דייר שרף, גדה מערבית כבושה – מחסום צבאי ישראלי שולט בחייהם של תושבי הכפר של דיר שרף, שכבר גרים בצל ההתנחלות הישראלית הבלתי חוקית.
המצור המתכת הצתיק לצמיתות מכה את הכביש הראשי של הכפר המערבי של הגדה המערבית, המחבר בין שש ערי גדה מערבית בצפון מערב ומהווה שער מרכזי ל Nablus.
המחסום, בתחילה מחסום תלולית עפר באוקטובר 2022, הוא תזכורת מצמררת לאיום האלימות המרחפת על אלפי פלסטינים שנאלצים לנסוע דרך 800 מחסומי הגדה המערבית בערך ומחסומי דרכים כל יום.
"בימינו, אם אתה עושה מהלך לא נכון אחד כשאתה עובר דרך המחסום, תירו," אמר הווילגר אדם עלי, אב לארבעה בן 55 שראה את זה ממקור ראשון.
הוא היה עד לירי ב -12 בנובמבר של וואליד חוסין בן ה -18 על ידי חיילים שעמדו אז כשהם דימם למוות.
חוסין הואשם כי נשא סכין על ידי הצבא אך עדים מספרים סיפור אחר.
"הילד לא היה חמוש ולא עשה כלום," אמר אדם. "החיילים הישראלים ירו בו וצפו בו מת."
'הוצאה להורג ציבורית'
חוסין היה ממחנה הפליטים של עין בית אל-מא בנבלוס-שם אנדרטאות אליו מעטרות קירות ותלויים על פינות רחוב.
עדים מרובים, כולל אדם ובנו מוחמד בן ה -15, אמרו כי וואליד התבקש לעצור ולצאת ממכוניתו על ידי החיילים. כאשר עשה צעד לעברם, הוא נורה מספר פעמים.
הם אומרים שהוא לא נכנע מייד לכדורים.
"האמבולנס ניסה להגיע אליו אבל הם חסמו את זה," אמר מוחמד. "הדם שלו היה בכל מקום. זה היה הוצאה להורג. "
אף חיילים לא נפצעו.
התקשורת המקומית והבינלאומית דיווחה כי עדים לא ראו נשק ושום כוונה מוואליד לפגוע בחיילים.
אלה שבשכונה חוסין קראו פעם להשאיל את הסיפור הישראלי של סכין, ואמרו שזו לא הפעם הראשונה שהצבא השתמש בתירוץ כזה ל"הוצאה להורג "ציבורית.
"אנחנו חיים בגיהינום – הרעיון לעזוב הופך להיות קשה יותר להילחם," אמר אדם. "החיים כל כך קשים – אני מקווה שהמוות יהיה רחום יותר."
תושבי הכפר מתארים "חיי טרור" שנשלטו על ידי חיילים ומתנחלים ישראלים הזורמים מהתיישבות השומרון הבלתי חוקית הסמוכה, שנבנה בשנת 1977 ומצוידים בסירנות פשיטה אוויריות, היקף צבאי וביטחון 24/7.
ההתנחלות הבלתי חוקית נמצאת במרכז הפוליטיקה של מתנחלים מימין הקיצוני בגדה המערבית, ומארחת יותר מאלף מתנחלים, כולל פוליטיקאי שהשתתף בחנוכתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.
ראש העיר, שאדי אבו הלווה, אומר כי אין כמעט שום מקום אחר בגדה המערבית הכבושה כמו דייר שרף, שנחזה במחסום המפריד מזרחה ממערב והופך את חייהם של 3,000 תושבי הכפר בן לילה.
זה הוקם לראשונה בערך באותה תקופה כמו עליית קבוצת ההתנגדות של האריות ב- Nablus והפיצוץ הישראלי שלאחר מכן.
חיילים חמושים מסיירים כל היום, עוצרים מכוניות ומנהלים חיפושים – לרוב מעורבים הפחדה ואלימות.
אבו הלווה אומר כי שני בני אדם נהרגו ושלושה נפצעו קשה במחסום מאז שהוקם – ואירועים אלימים גברו מאז 7 באוקטובר 2023 של חמאס, התקפה על דרום ישראל, והמלחמה לאחר מכן בעזה.
מאז 7 באוקטובר 2023, כמעט 100 בני אדם נהרגו על ידי כוחות ישראלים ומתנחלים במחוז נבלוס, הכולל את דיר שרף, על פי נתוני האו"ם.
הסכם הפסקת אש המיוחל בעזה תפס בחודש שעבר, אך הריגה נמשכת ברחבי הגדה המערבית, ישראל נראית להרחבת התקפותיה, ופקידיה אומרים כי פריסה צבאית יכולה להימשך עד השנה הבאה.
החששות מהטיהור האתני נוצרו בגלל גירושם של 50,000 פלסטינים מבתיהם במחנות פליטים בג'נין וטולקרם הנצורים – מבצע המאיים לבלום את אזור נבלוס הבא.
'אני מרגיש שיכולתי להיהרג בבית שלי'
לעיתים של מתח, המקום האחרון פלסטינים רוצים להיות קרוב למחסום.
הישראלים אומרים כי מחסומי המחסומים נועדו למנוע פעילות התנגדות מזוינת ולפקח על חשודים.
אולם פלסטינים בגדה המערבית אומרים שהם נועדו לשלוט בתנועתם ולהחדיר פחד בקרב נהגים ותושבים סמוכים – תוך הגנה על מתנחלים ומספקים כניסה בטוחה לרכבים צבאיים ישראלים.
לא הרבה בתים או עסקים נשארים בצד המערבי של המחסום – ואלה שכן מבודדים ומועדים להתקפות של מתנחלים.
אבו הלווה אמר כי התושבים בצד המערבי חיים בפחד מתמיד של מתנחלים, אשר "מחבלים תמיד", גונבים והשמדת רכוש.
מוניטור זכויות האדם הישראלי B'tselem אומר כי המחסום מונע כ -50 משפחות המתגוררות בחלק המערבי של הכפר לגשת לשאר זה ברכב.
בזיל ווואי, עובד ממשלתי בן 40 ואב לבנות תאומות בת שנתיים, תיאר את אימת החיים בצד הלא נכון של המתרחש.
"לפני (המחסום) הם היו עוצרים מכוניות מדי פעם. עכשיו, הם מחפשים בך, את הטלפון שלך, ולפעמים עוצרים אותך רק בגלל שהלכת הביתה. "
הוא סיפר תקיפה מתנחלת בנובמבר 2023 כאשר מתנחלים פרצו לביתו לאור יום והציתו אליו.
המתנחלים, הוסיפו וואווי, הוגנו על ידי הצבא, שחסמו אותו לחזור לביתו במשך שלוש שעות – יורים על כל מי שניסה לעזור לו או להתנגד לפולשים.
"רוב האנשים לא יודעים איך זה להרגיש שאתה יכול להיהרג בבית שלך בכל עת," אמר.
"ויתרתי על חיי אבל אני מודה לאל שילדי עדיין חיים – הם היו רק בני חודשיים כשהותקפנו."
לאחר שתקף את ביתו, אמר, המתנחלים הרסו עסקים וזרקו אבנים על תושבי הכפר. משפחתו של וואווי ברחה לביתו של דודו בסמוך בזמן שהוא נשאר להגן על ביתם.
"אני מרגיש שהמתנחלים יוכלו להופיע בכל רגע," הוסיף. "אני נשארת עד חמש או שש בבוקר ברוב הלילות … (זה) עינויים."
וואווי אומר כי מתנחלים במכוניות ניסו להכות אותו שלוש פעמים כשהוא הולך בדרך מערבית למחסום.
היו יותר מ -1,800 פיגועים של מתנחלים בגדה המערבית מאז אוקטובר 2023 – בממוצע ארבעה ביום. יותר מ -120,000 כלי נשק הונפקו על ידי מדינת ישראל ל -700,000 המתנחלים של הגדה המערבית מאז 7 באוקטובר.
הריגת עצי הזית
משפחתו של אדם איבדה חלק ממצב החיים שלהם לישראל: "בסביבות 2009, הצבא החליף את אדמתנו, שם גידלנו 116 עצי זית. האדמה ששימשה לייצור 80 עד 90 פחיות שמן זית, אך כעת הכל נלקח. "
לדבריו, הבעיות הבריאותיות של אביו הוחמרו בגלל הלחץ של תפיסת אדמתו – והובילו למותו.
עצי זית שזורים זהות בזהות פלסטינית ומצמצמים את הכלכלה הכפרית. אולי זו הסיבה שהם כפופים לעתים קרובות כל כך להתקפות מתנחלים או להתקפי קרקע.
ישראל תפסה יותר מקילומטר רבוע אחד (0.4 מ"ר) מהכפרים דייר שרף, בורקה וסבסטיה העתיקה – חלק גדול ממנה להרחבת שומון שבי.
"המתנחלים הם אלה ששולטים", אמר אבו הלווה. "אפילו הצבא לא יכול לשלוט בהם יותר."
והוא מוסיף כי ממשלת ישראל תופסת ללא הרף יותר משטחה של דיר שרף, ומצדיקה אותה לעתים קרובות כנדרש מסיבות "ביטחוניות", או לבנות תשתיות למתנחלים, כמו כבישים או הרחבות הסדר.
על פי נתוני מכון המחקר המיושם – ירושלים, ישראל לקחה 236 דונומים (כ -58 דונם) מדיר שרף לבניית היישוב הבלתי חוקי של שוואי שומרון, ו -16 דונום (4 דונם) לבסיס צבאי בסמוך ליישוב.
'אין כאן חיים יותר'
אבו הלווה אמר כי הטלת המחסום עלתה להזדמנויות חינוכיות של צעירים רבים וכל סיכוי לברוח.
בנובמבר נזכר בנו של אדם בן ה -15 מוחמד שראה ממתנחלי חלונות חדר השינה שלו וחיילים יורים בתושבים שהגנו על הכפר באבנים.
תושבי הכפר התעלפו בגלל הגז הדמעה שנפרס על ידי חיילים, האדים מחנויות הצליחו להבהיר וצמיגים שנשרפו כדי להרתיע יריות מהמחקר.
אדם סירב לעזוב את חנותו ואת ביתו – שנמצאו ממש בקו האש. במקום זאת, הוא ומוחמד אספו אבנים לזרוק אם מישהו ינסה להיכנס.
מוחמד אמר, "זה הבית שלנו. אם נעזוב את זה והם תוקפים את זה, מי יגן על זה? "
למרות נעוריו, מוחמד זוכר תקופה-לפני שעבר ישראל לתפקיד קשה יותר ויותר, יהודי-סופרמציסטי-כאשר חיילים התאמנו באיפוק, יורים בכדורי גומי ולא מתכת קטלנית, המחסום לא היה קיים ומתיישבים אפילו נכנסו לחנות של אביו כדי לאסוף מכולת.
לדבריו, אנשים מחוץ לפלסטין חיצוניים לרוב אינם מודעים לשיעור השינוי הזה – ורמת הדו -קיום המפתיעה שהיא רק זיכרון רחוק.
"עכשיו החיילים והמתנחלים רואים בפלסטינים בעלי חיים. מבחינתם, הריגה קל, "אמר. "אני לא רוצה לעזוב את דיר שרף לנצח אבל אין לי חיים יותר כאן."
"וזה רק יחמיר."
חלק מהשמות במאמר זה שונו לבטיחותו של האדם.
