בשנים האחרונות, גלי חום קיצוניים, שריפות ענק וענני עשן סמיכים הפכו לתופעות שכיחות בשדות תעופה ברחבי העולם, מאירופה ועד ארצות הברית, מאוסטרליה ועד המזרח התיכון. בעידן של שינוי אקלים והתחממות גלובלית מואצת, עולות שאלות חדשות על עתיד התעופה: האם יהיו אזורים בעולם שיהפכו לבלתי נגישים בעונות מסוימות? האם מטוסים יתקשו להמריא בימים חמים במיוחד? והאם הדרך אל היעד תיראה אחרת לגמרי בעתיד הלא רחוק?
באמצע יולי הודיעה חברת התעופה ההונגרית "וויז אייר" כי תפסיק את פעילותה בשדה התעופה של אבו דאבי החל מספטמבר הקרוב. על פניו, מדובר בהודעה שגרתית יחסית בעולם התעופה; חברות תעופה נוהגות לעיתים להפסיק או לשנות קווי תעופה מסיבות כלכליות או אסטרטגיות. אלא שבמקרה הזה, ציינה החברה שאחת הסיבות להפסקת הפעילות היא החום הקיצוני באזור שפגע בתפקוד מנועי המטוסים. מנכ"ל החברה, ג'וזף וואראדי, אמר כי וויז אייר עברה ״מסע יוצא דופן במזרח התיכון״, אך הוסיף כי ״סביבת הפעילות השתנתה באופן משמעותי״.
משקל עודף במזוודה
ההחלטה של וויז אייר מדגישה את מה שמומחי אקלים ותחבורה אווירית מזהירים מפניו כבר שנים: תשתיות התעופה המודרניות אינן ערוכות להתמודד עם המציאות האקלימית החדשה. טמפרטורות גבוהות שעלולות לגרום לנזק למסלולי ההמראה ומגבלות בטיחות שמונעות המראות בטמפרטורות גבוהות במיוחד הם לא תרחישים עתידיים. הם כבר כאן. התחזיות לשנים הקרובות מדברות על עלייה בתדירות ובעוצמת אירועי קיצון, מה שיכול לשנות את מפת התעופה העולמית: להשפיע על לוחות זמנים, על תפעול המטוסים, על העלויות ואולי אפילו על עצם האפשרות לטוס בחודשי הקיץ באזורים מסוימים בעולם.
״ההודעה של וויז אייר ממש לא מפתיעה״, אומר ד״ר עוזי פרוינד-פיינשטיין, מומחה לתחבורה אווירית ולתיירות מהמכללה האקדמית כנרת. ״הפעלת מטוסים מושפעת באופן ישיר מתנאי מזג האוויר. זו בעיה מובנית בטכנולוגיה שנובעת ממאפיינים פיזיקליים ברורים. כדי שמטוס יוכל לתפקד באופן אופטימלי הוא זקוק לתנאים מסוימים מאוד: מסלול קרוב ככל האפשר לגובה פני הים, לחות נמוכה וטמפרטורה נמוכה. כל אחד מהפרמטרים הללו משפיע על פעילות המנועים ועל הביצועים האווירונאוטיים של המטוס״, הוא מסביר. "אנחנו צועדים לעבר עולם חם יותר, והעדויות לכך כבר ניכרות במקומות רבים. התנאים הופכים קיצוניים יותר. באזורים כמו בדובאי או במדינות המפרץ הפרסי זה כבר קורה מול עינינו. במציאות כזו, חברות תעופה עלולות להחליט שטיסות מנמלי תעופה מסוימים פשוט אינן משתלמות עוד״, הוא אומר.
בשנים האחרונות מתרבים המחקרים שבוחנים את השפעת ההתחממות הגלובלית על ענף התעופה. למשל, מחקר בחן באמצעות סימולציות של מודלים אקלימיים את ההשפעה הצפויה של שינוי האקלים בין השנים 2050 ל-2070 על טיסות מ-4 שדות תעופה מרכזיים בארצות הברית. ממצאי המחקר צופים עלייה חדה בשיעור ביטולי הטיסות בעונת הקיץ, בין החודשים מאי לספטמבר. החום הכבד מגביל את יכולת ההמראה של מטוסים, וההערכה היא שעבור מטוסי בואינג 737-800 יהיה גידול של 50–200 אחוז בימים בשנה שבהם יוטלו הגבלות על המשקל המרבי שמטוסים יוכלו לשאת. המשמעות בפועל היא שמטוסים רבים לא יוכלו להמריא כשהם בתפוסה מלאה, הן מבחינת מספר הנוסעים והן מבחינת כמות הכבודה.
אספלט לוהט
מעבר לאתגרים התעופתיים עצמם, פרוינד-פיינשטיין מצביע על בעיה נוספת: תפעול המטוסים על הקרקע בתנאי חום קיצוניים. ״כל מה שסובב את המטוס – ההכנה, התחזוקה והשירות – נהיה הרבה יותר מורכב במזג אוויר חם״, הוא מסביר ומוסיף: ״כמי שעבד בעבר בתפעול טיסות בנתב״ג, אני יכול להעיד שמדובר בעבודה קשה מאוד כשבחוץ 35 מעלות. צוותי הקרקע עובדים באי חום לוהט שכולו אספלט ובלי טיפת צל. במצבים כאלה, ובעיקר בשדות תעופה במדינות חמות במיוחד, חברות תעופה עלולות להחליט שפשוט לא משתלם להן לפעול שם״.
השפעה נוספת של ההתחממות הגלובלית היא בתחום הכלכלי. ״ברור שההתחממות הגלובלית מביאה איתה גם השלכות כספיות. ככל שהטמפרטורות עולות, מנועי המטוסים הופכים ליעילים פחות, מה שמחייב המראה בעוצמה מלאה עם צריכת דלק גבוהה יותר. מעבר לכך, ייתכן ששדות תעופה ייאלצו להאריך את מסלולי ההמראה, עלויות התפעול יעלו ויידרש קירור רציף של המטוסים כשהם על הקרקע. כל אלה עלולים להוביל לעלייה באגרות ובעלויות הכוללות של הטיסות״, הוא מסביר.
״אנחנו נתחיל לראות בעיות הולכות ומחמירות״, מציין פרוינד-פיינשטיין. ״כל המדינות החמות, בהן ישראל, מדינות הגובלות בסהרה שבאפריקה ואפילו מדינות עם שדות תעופה באזורים מאתגרים באירופה – כולן צפויות להתמודד עם תנאים שהופכים קשים יותר ויותר", הוא מסכם.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
