דו"ח חדש שתפרסם בעיתון "ניו יורק טיימס" חושף ניסיונות להבריח רכיבים של תאי דלק מימניים לתימן, מה שעשוי להעניק למורדים החות'ים יתרון טכנולוגי משמעותי. בעיתון מציינים כי מזה למעלה משנה, החות'ים תוקפים כלי שיט וספינות מלחמה בים האדום באמצעות טילים, מל"טים וסירות תופת, וגורמים לשיבושים חמורים במסחר העולמי באחד מנתיבי השיט העמוסים ביותר בעולם.
בעיתון מסבירים כי הסיבה להפחתה המשמעותית של התקיפות החות'יות, שהוצגו כפעולה של סולידריות עם הפלסטינים בעזה, היא הפסקת האש בין ישראל לחמאס, אך גם מדגישים כי ישראל לא עמדה לבדה בחזית מולם, וכי גם ארה"ב ביצעה תקיפות אוויריות נגדם, זאת לאחר שהחות'ים החלו להוות איום כאשר הצליחו לפגוע גם בכלי שיט במרחק של עד 160 ק"מ מחופי תימן.
אף על פי כן, ב"ניו יורק טיימס" מסבירים כי חוקרים מצאו עדויות לכך שהמורדים רכשו טכנולוגיה חדשה, אשר עשויה להפוך את המל"טים שלהם לקשים יותר לאיתור ולאפשר להם לטוס למרחקים ארוכים יותר. "זה עשוי להעניק לחות'ים יתרון של הפתעה מול כוחות ארה"ב או ישראל, אם יתחדשו הקרבות", אמר תיימור חאן, חוקר בארגון Conflict Armament Research, המתמחה בזיהוי ומעקב אחר נשק ואמצעי לחימה בזירות לחימה ברחבי העולם.
חאן נסע בנובמבר האחרון לדרום-מערב תימן ותיעד חלקים ממערכת תאי דלק מימניים שנתפסו בסירה קטנה מול החוף, יחד עם נשק נוסף המשמש את החות'ים. מערכות אלה מייצרות חשמל באמצעות תגובה כימית בין חמצן לאטום מימן דחוס, תוך שחרור אדי מים וכמעט ללא חום או רעש.
מל"טים חות'יים המונעים במנועי בעירה או בסוללות ליתיום מסוגלים לטוס עד כ-1200 ק"מ, אך עם תאי דלק מימניים ניתן יהיה להגדיל את הטווח עד לפי שלושה ולהקשות על גילויים באמצעות חיישנים אקוסטיים ותת-אדומים.
הדו"ח שפורסם היום (חמישי) חשף כי רכיבי תאי הדלק יוצרו על ידי חברות סיניות, המפרסמות את מוצריהן לשימוש במל"טים, וכי מכלי המימן הדחוס הוסוו כמכלי חמצן. עם זאת, לא ניתן לקבוע בשלב זה אם הציוד הגיע ישירות מסין.
בדרך כלל, משלוחי הנשק של החות'ים מגיעים מאיראן, אך חאן ציין כי אם המורדים השיגו את הרכיבים הללו בעצמם, הדבר עשוי להעיד על שרשרת אספקה חדשה מהשווקים המסחריים, שתגדיל את עצמאותם הטכנולוגית.
הסירה שנתפסה נלכדה באוגוסט על ידי כוחות ההתנגדות הלאומית של תימן, הפועלים לצד הממשלה המוכרת בעולם. על סיפונה נמצאו גם רקטות מונחות, מנועים קטנים מתוצרת אירופית המסוגלים להניע טילי שיוט, מכ"מים, מערכות לאיתור ספינות ומאות מל"טים מסחריים – לצד חלקי תאי הדלק המימניים.
בעיתון מציינים כי למרות שטכנולוגיית ההנעה באמצעות מימן אינה חדשה – נאס"א עשתה בה שימוש עוד בתקופת משימות אפולו – היא נכנסה לשימוש צבאי רק בסוף שנות ה-2000 במלחמות עיראק ואפגניסטן. מאז, התפשטה הטכנולוגיה ונעשה בה שימוש גובר במל"טים צבאיים ומסחריים בשל יתרונותיה: אחסון אנרגיה גבוה פי שלושה מסוללות ליתיום, משקל נמוך יותר, יציבות משופרת למצלמות מעקב והפחתת הצורך בהחלפת סוללות תכופות.
ארגון Conflict Armament Research נמנע מלפרסם את שמות החברות הסיניות שייצרו את הרכיבים, כחלק ממדיניות המאפשרת לו לעבוד מולן באופן חשאי כדי לברר כיצד הגיע הציוד לידיהם של החות'ים.
