הדור הבא של מנהיגים פוליטיים במה שאנו ממשיכים, בחיבה, לכנות דמוקרטיה מערבית ברור לעיני כל.
יש בו אנרגיה, כריזמה והוא מדבר בשפה שכולם יכולים להבין. הוא מתחבר לקהל בוחרים שהזנח על ידי האליטה של היום, יש לו סבלנות אסטרטגית ותכניות לבחירות שאחרי הבאות.
זה גם ברור מה זה חושב. היא מאמינה ש"הציוויליזציה המערבית" מאוימת על ידי האסלאם, ו"האוכלוסיות הילידות" מאוימות על ידי מהגרים. זה מנוי על התנגשות של ציוויליזציות ו התחליף הנהדר תֵאוֹרִיָה.
וזה מעודד מבחינה קולנית, אם לא פיזית,ישראל.
אני משתמש בפסיקים הפוכים כי גם בהיסטוריה האחרונה המושג א ציוויליזציה "יהודית-נוצרית". זה שטויות.
הישאר מעודכן עם הניוזלטרים של MEE
הירשם כדי לקבל את ההתראות, התובנות והניתוחים העדכניים ביותר,
החל מ-Turkey Unpacked
אף אחד במאה ה-16 אַנְגלִיָה ולא גֶרמָנִיָה בשנות ה-30 היה מעז לדבר על ציוויליזציה "יהודית-נוצרית" מהסיבה הפשוטה שהנוצרים היו הרודפים העיקריים של יהודים.
אבל האמת לא עוצרת תעמולה טובה.
כשראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו היה התראיין בטלוויזיה הצרפתית לאחרונה, הוא נשאל אם מישהו יכול להשוות, כפי שעשה זה עתה, את נחיתת בעלות הברית בנורמנדי להתקפה של ישראל על עזה.
נתניהו השיב בצרפתית: "הניצחון שלנו הוא הניצחון שלך! זה הניצחון של הציוויליזציה היהודית-נוצרית על הברבריות. זה הניצחון של צָרְפַת! אם ננצח כאן, אתה מנצח כאן", הוא סיפר TF1.
העובדה שערוץ מסחרי צרפתי גדול נתן במה לאדם שמחכה צו מעצר על פשעי מלחמה מיוצר הפגנה גדולה בפריז.
אבל המראה לא צריך לרמות.
יותר מאשר כדאיות פוליטית
המסגור של נתניהו על המתקפה שלו על עזה במונחים הצלבנים יבין משותף לחלקים גדולים מהקשת הפוליטית הצרפתית, ולכולם, לא פחות מהנשיא עמנואל מקרוןשיחק במים האלה.
זה צעד קצר מהפללת מה שמקרון כינה במפורש "בדלנות אסלאמית"להתמקד בחופש הפולחן הדתי של שישה מיליון אזרחים צרפתים מוסלמים בעצמם.
הקשרים שישראל בת זמננו מטפחת עם הימין הקיצוני באירופה עמוקים יותר מסתם כדאיות פוליטית
אבל אף אחד לא מרוויח יותר מהתמוטטות הליברליזם תחת מקרון מאשר ירדן ברדלה, נער הפוסטר של הימין הקיצוני, והאיש טיפל יום אחד להיות ראש ממשלה. "צא לטייל בכל השכונות שבהן גרתי בסיין-סן-דני", הוא אמר בשנת 2021, מדבר על "שינוי ים דמוגרפי" שעלול "לשנות את פניה של צרפת בעוד כמה שנים".
זו טעות חמורה לחבק את ברדלה של ישראל, חירט וילדרס של מפלגת החופש של הולנד (PVV), סנטיאגו אבסקאל, מנהיג מפלגת הימין הקיצוני ווקס בספרד, ומפלגת הימין הקיצוני אלטרנטיבה לגרמניה (AFD), כאופורטוניזם פוליטי בלבד.
נכון, היה הרבה שימחה בישראל ב הצלחת הימין הקיצוני בבחירות האחרונות לפרלמנט האירופי. הם ראו בזה תמורה סְפָרַד, אירלנדנורבגיה וסלובניה מזהה מדינה פלסטינית.
שר החוץ הישראלי ישראל כץ צייץ בטוויטר מם – באנגלית ובספרדית – של מנהיגי ספרד עם ביצה על פניהם, וטען שהם "נענשו על ידי בוחרים" על ההכרה במדינה פלסטינית.
"העם הספרדי העניש @sanchezcastejon ו @יולנדה_דיאז_קואליציה עם תבוסה מהדהדת בבחירות. מסתבר שהחיבוק של רוצחי ואנסים של חמאס לא משתלם", כתב כץ.
עמיחי צ'יקלי, לשעבר חבר במערך הימין הקיצוני ימינה וכיום שר התפוצות של ישראל, קרא על התפטרותו של ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה קרו.
הקראו נסע לרפיח בנובמבר האחרון לפני השחרור הראשון של בני הערובה, והיה כמעט קול בודד באירופה בגינוי הטבח של אזרחים בעזה. "התמיכה בטרור לא מהדהדת עם העם הבלגי", אמר צ'יקלי.
עם זאת, הקשרים שישראל בת זמננו מטפחת עם הימין הקיצוני באירופה עמוקים יותר מסתם כדאיות פוליטית. זה יותר מסתם "שמחה קוצר ראייה" כאחד הארץ כתב את זה.
ברית לא קדושה
ברית עם מפלגות פוליטיות אירופאיות המוציאות דמוניזציה למוסלמים באותו האופן שבו קבוצות הימין הקיצוני טיפחו שנאה ליהודים הפכה ליותר מאקט של פלירטוט. זה נקשר במהירות לברית נרחבת הרבה יותר, במעשים ובדיבורים.
מי שחושב שביטויי התמיכה הללו של הימין הקיצוני בישראל הם רטוריים בלבד, צריך להסתכל על מה שקורה.
בעל בריתו של וילדרס גדעון (גידי) מרקושוב מועמדותו להיות שר ההגירה והמקלט החדש של הולנד בוטלה, לאחר שהחששות מקשריו של האיש יליד ישראל עם המוסד מסומן על ידי שירות הביון ההולנדי (AIVD).
הסיכוי לממשלת ימין קיצוני נתפס כהזדמנות פז של שירותי הביטחון של ישראל להציב מפעלים בדרגים הגבוהים ביותר של ממשל. אבל רוב הזמן זה אפילו לא צריך אותם.
יש ליצוא הנשק של סרביה לישראל ספירלה מאז החלה המתקפה בעזה. רשת הדיווחים הבלקנים (BIRN) ו"הארץ" זיהו שש טיסות צבאיות ישראליות מבלגרד לבאר שבע מאז אוקטובר אשתקד, נושאות נשק בשווי 15.7 מיליון יורו (כמעט 17 מיליון דולר).
נשיא סרביה אלכסנדר ווצ'יץ' אמר בפברואר, כי הוא ונתניהו שוחחו על "קידום נוסף של היחסים הבילטרליים", שעליו "הביע ראש ממשלת ישראל את תודתי על תמיכתו הבלתי מעורערת הן בדיבור והן במעשים".
הלאומיות הסרבית של ווצ'יץ' מפרקת שלום מטלטל בבלקן. לאחרונה, הוא הופיע לצד מנהיג הישות בראשות סרביה בבוסניה-הרצגובינה, מילורד דודיק, כדי לקרוא לאחדות של סרבים אתניים ברחבי האזור במהלך עצרת בבלגרד.
דודיק טען שרפובליקה סרפסקה, הישות בראשות הסרבים, הייתה מחויבת להסכמי דייטון אבל הוסיף מבשר רעות שהישות הזו תצטרך בקרוב לבקש את תמיכתה של סרביה כדי "לפתור את מעמדה".
זהו איום מרומז על הסכמי דייטון שיצרו מדינה בוסנית המורכבת משתי ישויות – פדרציה בוסנית-קרואטית ורפובליקה סרפסקה – המוחזקות יחד במיתר, וממשל מרכזי חלש.
"אי אפשר לחיות עם אלה שניסו להטיל רצח עם באופן כה בוגדני וזדון, כוזב ובסתר, כמאפיין קבוע של העם הזה, וזה לא", דודיק. אמר.
דודיק מתכוון ל טבח שהתרחש בסרברניצה ב-1995, לאחר שהאו"ם אישר החלטה להקמת יום הרהור והנצחה בינלאומי לרצח העם ב-1995 בסרברניצה, ובכך לקבוע יום הנצחה שנתי לטבח.
דודיק ממשיך להכחיש כל רצח עם כזה של 8000 מוסלמים, גברים ונערים בוסנים התרחש.
זה לא מקרי שהג'רוזלם פוסט נתן למכחיש השואה המסוים הזה כמות גדולה של מקום ראיון לא קריטי, אם לא לומר, מתנשא.
דודיץ' אמר על סרברניקה: "אי אפשר לקרוא לזה רצח עם. מומחים סמכותיים שהקדישו את כל חייהם המקצועיים לחקר רצח עם קבעו שזה לא היה רצח עם. כל בעלי הסמכות בנושא אומרים שזה לא היה רצח עם. אני סומך האנשים האלה יותר מהפוליטיקאים, שהחליטו שזה רצח עם".
זו, כמובן, מוזיקה לאוזני המראיין שלו עם ג'רוזלם פוסט שערך הקבלות בין אי רצח העם של סרברניצה לאי רצח העם של פלסטינים בעזה, או כפי שהמראיין כינה אותם "פלסטינים כביכול".
דודיץ' אמר: "הם לא אוהבים אותי במערב, כי אני אומר את דעתי ישירות. אבל אם נסתכל אחורה על ההיסטוריה, מעולם לא היה דו-קיום שליו בין פלסטינים ליהודים, באותו אופן שבו דו-קיום אינו אפשרי כאן, בבוסניה והרצגובינה, בין מוסלמים לסרבים".
הנישואים בין ממשלה ישראלית שכוונתה המפורשת לאלץ כמה שיותר פלסטינים מהשטחים שהיא כובשת, לבין ימין קיצוני אירופי שרוצים לגרש כמה שיותר מוסלמים מאירופה, אינם מקריים.
כבר ראינו יותר מעלה תאנה אחד נושר מתדמיתה של ישראל כמדינה דמוקרטית במצור מכוחות ברבריים. בעוד מלחמתה של ישראל בעזה נכנסת לחודש התשיעי שלה, לא יומרה כלל לדבר בשפת הדמוקרטיה.
פאשיזם מדבק
גם יום השנה האחרון לאירוע ידוע לשמצה בתחילת מלחמת העולם השנייה התגלה כחושפני.
זה היה יום אחד ביולי 1939 כאשר סנט לואיס, ספינה שהפליגה לקובה עם למעלה מ-900 פליטים יהודים נדחתה על ידי ארצות הברית וקנדה. כשהספינה נאלצה לחזור לאירופה, אדולף היטלר התפרץ ברדיו שלא רק הנאצים שונאים יהודים. "ראו שכל העולם שונא את היהודים", הדיקטטור הנאצי אמר.
אין איום גדול יותר על קיומה של מדינה יהודית במזרח התיכון מאשר מדבריהם ומעשיהם של מנהיגי ישראל כיום
זהו סנטימנט נפוץ בתוכניות האירוח הישראליות וברשתות החברתיות על הפלסטינים בישראל כיום.
הבעיה בדחייתם מבתיהם בעזה ובגדה המערבית הכבושה, המוזה של הדובר, היא ש"אף אחד אחר גם לא רוצה אותם".
היטלר הופך להיות מודל לחיקוי עבור ישראל בימים אלה. משה פייגליןחבר כנסת לשעבר של הליכוד, קרא לו כשאמר בשבוע שעבר בפאנל טלוויזיה: "כמו שאמר היטלר, 'אני לא יכול לחיות אם יישאר יהודי אחד'. אנחנו לא יכולים לחיות כאן אם יישאר 'אסלאמו-נאצי' אחד בעזה. ."
זהו פשיזם טהור ופשוט והוא הופך יותר ויותר למטבע נפוץ בתקשורת המיינסטרים הישראלית. כל הטאבו הישנים נעלמו. לא רק הימין הקיצוני איתמר בן גביר צורח: "בשביל הניצחון צריך לעודד הגירה מעזה".
לכן הפשיסטים של אירופה מתקבלים כל כך בקלות כחבר הנפש של הפשיסטים של ישראל.
זה לא קשור להיסטוריה. זה על ישראל היום. זה לא משנה כמה מיליוני יהודים היו קורבנות הפשיזם באירופה. זה לא משנה שאנטישמים אמיתיים הם חברי המיטה שלהם היום.
מה שחשוב הוא שהם מצאו סיבה משותפת באויב משותף. עבור הימין הקיצוני הפשיסטי האירופי, ישראל הפכה למודל לחיקוי כיצד להתמודד עם מיעוט מוסלמי מתקומם.
לישראל, לעומת זאת, יש סכנות מובהקות ללכת בדרך זו. כי הם לא נמצאים בארץ שבה המוסלמים הם מיעוט.
הם אפילו לא הרוב במדינה שלהם והם נמצאים באזור שבו הם המיעוט. יתר על כן, "מדינת היהודים" אינה נמצאת בשולי העולם המוסלמי. זה ממש במרכזו.
זה לא 1948 שוב, לפחות לא עבור הפלסטינים.
אם ישראל תנסה לבצע מעשה גדול של טיהור אתני בגדה המערבית, יַרדֵן יתפרץ ויהפוך לבסיס של תנועת התנגדות פעילה לאורך הגבול היבשתי הארוך ביותר של ישראל. לישראל לא יהיו גבולות שקטים לעולם.
אם מדינה יהודית בעלת אפרטהייד, עליון, תאמץ את הפשיזם כאידיאולוגיה שלה בניסיון למצוא את הפתרון הסופי לסכסוך שלה עם הפלסטינים, היא תעמוד בפני רגע קיומי מוקדם מכפי שהיא חושבת.
אין איום גדול יותר על קיומה של מדינה יהודית במזרח התיכון מאשר מדבריהם ומעשיהם של מנהיגי ישראל כיום.
ואין איום גדול יותר על יהודים ברחבי העולם כעת, כמו בשנות ה-30, מצד פשיסטים שמוצאים מטרה משותפת עם ישראל, שחוזרים לשלטון באירופה שוב.
הדעות המובעות במאמר זה שייכות למחבר ואינן משקפות בהכרח את מדיניות העריכה של Middle East Eye.
