בחודש שעבר חוו מקסיקו וארצות הברית סופת הוריקן הרסנית נוספת. תוך 12 שעות, הוריקן מילטון עבר מקטגוריה 1 לסערה בקטגוריה 5 – הרמה הכי קיצונית שיש. אֵיך?
התחממות מתמשכת של האוקיינוסים, עקב שינויי אקלים שנגרמו על ידי אדם, יוצרת כל כך הרבה אנרגיית אוקיינוס שסערות מתרחשות מהר יותר, ובעוצמות גבוהות בהרבה, וגורמות לאירועי הוריקן בשווי מיליארדי דולרים בתדירות של כל כמה שבועות.
האוקיינוסים, המכסים יותר מ-70 אחוז משטח כדור הארץ, משתנים במהירות – עם השלכות הרסניות על הכלכלות העולמיות, קהילות החופים וחייהם של מיליוני אנשים.
באיי האוקיינוס השקט – הבית שלי – המציאות הזו מורגשת קשה במיוחד על בסיס שנתי. למרות שהאזור הזה תורם הכי פחות לפליטות גלובליות שמניעות את האקלים והאוקיינוסים, אנחנו מהמושפעים ביותר מהאקלים שהשתנה על ידי האדם.
טמפרטורות פני הים בדרום מערב האוקיינוס השקט עלו פי שלושה מהר יותר מהממוצע העולמי, כאשר גלי החום הימיים הוכפלו בתדירות, בעוצמה ובמשך מאז 1980.
עליית מפלס הים שוחקת את אדמתנו ודוחפת את האוקיינוס אל הבתים שלנו. שינויי האקלים משפיעים גם על הדיג, המהווה מקור הכנסה עיקרי עבור מדינותינו. הדיג התעשייתי בר-קיימא במערב ובמרכז האוקיינוס השקט, המספק למעלה ממחצית מתפיסת הטונה בעולם, מתחיל להתמוטט כאשר אוכלוסיות הטונה נעות מזרחה.
זה עלול להוביל לאובדן דמי גישה לדיג של עד 140 מיליון דולר בשנה עד 2050, לשדוד מכלכלות האוקיינוס השקט של עד 17% מההכנסות השנתיות של הממשלה שלהן, ולדחוף כלכלות פגיעות ממילא לקצה.
אבל ההשפעה של שינויי האקלים על האוקיינוס השקט אינה נוגעת רק לתושביו. האוקיינוסים בעולם סופגים שליש מהפחמן האטמוספרי של כוכב הלכת, כך שכמו האמזונס, היער והריאות הגדולים ביותר של כדור הארץ, גם האוקיינוס השקט – האוקיינוס הגדול והעמוק ביותר – צריך להיות מובן כריאותיו של כוכב הלכת הכחול שלנו.
אין להכחיש את הדחיפות: ללא התערבות מיידית, האוקיינוס השקט יעמוד בפני אסון אקולוגי וכלכלי ב-30 עד 40 השנים הבאות.
מול האתגרים והאיומים ההולכים וגדלים הללו, תושבי איי האוקיינוס השקט אינם מחכים שהעולם יפעל. במקום זאת, אנחנו מובילים. המכונה לעתים קרובות "מדינות מתפתחות באי קטן (SIDS)", אנו יודעים את עצמנו כ"מדינות אוקיינוס גדולות". אנחנו דיילים של חצי מהאוקיינוס בעולם ואכפת לנו מאוד מהמערכות האקולוגיות הימיות שלנו – הן קשורות לאורח החיים שלנו.
לכן אימצנו אזורים מוגנים ימיים (MPA). הם ממלאים את מלאי הדגים, תומכים בכלכלות מקומיות ומגנים על המגוון הביולוגי. עמי האוקיינוס השקט יודעים זאת במשך דורות. מסורות ילידיות של הגנות ימיות מתוארכות לאלפי שנים, מפיג'י ועד סמואה, אוטארוה ניו זילנד, טהיטי, קלדוניה החדשה, ונואטו, פפואה גינאה החדשה והוואי.
MPA's יוצרים אפקט "זילוף", שבו מניות דגים באזורים מוגנים מסייעים להגדיל את התפיסה באזורים סמוכים, ומועילים הן לדייגים המקומיים והן לכלכלה הרחבה יותר. מחקרים גלובליים עדכניים של למעלה מ-50 MPA ביותר מ-30 מדינות הראו שההגנה הימית יכולה להגביר את הכנסות הדיג וגם מתיירות.
במקרים מסוימים, הרווחים הגיעו למיליארדי דולרים, הוכחה לכך ששימור וצמיחה כלכלית יכולים ללכת ביחד. אין עוררין על כך שהאינטרס העצמי הנאור של החברה הוא לתמוך ביצירת אזורים מוגנים לשמירה על החיים הימיים, הפרנסה המקומית והאינטרסים הכלכליים.
תושבי סמואה אישרו את האמונה הזו על ידי השקת תוכנית מרחבית ימית ב-24 באוקטובר. התוכנית שואפת להגן על 30 אחוז ממרחב האוקיינוס שלהם עד 2030 תוך הבטחת ניהול בר קיימא של כל השטח של 120,000 ק"מ רבוע (46,300 מייל רבוע). .
אסטרטגיה שאפתנית זו, שנבנתה באמצעות התייעצות נרחבת עם העם הסמואי, משקפת את מחויבותם לאיזון שימור, פרנסה ופיתוח כלכלי ומהווה חלק מרכזי במסגרת מדיניות אסטרטגיית האוקיינוס הלאומית שלהם.
התוכנית תקים תשעה MPA חדשים מוגנים במלואם תוך שילוב רשת של אזורים מנוהלים ימיים בהובלת קהילה ושמורות דיג מסורתיות. יוזמה זו תשמור על האוקיינוס של סמואה עבור הדורות הבאים תוך מתן אפשרות לפעילויות בר קיימא כמו דיג ותיירות.
ניהול האוקיינוסים באוקיינוס השקט מאמצים עקרונות תרבותיים של קהילות ילידים המבוססים על ערכים של כבוד לזולת, מסירות למשפחה והערכה עמוקה לניהול המסורתי בשימור משאבי טבע להטבות עתידיות. מימון בר קיימא של מערכות משולבות כאלה הוא קריטי כדי להבטיח השפעה מתמשכת.
ברחבי האוקיינוס השקט, מדינות כמו ניוה, פיג'י ואיי שלמה דוגלות גם בשיטות הניהול המסורתיות של האוקיינוסים, מה שמוכיח שהידע הילידים חיוני לשמירה על בריאות האוקיינוסים שלנו.
כדי להגדיל ולהמשיך את המאמצים הללו, איי האוקיינוס השקט זקוקים לתמיכה גלובלית. למרות מנהיגותם, איי האוקיינוס השקט מקבלים רק אחוז אחד ממימון האקלים העולמי, כאשר אפילו פחות מגיעים לעמים ילידים ולקהילות מקומיות (IPLCs), החיוניים לקיימות של מאמצים אלה.
התוכנית הימית של סמואה דורשת השקעה משמעותית כדי להצליח. זה ישפיע על משתמשי אוקיינוס מקומיים המסתמכים על המים הללו למחייתם, ולכן כדי להבטיח ניהול בר-קיימא, אנו מפתחים מסגרת מימון לתמיכה בפרנסה אלטרנטיבית, בניית יכולת ושיטות ניהול ימיות מסורתיות. זה המקום שבו הקהילה הבינלאומית חייבת להתערב. מדינות גדולות יותר, אלו האחראיות לרוב הפליטות המניעות את שינויי האקלים, חייבות לשתף פעולה עם מדינות האי השקט כדי לתקן את המשבר שהן יצרו.
ועידת האו"ם לשינוי האקלים (COP29) שמתקיימת כעת, מציגה הזדמנות קריטית למדינות להתחייב לתמיכתן במאמצים המתקדמים של מדינות האי השקט לעמוד במחויבותן להגן על האוקיינוס. הזמן לפעולה הוא עכשיו. על ידי השקעה בפתרונות בראשות האוקיינוס השקט, העולם יכול להבטיח את קיימות האוקיינוס המשותף שלנו ולהגן על האוקיינוס השקט לטובת כולנו.
האוקיינוס השקט עושה את שלו כדי להגן על האוקיינוס שלנו, אבל אנחנו לא יכולים ללכת לבד. עכשיו זה הרגע לפעול – בואו ננצל אותו.
הדעות המובעות במאמר זה הן של המחבר ואינן משקפות בהכרח את עמדת העריכה של אל-ג'זירה.
