הבצורת בקניה הגיעה לרמות דרמטיות, כשמיליוני אנשים נפגעו מהמחסור במים ובמזון. תופעה זו, שעד לפני מספר שנים עקבה אחר מחזורים עונתיים צפויים, הפכה תכופה יותר ויותר אינטנסיבית.
משברי האקלים האחרונים החמירו את תנאי החיים של תושבי האזורים הצחיחים והצחיחים למחצה, שהישרדותם תלויה במידה רבה בחקלאות ובבעלי חיים.
לפי האו"ם, בשלב היסטורי זה העם הקנייתי חווה את משבר המים החמור ביותר ב-40 השנים האחרונות ולמיליוני אנשים אין גישה יציבה למקורות מים בטוחים. נהרות, אגמים ואקוויפרים מתייבשים אט אט. באזורים הצפוניים של קניה, נשים וילדים נאלצים לנסוע למרחקים גדולים יותר מדי יום כדי לאסוף מים לא נקיים מתת הקרקע, שעלולים לגרום לזיהומים ומחלות.
בוועידת שינויי האקלים של האו"ם לשנת 2024 (COP29) שהתקיימה השנה בבאקו, אזרבייג'ן, קניה חזרה על הצורך בתמיכה כספית נוספת ממדינות מפותחות כדי למצוא פתרונות הסתגלות ולעזור למדינה להתגבר על תקופה כה קשה.
בין התוצאות העיקריות של הוועידה היה "הסכם אחדות האקלים באקו", הכולל יעדים פיננסיים קולקטיביים חדשים לתמיכה במדינות פגיעות ומפת דרכים להסתגלות לאקלים גלובלי. הסכם זה נועד לחזק את יכולת החוסן של כל המדינות, שבדומה לקניה, המושפעות ביותר משינויי האקלים – חלקן הכי פחות מתועשות, וכתוצאה מכך, אלה עם פליטת גזי החממה הנמוכה ביותר.
תוצאות COP29 מדגישות מחויבות גלובלית חזקה לתמוך במדינות הפגיעות ביותר, אך האתגר העיקרי נותר להפוך הבטחות לפעולות קונקרטיות כדי למתן את ההשפעות של הבצורת ושינויי האקלים על קניה ומדינות אחרות שחוות מצבים דומים.
