ו-82% בהתאמה) ולאיחוד האירופי (83% לשניהם). בקרב בוחרי מפלגת השלטון, רוב (54%) מעדיפים הצטרפות לנאט"ו לאחר המלחמה, בעוד שבוחרי השמאל (44%) נוטים להעדיף הצטרפות מיידית. לגבי האיחוד האירופי, שתי קבוצות הבוחרים מעדיפות הצטרפות מיידית (46% ו-47% בהתאמה).
האמריקאים בורחים ומחפשים "מקלט" באיטליה ובריטניה
העיירה האיטלקית בסרדיניה השיקה אתר אינטרנט המיועד לאמריקאים פוטנציאליים המעוניינים להגר אליה, ומציעה בתים זולים בתקווה שאלה שמוטרדים מתוצאות הבחירות ימהרו לחטוף אחד מהנכסים הריקים שלה ויחדשו את מזלה לאחר עשורים של ירידה באוכלוסייה.
"האם אתם מודאגים מהפוליטיקה העולמית? מחפשים לאמץ אורח חיים מאוזן יותר תוך הבטחת הזדמנויות חדשות?" שואל האתר. "הגיע הזמן להתחיל לבנות את המפלט האירופי שלכם בגן העדן המדהים של סרדיניה".
במקביל, גם בריטים רבים חיפשו אפשרויות "ביטוח" משלהם בשנים האחרונות. בשנים שלאחר ההצבעה של בריטניה לעזוב את האיחוד האירופי (EU) ב-2016, מספר הבריטים שהגישו בקשות לדרכונים אירים – המעניקים להם את הזכות לעבוד, לחיות ולנוע בחופשיות ברחבי אירופה – כמעט הוכפל.
מעניין לציין שטראמפ עצמו יכול להגיש בקשה לאזרחות בריטית, דרך אמו המנוחה, מרי אן מקלאוד, שנולדה וגדלה בסקוטלנד לפני שעזבה בגיל 17 לארצות הברית ב-1930.
בניתוח קפדני בוושינגטון פוסט, טען אהרן בלייק כי סימני חוסר שביעות הרצון בארה"ב עדיין לא משמעם שמספרים גדולים של בוחרי טראמפ מ-2024 התרחקו ממנו או מתחרטים על בחירתם. להערכתו, הגסה, אפשר ו-5% מתומכיו של הנשיא טראמפ חושבים מחדש (אם כי אם הנתון הזה יתממש בבחירות עתידיות, זה יהיה שינוי משמעותי במדינה מפולגת).
רשימתו הארוכה של בלייק כללה ממצאים מסקר וושינגטון פוסט/איפסוס ש"כרבע מהמצביעים המוצהרים של טראמפ אינם מאשרים את מדיניותו בנושא סיום אזרחות מכוח הלידה, את החלטתו לבטל מעמד חוקי זמני לפליטים, ואת המכסים המוצעים על קנדה ומקסיקו;" ש"13% ממצביעי טראמפ אומרים שטראמפ 'חרג מרמת סמכותו' כנשיא;" וש"11% ממצביעי טראמפ אמרו שהם אינם אוהבים את מעורבותו של מאסק בממשל".
שאלות על חריגה מסמכותו של טראמפ עשויות להפוך לחשובות יותר עם הזמן – במיוחד אם תיקים משפטיים גדולים סביב החלטותיו השונות ושימושו הגרנדיוזי בצווים הנשיאותיים, יפסקו בניגוד לרצונו. לדוגמה, סקר הכלכלןYouGov , מצא שרק 26% מהמשיבים השיבו כי לדעתם יש לטראמפ "כבוד רב" כלפי "המוסדות והמסורות הדמוקרטיים של המדינה". באשר לשאלה הישירה של הסקר: "האם אתה חושב שדונלד טראמפ רוצה להיות מלך ארצות הברית?" התקבלה תשובה מפתיעה: 49% אמרו שכן, לעומת 37% שהשיבו שלא. בניגוד למה שאולי נמצא בתיבת רצונותיו של טראמפ, מצד רצון העם התקבלה הפוכה. בשאלה מלווה של הסקר, התקבל רגע ייחודי של הסכמה רחבה בארה"ב המפולגת, סביב השאלה האם טראמפ "צריך להיות מלך ארצות הברית". שם התקבל קול ברור: רק 7% מהמשיבים (כולל 15% מהרפובליקנים) אמרו כן. רוב מוחץ של 84% אמר לא.