סיכוני הגנה
יוני 2025 היה עד למשבר הומניטרי מעמיק ברחבי צפון מוזמביק, על פי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA): האלימות של אל-שבאב "הניעה תזוזה חדשה, שיבשה שירותים חיוניים, תנועה מוגבלת קשה, החמירה את חוסר הביטחון של המזון והפגעה את סיוע החיים".
סיטו מסביר כי הסכסוך עבר באופן דרמטי באפריל 2024, כאשר הכוחות מהמשימה הקהילתית לפיתוח דרום אפריקה במוזמביק (SAMIM) החלו לסגת. המשימה ההיא שהחלה באוקטובר 2023 הסתיימה ב- 15 ביולי 2024.
"זה היה הגורם המשמעותי ביותר בהסלמת האלימות האחרונה."
על פי האו"ם, 699,000 עקורים פנימיים כבר חזרו הביתה. החזרות הונעו על ידי שיפור כללי בביטחון, בזכות צבא מוזמביק, כוחות מקומיים וצבא רואנדה – אך גם בתנאים הגרועים במחנות העקירה והיעדר שירותים בסיסיים.
גל העקירה האחרון התרחש ב- 24 ביוני, כאשר 568 אנשים – כולל 324 ילדים – ברחו פיגועי אל -שבאב בכפר קווינטו קונגרסו וחיפשו מקלט במרכז המחוז הצפוף במקומיה. עם העקירה האחרונה הזו, מספר האנשים שנעקר על ידי הסכסוך מאז תחילת השנה הגיע ל -48,000.
בשנת 2023, האו"ם המיוחד של האו"ם על זכויות האדם של עקורים פנימיים (IDP), פאולה גביריה בטנקור, הגיע למסקנה כי התהליך המאפשר לאנשים לחזור הביתה הוטל על ידי היעדר מנגנון ייעוץ מובנה, רשמי ושקוף עבור IDPs:
"הרשויות המקומיות ומנהיגי הקהילה עודדו באופן פעיל, רדפו או הפעילו לחץ עקיף על IDPs לחזור למקומות מוצאם, או על ידי הבטחת סיוע הומניטרי או מתן מידע לא מדויק או לא שלם על תנאים במקום החזרה, ובכך הקטיעה את יכולתם לקבל החלטה מושכלת ומולדת", כתבה בהצהרת סיום-המשימה.
כיום, בפרובינציה של כמעט שני מיליון, כמעט רבע מהאוכלוסייה – 461,000 – נותרה עקורה פנימית, מתמודדת עם מחסור במזון, הפרדה משפחתית וטראומה פסיכולוגית קשה.
