ב-27 בנובמבר החלה קואליציה של קבוצות אופוזיציה חמושות, בראשות חייאת תחריר א-שאם (HTS), במתקפה נגד עמדות המוחזקות על ידי הממשלה במחוזות חלב ואידליב בצפון מערב סוריה. פחות משבועיים לאחר מכן, הם התגלגלו לדמשק כשהנשיא בשאר אל-אסד ומשפחתו טסו לכיוון לא ידוע.
התפרקות צבא המשטר הסורי הייתה מהירה להפליא. זה מזכיר קריסות דומות באפגניסטן – כשהטליבאן כבש את קאבול מידי ממשלת אפגניסטן בעקבות נסיגת הכוח האמריקני – ובעיראק, כשדאעש (דאעש) פלש ב-2014 וכבש את מוסול, העיר השנייה בגודלה בעיראק. ימים.
ההצלחות של HTS, הטליבאן ודאעש (דאעש) נבעו לא פחות מההתגייסות והלכידות הפנימית שלהם – או "אסבייה" כפי שהיה מכנה זאת ההיסטוריון הערבי אבן ח'לדון – כמו מכישלונותיהם של יריביהם. רשתות של חסות ושחיתות שלטו בצבא סוריה בדיוק כמו זו של עיראק ואפגניסטן, מה שהפך אותו לבלתי יציב ולא יעיל ללא תמיכה מכוחות זרים.
זה, בנוסף למשילות המדשדשת של אל-אסד, חוסר הלגיטימיות וחוסר הפופולריות של המשטר הבטיחו את חוסר היכולת של הצבא הסורי לעמוד בפני התקדמותן של קבוצות חמושות מאורגנות היטב.
חסות ומורל נמוך
במשך שנים סבלה האופוזיציה הסורית מפיצול ומלחימה פנימית, ואיבדה קרקע למשטר הסורי. לאחר 2020, הסכסוך נחשב במידה רבה ל"קפוא", מה שאפשר לאופוזיציה, במיוחד HTS, להתגבש ולהתארגן מחדש. למרות שנים רבות של כישלונות, היא לא איבדה את התקווה והדחף להילחם במשטר הסורי.
זה הבטיח תחושת סולידריות פנימית, שאבן ח'לדון זיהה עוד במאה ה-14 כמרכיב המפתח שגרם לכוח שבטי חזק דיו לקחת על עצמו ממלכות שלמות. הוא קבע את המסקנה הזו תוך כדי התבוננות בהתקדמותו של המנהיג המונגולי טימור, שכבש לא רק שטחים נרחבים של אדמה במרכז אסיה, אלא גם חלקים מהודו, פרס, עיראק ואנטוליה.
בשנת 1400, כוחותיו ביטלו את חאלב ולאחר מכן פתחו במתקפת ברק, כשהם כבשו את חמה וחומס. בסופו של דבר, דמשק נכנעה לטימור ללא קרב בדצמבר 1400, כשהסולטן הממלוכי הלא פופולרי נמלט מהעיר בהלם.
במקרה של האופוזיציה הסורית, המורל שלהם קיבל חיזוק לא רק על ידי סולידריות פנימית, אלא גם על ידי הרעיון שהם נלחמים לשחרור לאומי.
לעומת זאת, הצבא הסורי סבל ממורל נמוך. שורותיה היו בעיקר מתגייסים, שחלקם נאלצו לשרת לאחר מעצר ועינויים.
לפיכך, ל-130,000 החיילים הסורים לא היה סיכוי קטן מול 30,00 לוחמי המורדים שהתקדמו. הצבא התפרק בדיוק כמו שהצבא האפגני בן 300,000 החיילים התפרק כשהתמודד מול כוח טליבאן של 60,000 לוחמים ובדיוק כמו שעשה הכוח העיראקי בן 30,000 הכוחות כאשר 1,500 לוחמי דאעש (דאעש) תקפו את מוסול.
במציאות, מספרים גדולים מסתירים ליקויים מבניים. הצבא הסורי – כמו זה העיראקי והאפגני – היה שקוע בשחיתות והייתה לו בעיה משמעותית עם "חיילי רפאים". תופעה זו מתייחסת לסגלים מנופחים בשמות בדויים, כך שהשוטרים אוספים תלושי שכר נוספים.
נוהג זה נוצר מכיוון שהצבא שימש כרשת חסות שבה הוענקו משרות קצינים על סמך נאמנות ולא על חוש צבאי. קצינים אלה ישתמשו אז בעמדותיהם כדי לחלץ לעצמם עושר, בין אם באמצעות הסגלים המנופחים הללו או באמצעות סחיטה של האוכלוסייה האזרחית.
נפילת שושלת מושחתת
כשמצרים חתמה על הסכם שלום עם ישראל ב-1979, נשיא סוריה דאז חאפז אל-אסד – אביו של בשאר – ויתר על בריתות צבאיות ערביות ופיתח באופן חד צדדי כוח צבאי אדיר.
ברית המועצות סיפקה לה צי של טנקים, ארטילריה וכלי טיס, כמו גם טילי סקאד בליסטיים כדי להרתיע את מה שהיא תפסה כאויבה העיקרי באזור – ישראל. סוריה גם פיתחה תוכנית נשק כימי שתתאים לתוכנית הגרעינית הישראלית.
עם זאת, כלי נשק אלו מעולם לא שימשו במלחמה קונבנציונלית נגד הצבא הישראלי. הכוח הצבאי העצום הזה שוחרר במקום זאת נגד אוכלוסיית סוריה – תחילה תחת שלטונו של חאפז במהלך מרד חמה ולאחר מכן תחת שלטונו של בשאר במהלך המהפכה הסורית ב-2011.
אמצעי לחימה שנועדו להסב נזק חמור לצבא הישראלי הופנו נגד אזרחים סורים. אל-אסד אף שיגר את טילי הסקאד הבליסטיים ארוכי הטווח שלו על ערי סוריה.
כאשר הטבח של העם הסורי על ידי הצבא גרם למסע עריקות מסיבי שעלה לו במחצית מקציניו וחייליו, ביקש משטר אל-אסד לייבא כוחות זרים שיילחמו מטעמו.
ללוחמים לבנונים מחיזבאללה וללוחמים רוסים מקבוצת וגנר שכיר החרב הצטרפו קבוצות חמושות פרו-איראניות שונות ולבסוף כמה כוחות רוסיים סדירים.
בעוד שכוחות זרים אלה הצליחו לדחוק את כוחות המורדים ולאבטח את משטר אל-אסד, האחרון עשה את הטעות הגורלית והאמין שהוא יכול למלוך לנצח בכוח אכזרי. היא לא עשתה כמעט כלום כדי לנסות להחזיר לגיטימציה על ידי הצעת ממשל תקין לאנשיה. היא סיפקה מעט שירותים וכמעט ללא ביטחון, שכן הכלכלה הסורית המשיכה לנפילתה החופשית ורמת החיים צנחה.
רשלנות זו באה לידי ביטוי גם בהתייחסות המשטר לשורות הצבא. נכון לשנת 2023, חיילים קיבלו בונוסים של 10,000 לירה סורית או 0.75 דולר. שלושה ימים לפני נפילתו, אל-אסד עשה מאמץ אחרון להגביר את המורל על ידי העלאת המשכורות בצבא ב-50%. אבל הוכח שאין לזה שום השפעה.
מה שנותר מהצבא הסורי לאחר שניהל מלחמה בת עשור נגד בני עמו כבר לא נראה מוכן לנהל מלחמה נוספת בת עשור בשנת 2024. מכיוון שכוחות זרים לא היו בסביבה כדי להילחם בשמו של אל-אסד, נסוגו הכוחות הסוריים מהצבא הסורי. עיר אחר עיר עד שהמורדים השתלטו על דמשק. הצבא נעלם באוויר כשחייליו השליכו את מדי הצבא שלהם לפחי אשפה ולבשו בגדים אזרחיים.
כפי שהבחין אבן ח'לדון לפני כ-700 שנה, שחיתות עלולה להרוג את אסאבייה ולהביא לנפילה נמהרת של שושלות שלמות. ברור שאל-אסד לא למדו הרבה מההיסטוריה של ארצם.
הדעות המובעות במאמר זה הן של המחבר ואינן משקפות בהכרח את עמדת העריכה של אל-ג'זירה.