הפעם החלטתי לחסוך לכם תורים ארוכים בנתב"ג והוצאות לא מתוכננות, כי בלב הטיילת של חוף הים באשדוד, נמצאת מסעדת "פטרה", שמביאה את חווית האוכל הגיאורגי עד אלינו – ולקחה אותי למסע קולינרי שלא ציפיתי לו בכלל.
אוכל גיאורגי הוא תמיד חוויה – אין ספק שיש משהו קסום בטעמים ובמרקמים של המנות האותנטיות. אולם, לא בכל מקום ניתן למצוא את האוכל הגיאורגי מוכן כמו שצריך. זה בדיוק מה שעושה את "פטרה" שונה: המנות כאן עשויות בקפידה ובטעם שנשאר איתך הרבה אחרי הארוחה.
לאחר שסיימתי את הארוחה הבנתי – סימו בן חובל, הבעלים של "פטרה", בהחלט פתח את העסק עם הלב – משהו שמורגש בכל ביס וביס. בראשה עומד השף בל מילר כאשר כל פרט במנות, מאווירה ועד שירות, משדר אהבה אמיתית לאוכל ולתרבות הגיאורגית, עם טוויסט אישי ומיוחד.
אבל נחזור להתחלה: כשהייתי בגיאורגיה, אכלתי במסעדות שונות במשך שבוע שלם את האוכל המקומי והמסורתי. הדבר המעניין הוא שלמרות שהייתי במקומות בעלי דירוג גבוה, כל מקום הציע טעמים שונים – חלקם היו מענגי חיך וחלקם די סתמיים. במקרה של "פטרה", לא היה צורך לחפש יותר מדי – החוויה כאן הייתה מענגת ומדויקת, בדיוק כמו שהייתם מצפים ממסעדה גיאורגית אותנטית.
הגעתי למסעדת "פטרה" באשדוד בלי ציפיות גדולות מדי, אך עם רצון לחוות משהו חדש ומיוחד. התחלתי עם מנה ראשונה – "גלילת חצילים גיאורגית" (48 ש"ח) – מגיעה עם חמש יחידות חצילים ממולאים בתערובת גיאורגית של אגוזים ושום פיקנטי. אני חייבת לציין שזו הייתה אחת המנות היותר מוצלחות שטעמתי לאחרונה.
במהלך הביקור שלי בגיאורגיה, טעמתי את הגלילה הזו לא פעם, ובאופן כללי מדובר במנה שיכולה להיות מאוד שומנית, אבל הפעם, ב"פטרה", היה משהו אחר. החצילים היו טעימים במיוחד, המילוי היה עשוי היטב והטעמים מצוינים. המנה הייתה מרעננת, לא שמנונית מדי והשאירה לי טעם של עוד.
לאחר מכן החלטתי לנסות מנה מיוחדת ומקורית של "פטרה", ארטישוק קרצו'פי (78 ש"ח) – פלחי ארטישוק כבושים שמוקפצים בשמנת צ'ילי, חמאה, פרמז'ן וכוסברה. כבר בטעימה הראשונה, המנה הזו הצליחה להפתיע אותי – ובגדול. אמנם הייתה כמות שמנת יותר מדי, אבל כל ביס היה ממכר, עם טעמים חזקים ומרוכזים. החמאה, הצ'ילי, הפרמזן והכוסברה פשוט השתלבו בצורה מושלמת, וכל ביס היה תענוג אמיתי.
למרות שהמנה הזו לא מגיעה מהמטבח הגיאורגי, מדובר ביציאה מוצלחת מאוד של השף. השילוב של טעמים וחדשנות הוסיף הרבה למנה, וזה בהחלט משהו שאזמין שוב בפעם הבאה. ב"פטרה" לא רק שמרנים את המטבח הגיאורגי, אלא גם מביאים יצירתיות שמפתיעה לטובה.
הגיע הזמן לטעום את המנה האהובה והמסורתית – החינקלי. קשה להתעלם מהמנה הזו כשמדובר באוכל גיאורגי, אז החלטתי לא להתלבט יותר מדי וללכת על שני סוגי המילויים: פטריות ובשר.
התחלתי עם החינקלי פטריות (58 ש"ח) – 4 כיסוני בצק צבעוניים ממולאים בפטריות ובצל בסגנון גיאורגי, עם רוטב מתוק בצד. המנה הזו לא כל כך התחברה לי. אמנם אהבתי את החיתוך הגס של הפטריות, שהיה ייחודי ומושלם לאוהבי פטריות, אך הטעם עצמו היה לא מוכר עבורי, והיה לי קשה להתחבר אליו.
המנה של החינקלי הבשרי (70 ש"ח) – חמש כיסוני בצק ממולאים בשר בקר, מבושלים במים, מוגש בליווי רוטב עגבניות מסורתי. המנה הזו הייתה בדיוק מה שחיפשתי – חינקלי בשרי אמיתי, שמייצג את הטעמים הגיאורגיים במלואם. החינקלי הזה היה פשוט מעולה, ולטעמי, זה היה ביס חלומי. מי שיודע כיצד אוכלים את החינקלי, ברגע שמבצעים ביס קטן בבצק, נוזלי הבשר שבתוך המנה משתחררים, וכך אפשר לשתות את המרק המופלא שנמצא בתוכה. אחרי המרק, אני טעמתי את הבצק העדין שמכיל בתוכו בשר איכותי ומרקם נהדר – לא דק מדי ולא עבה מדי. כל ביס היה בדיוק מה שציפיתי ממנו.
תוספת הרוטב למנה היתה מיותרת לטעמי. במנה הגיאורגית האותנטית הזו, הרוטב לא נמצא בשום מקום – הם אוכלים את החינקלי רק עם מלח ופלפל, וזה בדיוק מה שמגיע לו. הרוטב שהוגש כאן לא התחבר לטעמים והרגיש כאילו מישהו ניסה להוסיף משהו שלא היה צריך להיות שם.
לאחר מכן לקחתי את החצ'פורי האצ'רולי (62 ש"ח) – בצק גרוזיני שמרים בצורת סירה, ממולא בתערובת גבינות גיאורגיות עם ביצת עין מעל, הנאפה בתנור אבן ומוגש עם חמאה. המלצר האדיב הגיש את המנה עם הוראות איך לאכול אותה נכון: קודם, לוקחים חלק מהחמאה ומערבבים אותה עם המילוי והביצה, את השאר מניחים בקצה הלחם, כך שהחמאה נמסה על הבצק ויוצרת את הקראסט המושלם.
ברגע שלקחתי את הבצק והתחלתי לערבב אותו עם המילוי, לא יכולתי להפסיק לאכול, הבצק היה חלומי והגבינות עשירות בטעמים. זה היה פשוט מדהים, אפילו כשהמנה משביעה כי היא מלאה בגבינות, אפילו בבצק, אי אפשר היה להפסיק לאכול.
לאחר החצ'פורי המדהים, טעמתי את האימרולי פטרה עלים (86 ש"ח) – מאפה בצק עלים גיאורגי פריך, במילוי גבינות גיאורגיות ותרד. המנה נאפתה בתנור אבן, ולפי דברי המלצר, בעל הבית המציא אותה בעצמו. המנה הייתה טעימה, אך טעמים לא היו כל כך חזקים כמו שציפיתי – התרד מעט השתלט על הבצק וגרם לו לטעמים שהיו פחות בולטים. התרד, אמנם, נתן לבצק טעם שלא היה לי כל כך מושך בהתחלה. עם זאת, יש לציין שמהר מאוד, כשכבר הייתי מלאה, ארזתי את המנה הביתה. למחרת, כשחיממתי אותה בתנור הפשוט שלי, כל הטעמים פשוט השתפרו והפכו לחלום! המנה נשמרה טרייה והיה כיף ממש לחגוג עליה.
לצד המנות הזמנתי קוקטיילים אותם אני חייבת לציין לטובה. ניסיתי את פטרה קולדה ואת ורד הבר (58 ש"ח), ומיד שמתי לב שהמשקאות לא רק טעימים אלא גם מוגשים בצורה יוצאת דופן. הם הגיעו בכוסות גדולות במיוחד, מה שנתן לי תחושת תמורה מלאה למחיר. כמובן, הם לא היו קוקטיילים יוצאי דופן, אבל בהחלט היו שווים לצד הארוחה.
בזמן שחיכיתי לקינוחים, הייתה הפסקת מוסיקה לא צפויה – איש מבוגר פשוט קם והחל להרקיד את הסועדים, ומיד הגבירו את המוזיקה – כאן קיבלתי פלאשבק לבטומי. הרגשתי את התרבות הגיאורגית מתמזגת באווירה בצורה קסומה, וזה גרם לי לחיוך רחב. האווירה הייתה חמה, כיפית ושמחה – בדיוק כמו שציפיתי מהגיאורגים.
כשמדובר בקינוחים, הבחירה היתה מגוונת ומעניינת. הלכתי על בלינצ'ס פטיסייר קלאסי (52 ש"ח) ובלינצ'ס פטיסייר קפה (56 ש"ח). מדובר בקינוחים שהמסעדה מכינה בעצמה, ואלה שלא מכינים במקום, שולחים ממאפייה ייחודית של המסעדה. אפשר להרגיש את הטריות בכל ביס. היה בדיוק במידה הנכונה – הבצק פריך והמילוי מתוק במידה.
לא יכולתי שלא לנסות את הקינוח הגיאורגי המסורתי – פונצ'יק (18 ש"ח ליח'): סופגניה גיאורגית במילוי קרם פטיסייר. אחרי כל האוכל הזה, היה לי קשה לסיים עם סופגניה כבדה, אך כן נהניתי מהטעמים הייחודיים שלה. עם זאת היא הזכירה לי מאוד סופגניה ישראלית.
לסיכום, "פטרה" לא רק הצליחה להפתיע אותי במנות הראשונות והעיקריות, אלא גם יצאה מהשגרה עם קינוחים שמעניקים חוויה מתוקה ומרעננת – פשוט סיום מושלם לארוחה נהדרת.
מי היה מאמין שבמסעדה אחת, ממש בארץ שלנו, "פטרה" פשוט הצליחה להתעלות על כולם? לצד האוכל הגיאורגי המיוחד והטעים, המסעדה מציעה גם מגוון מנות מהמטבח האירופי והקלאסי, כולל פיצה, פסטה, דגים והמבורגר.
אז אם אתם בדרך לאשדוד ואי פעם רציתם לנסות אוכל גיאורגי, תדעו ש"פטרה" לא מתחנפת לטעמים הישראליים המוכרים לנו – וטוב שכך כי היא מצליחה להעביר את הטעם המסורתי, להפתיע ולרגש עם כל מנה. ובנוסף, אולי אפילו כדאי שבגיאורגיה ילמדו דבר או שניים מהשף של "פטרה".
