העולם שלנו נמצא בספירלה של משברים. בעוד שאיומים קונבנציונליים, כמו רעב, בצורת, מלחמת אזרחים ורצח עם, ממשיכים לעלות על האנושות בחלקים רבים של העולם, המירוץ להשתלט על תופעות חדשות שיש להן פוטנציאל לשנות את העולם – כמו תקשורת חדשנית וכלי נשק טכנולוגיות, בינה מלאכותית ומטבעות קריפטוגרפיים – גם צוברים קצב ומציבים איומים חדשים על הרווחה הקולקטיבית שלנו.
"הסדר הבינלאומי מבוסס הכללים" הנוכחי שלנו, שהוקם לאחר מלחמת העולם השנייה כדי להגביר את שיתוף הפעולה הגלובלי, לייצר שגשוג כלכלי, למנוע מלחמות ולהבטיח יציבות, שוויון וצדק, נאבק כדי לנווט את האתגרים המורכבים הללו ונכשל מניעת הפרות של עקרונות היסוד שלה. מצב של אי סדירות, המביא תועלת רק לקומץ של מדינות חזקות וקבוצות אינטרסים, תוך כדי קטסטרופה להמונים, קרוב להפוך לנורמה החדשה של הסדר העולמי. לכן, אין זו העדפה אלא חובה לבצע רפורמות מקיפות במערכת כדי למנוע מהתרחיש הזה להפוך למציאות.
אנו זקוקים לסדר עולמי הוגן, יציב וצודק יותר.
כיום, מדינות מסוימות רועות על הכללים, הנורמות והערכים בלב ליבה של המערכת הבינלאומית המבוססת, עם מעט אכפתיות מההשלכות מרחיקות הלכת של מעשיהן. ההתקפות המתמשכות של ישראל על לבנון ופלסטין הן הדוגמאות הבולטות ביותר להפרות בוטות כאלה. כפי שנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן הדגיש שוב ושוב בכל מצע במשך חודשים רבים, יש לעצור את התוקפנות של ישראל כדי להשיג שלום אזורי ויציבות גלובלית. אבל אותן מדינות מעטות בעלות כוח בלתי ראוי על המערכת הבינלאומית – "מעצמות העל" של זמננו – מגנות על ישראל ומאפשרות לה לפעול ללא עונש. כתוצאה מפעולות כאלה, המערכת הנוכחית שלנו אינה מסוגלת כעת למלא את מטרתה המרכזית.
אנו זקוקים למערכת חדשה, שעוצבה ומובלת לא על ידי מעצמות העל האינטרסנטיות הללו אלא הרוב העולמי. הפעולות הצבועות, המפלות ומעודדות סכסוכים של מעצמות-על אלו, במיוחד ברבע המאה האחרון, שללו מהן את הלגיטימציה למלא תפקיד מוביל בסדר חדש. לא יכולה להיות לנו מערכת בינלאומית אחרת שבה רוב המדינות והעמים בעולם מנוצלים לטובת כמה מעצמות. ארגונים ומדינות בינלאומיות בעלות מעמד מיוחס במערכת הקיימת חייבות להבין מציאות זו ולהתאים את האסטרטגיות שלהן לעידן החדש בהתאם.
בשנים האחרונות, טורקיה הייתה מדינה אחת שפעלה בעקביות למען עולם הוגן, שליו וצודק יותר. המאמצים הקונסטרוקטיביים שלה בגישור והצלחות בבניית שלום הוכיחו שעידן חדש של יחסים בינלאומיים המבוסס על צדק, הבנה ושיתוף פעולה אפשרי. התיווך של טורקיה להבטחת הפסקת האש בסכסוך רוסיה-אוקראינה ויוזמותיה לבניית עסקת תבואות הים השחור, למשל, מילאו תפקיד חיוני במניעת משבר מזון עולמי. כפי שארדואן טוען שוב ושוב: "העולם גדול מחמישה" ו"אפשרי עולם הוגן יותר."
G20 יכול לעזור לבנות עולם הוגן יותר
הקהילה הגלובלית יכולה להתגבר על המשברים הרבים העומדים בפני העולם שלנו כיום. יש לנו את האמצעים, הרצון והיכולת. אבל כדי להשיג תוצאה זו, ארגונים בינלאומיים בעלי השפעה חייבים לפעול בדחיפות כדי להתחיל לבנות מערכת הוגנת ושוויונית יותר.
לקבוצת ה-20 (G20), המורכבת מ-19 כלכלות מפותחות ועולות, האיחוד האירופי והאיחוד האפריקאי, יש פוטנציאל משמעותי להנחת היסודות למערכת פיננסית בינלאומית עולמית יציבה יותר.
פסגת ה-G20 השנתית החלה ביום שני בברזיל תחת הנושא המכובד בניית עולם הוגן וכוכב בר קיימא. הפסגות והפעילויות של ה-G20 מתמקדות באופן מסורתי בנושאים כלכליים, אך בניסיון לבנות "עולם הוגן יותר", ההתקבצות לא יכולה להישאר אדישים לפרקטיקות לא צודקות ומעוותות של פוליטיקה בינלאומית. המשברים והקונפליקטים שעולמנו חווה היום יקבעו את עתיד ה-G20 וחבריו. לפיכך, פסגת ה-G20 השנה היא הזדמנות חשובה לחברי הקבוצה לבוא עם מענה קולקטיבי לאתגרים אלו ולנקוט צעדים חשובים לקראת בניית סדר בינלאומי חדש.
בראש ובראשונה, ה-G20 וכל אחד מחבריו יכולים להתייחס לפסגה זו כאל הזדמנות לחדש את התחייבויותיהם לקידום סולידריות, ביסוס מנגנון אינטרסים שוויוני ותמיכה בקבוצות ומדינות חברתיות מוחלשות.
כלכלות מתעוררות המתחברות תחת המטרייה של ה-G20, בינתיים, יכולות לקבל את התפקיד הנוסף של איזון השפעתם של שחקנים שמטרתם ליצור מונופולים בכלכלה העולמית ולעזור להבטיח חלוקה כלכלית הוגנת יותר. המדינות החברות יכולות גם להשתמש בפגישה זו כהזדמנות להתחיל בהקמת מדיניות משותפת בנושאים כמו שינויי אקלים ובינה מלאכותית, שיש להם פוטנציאל לעצב את הכלכלה העולמית בשנים הקרובות.
המדיניות שה-G20 מחליט ליישם בנושאים דחופים אלה ואחרים של זמננו תסייע לקבוע איזו מערכת עתידית תהיה לנו – כזו שבה קבוצה קטנה וחזקה של מדינות שומרת על הפריבילגיות שלה ושאר העולם ממשיך להיאבק במשברים או כזו שבה משאבים מחולקים בצורה הוגנת ומתבססים מנגנוני רווחה/פיתוח משותפים.
חברי ה-G20 צריכים גם לטפל ב"משבר האמת" שמעמיק את המשבר במערכת הבינלאומית שלנו. כיום, עתיד האנושות נתון לחסדי הטכנולוגיות – במיוחד טכנולוגיות התקשורת – שהיא יצרה. הבעיות החדשות שצצו בעידן האינטרנט והמדיה החברתית, כמו הפרות פרטיות מקוונות, בעיות אבטחת מידע, איומי סייבר, מלחמות היברידיות ופשיזם דיגיטלי, כולן מעמיקות את הבעיות שיש לנו בפוליטיקה העולמית ובכלכלה.
לרוע המזל, עד כה, האנושות לא הצליחה לפתח מדיניות אפקטיבית, אסטרטגיות, תגובות וקודים אתיים מול האתגרים שמציבות הטכנולוגיות הדיגיטליות. חידושים טכנולוגיים רבים שהרחיבו את האפשרויות של חברות ויחידים לקיים אינטראקציה, הפכו לנשק של מניפולציה המונית בידי כוחות מרושעים. כפי שאנו עדים בשנים האחרונות, הכלים הללו משמשים להפצת דיסאינפורמציה ולהסתרת פשעי מלחמה, מעשי טבח ואפילו רצח עם. המאבק על האמת, כמו המאבק לצדק, הפך לנושא משותף לכל האנושות הדורש שיתוף פעולה גלובלי.
אם הוא ימלא תפקיד מוביל בהבאת קץ למשבר במערכת הבינלאומית הנוכחית שלנו ולעזור לבנות "עולם הוגן" לכולם, ה-G20 יצטרך להפוך את הטיפול בבעיות הקשורות לתקשורת לאחד מהעדיפות שלו, ובמיוחד להצטרף למאבק נגד דיסאינפורמציה.
כפי שאומר הנשיא שלנו, "אפשרי עולם הוגן יותר", אבל ארגונים בינלאומיים משפיעים – כמו ה-G20 – צריכים להתחיל לפעול לקראתו עכשיו.
הדעות המובעות במאמר זה הן של המחבר ואינן משקפות בהכרח את עמדת העריכה של אל-ג'זירה.
