ההפרות של ישראל בעזה באור הזרקורים כאשר שר החוץ הרוסי יושב בראש ישיבת מועצת הביטחון של האו"ם

לונדון: זינוק במספר ההתקפות האלימות על ערבים בטורקיה בתקופה האחרונה העלה דאגה לגבי ביטחונם של זרים במדינה שבה ביקרו עשרות אלפי תיירים ממדינות המזרח התיכון ואשר מארחת מיליוני פליטים סורים.

מוקדם יותר החודש, גבר טורקי נעצר באיסטנבול לאחר שאיים על קבוצת תיירים סעודים בסכין תוך שהוא מטיח לעברם כינויי גנאי לכאורה, כך דיווח אל-ערביה.

סרטון התקיפה הופץ במהירות ברשתות החברתיות ובו נראה האיש מבצע תנועת יד הקשורה לזאבים האפורים – קבוצה אולטרה-לאומית ופאן-טורקית שהוקמה בסוף שנות ה-60 כאגף הנוער של מפלגת התנועה הלאומית.

הזאבים האפורים מקושרים זה מכבר למעשים אלימים, כולל התקפות על שמאלנים, כורדים וקבוצות מיעוט אחרות. למרות המוניטין השנוי במחלוקת, הם נותרו משפיעים בחברה הטורקית.

טורקיה היא יעד פופולרי עבור תיירים סעודים, כאשר 650,000 מהם ביקרו מינואר עד אוגוסט בשנה שעברה, על פי גורמי תיירות טורקים. התפרצות של עוינות כלפי ערבים עלולה לפגוע במספר המבקרים בסעודיה.

זו כמובן לא הייתה הפעם הראשונה שקטעי התקפות על תיירים ערבים בטורקיה הפכו לוויראליים ברשת. תקריות הכוללות קרבות אגרופים ועלבונות שנאת זרים הועלו לפלטפורמות המדיה החברתית בשנה שעברה על ידי משתמשים ממדינות המפרץ וממצרים.

תקרית הנפת הסכין התרחשה על רקע גל חדש של אלימות נגד סורים בטורקיה, בעקבות מעצרו של גבר סורי בן 26 באשמת תקיפה מינית נגד קטין בקייסרי, מרכז אנטוליה.

מהומות פרצו הלילה ב-30 ביוני ברחבי קייסרי לאחר שפרצו חדשות ברשתות החברתיות על גבר סורי שנתפס לכאורה מתעלל בקרוב משפחה בת 7 בשירותים ציבוריים במחוז מליקגאזי, לפי דיווח של רויטרס.

המתפרעים תקפו והשחיתו עשרות בתי עסק, בתים וכלי רכב בבעלות סורית, שבעקבותיה התפשטה האלימות לאזורים אחרים של טורקיה, כולל גזיאנטפ, בורסה והטאי, שם הוצתה חנות מכולת סורית.

עלי ירליקאיה, שר הפנים הטורקי, אמר כי התקיפה נחקרת וגינה את פעולות הפורעים כ"לא חוקיות" ומנוגדות לערכי האומה.

הוא אמר בפוסט ב-X כי הרשויות המקומיות עצרו 67 מהמפגינים, והדגיש כי זה "לא מקובל שאנשינו יפגעו בסביבה מבלי להתחשב בסדר הציבורי, בביטחון ובזכויות אדם".

בפוסט נפרד, אמר ירליקאיה שהרשויות חוקרות מספר X חשבונות שעזרו לעורר את האלימות, כאשר 10 הופנו למשרד התובע.

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, גינה גם הוא את האלימות ואמר: "לא ניתן להשיג דבר על ידי דלקת שנאת זרים ושנאת פליטים בחברה".

ימים ספורים לאחר תקרית הקייסרי, הנתונים האישיים של כ-3 מיליון פליטים סורים בטורקיה הודלפו לרשת, מה שעורר חשש להתפרצות של אלימות שנאת זרים.

משרד הפנים הטורקי אישר כי הפרטים האישיים של סורים בהגנה זמנית שותפו מחשבון המדיה החברתית "Uprising#Turkey", המנוהל על ידי צעיר בן 14.

"הפעולה הנדרשת ננקטה נגד EP (מנהל החשבון) על ידי מנהלת סניף הילדים באיסטנבול", אמר המשרד בהצהרה.

הפעילה הסורית, לאנה, ששמה שונה כדי להגן על האנונימיות שלה, אמרה ל-Arab News כי משפחתה בגזיאנטפ "עברה גיהנום במשך שבועיים לפחות לאחר תקרית הקייסרי".

היא אמרה: "בימים הספורים שלאחר המהומות, הם אפילו לא יכלו לצאת מהבית כדי לקנות לחם. הם היו אחוזים בפחד ומשותקים מחוסר הוודאות שנוצרו מההתפתחויות האחרונות, כולל דיבורים מאז יוני (על סיום הנורמליזציה של קשרי טורקיה עם הנשיא בשאר אסד".

מרווה, סורי שחי בבורסה ועובד במשאבי אנוש, חושב שהרשתות החברתיות היו אחראיות להוצאת המצב מפרופורציה.

"בזמן שעקבתי אחרי החדשות, הרגשתי כאילו יהרגו אותי בגלל הזהות שלי אם אצא מחוץ לבית שלי, אבל זה לא היה המקרה", אמרה לחדשות הערביות.

ובכל זאת, החדשות והצילומים של המהומות גרמו לבהלה בקרב הסורים. "חלקם מכרו בטירוף את רכושם או לווים כ-8,000 דולר כדי לברוח מטורקיה בעוד שאחרים שקלו לחזור לסוריה", אמר מרווה.

"אפילו עמיתי בעל אזרחות טורקית שאל לגבי מעבר למצרים למרות שלא היה עד לאף אלימות".

סוכנויות האו"ם וכמה גופי זכויות אדם, כולל אמנסטי אינטרנשיונל, הגיעו למסקנה שסוריה נותרה לא בטוחה להחזרת פליטים.

מרווה הסביר כי למרות שאלימות נגד סורים לא הייתה יוצאת דופן בטורקיה מאז פרוץ מלחמת האזרחים ב-2011 שלחה מיליונים לברוח לחו"ל, "קייסרי הוא מקום שבו סורים וטורקים חיו יחד בשלום, כאשר 48 אחוז מהעובדים הם סורים.

"כנראה שזה לא היה קל להסית סכסוכים בין סורים לטורקים בקייסרי, אז זה היה צריך להיעשות באמצעות משהו שקשור לערכים משותפים, מכיוון שתושבי קייסרי הם בדרך כלל שמרנים", אמר מרווה.

לדבריה, היא שמעה ממקומיים ש"קבוצות של בריונים הובאו לקייזרי באוטובוסים כדי לעורר אלימות.

"הטורקים בקייסרי, שהיא עיר תעשייתית, בדרך כלל פורשים לפנסיה מוקדמת, ולכן לא סביר שהמקומיים היו אלה שהפעילו את האלימות נגד הסורים", אמרה, והדגישה כי "כל מי שחי בטורקיה במשך שנים יידע שהמהומות האלה. – והסיקור שלהם ברשתות החברתיות – לא יכלו להתפרץ באופן ספונטני, ללא תכנון מוקדם".

ייתכן שהרגשות האנטי-ערביים כבר הכניסו את השאיפות של תעשיית התיירות הטורקית.

לפי אתר החדשות Hurriyet Daily, מספר התיירים המבקרים בטורקיה מבחריין, איחוד האמירויות, קטאר, כווית וירדן ירד ב-2023 בהתאמה ב-34 אחוזים, 17 אחוזים, 24.2 אחוזים, 24.4 אחוזים ו-22.2 אחוזים.

הפעיל הסורי, לאנה, אמר כי "בעוד שהגזענות האנטי-ערבית המוגברת בשנים האחרונות גרמה לירידה בתיירות הערבית לטורקיה, ההשפעה הגדולה ביותר מורגשת על ידי אזרחים סורים, שבשלוש השנים האחרונות ממשיכים להגירה לאירופה. ."

היא מאמינה שהעוינות עודדה בין השאר משום שהפליטים הסורים שימשו כ"כלון פוליטי" בבחירות המקומיות ו"אינם נכללים בשום דיון הקשור למעמדם ועתידם".

אנאס, עיתונאי סורי שבסיסו בצרפת, שביקש גם הוא אנונימיות, מאמין ש"טורקיה, כמו מדינות שכנות אחרות, הרוויחה מאירוח פליטים סורים.

"היה הסכמה ברורה להגביר את תמיכת האיחוד האירופי בטורקיה בתמורה לבלימת זרם הפליטים למדינות אירופה ב-2015", אמרה ל-Arab News, והדגישה כי רוב שכנותיה של סוריה "טיפלו במשבר הפליטים כמצב חירום ולא כמצב קבוע. מַצָב."

בשנת 2016, הושג הסכם בין הנציבות האירופית ואנקרה לשליטה בזרימת סירות מהגרים בלתי סדירות ליוון. טורקיה הסכימה להדק את אבטחת הגבול בחופיה בתמורה ל-6 מיליארד יורו (6.6 מיליארד דולר).

"הניהול של הממשלה בנושא הפליטים היה פוליטי וכלכלי כאחד, שמטרתו לשרת את האינטרס הלאומי, בעוד שהציבור הוטעה לעתים קרובות לגבי האופן שבו המדינה שלהם הרוויחה מאירוח פליטים סורים", אמר אנאס.

היא הוסיפה כי פוליטיקאים טורקים רבים, במיוחד במהלך מערכות בחירות, "הפעילו רטוריקה נגד פליטים" ש"תרמה להסתה לאלימות נגד קהילות סוריות פגיעות ברחבי המדינה.

"במשך שנים, מפלגות פוליטיות מתחרות בטורקיה הפיצו מידע מטעה על התמיכה שניתנה לפליטים סורים. זה גרם לאזרחים טורקים להאמין שפליטים זכאים לשירותים ותמיכה, מה שבתורו תרם לאינפלציה הכלכלית. זה לא נכון," אמר אנאס.

"מפלגות האופוזיציה השתמשו במידע השגוי הזה כדי לעורר כעס בקרב האוכלוסייה הטורקית".

יזמים סורים בטורקיה היו בבעלות מלאה או חלקית של לפחות 10,000 עסקים נכון לשנת 2019, לפי מחקר של קרן המחקר הכלכלי של טורקיה. מפעלים אלה מעסיקים כ-44,000 סורים וכן אלפי אזרחים טורקים.

אנאס אמר שהנוף הפוליטי והכלכלי המשתנה "דוחף את ממשלת טורקיה לנקוט צעדים חדשים המעודדים את הסורים לחזור 'מרצון', אך זוהי צורה של גירוש לא מוצדק של אנשים המחזיקים בהיתרים תקפים".

היא הוסיפה: "העיכוב בטיפול בתקריות ביטחוניות נגד סורים בטורקיה מערער את האינטרסים של הסורים ותורם לעלייה בדברי השנאה".

ארדואן אמר שהוא לא רואה סיבה שלא לשחזר את היחסים הדיפלומטיים עם דמשק, אבל ההנהגה הסורית התנתה את הנורמליזציה בנסיגת הכוחות הטורקים משטח סוריה.

התקרבות תגרום לפתיחתו של מעבר בין אזורים שבשליטת הממשלה לאלו הנשלטים על ידי כוחות האופוזיציה הנתמכים על ידי טורקיה במחוז חאלב.