איסלאמאבאד, פקיסטן – כגל חדש של עננים, גשמי מונסון ושיטפונות לגרום להרס ברחבי פקיסטןאיקבל סולנגי יושב בביתו הקטן בעיר החוף הדרומית קראצ'י, מרגיש את הכאב של אלה שאיבדו את יקיריהם, אדמתם ובעלי החיים.
מאז סוף יוני, המונסון כבד מהרגיל, ואחריו שיטפונות ומפולות קרקע, הרג יותר מ 800 איש, פגע לפחות ב -7,225 בתים, ונשטף מעל 5,500 בעלי חיים בנוסף להרס נרחב של יבולים ברחבי הארץ.
אמנם טרם נקבע הגורם המדויק לשיטפונות, אך מספר גורמים היו יכולים לתרום למבול, כולל שינויי אקלים. פקיסטן מדורגת בין עשרת המדינות המובילות ביותר של האקלים, אך היא תורמת פחות מאחוז מהפליטות העולמיות.
סולאנגי סיים את גלותו המופעלת על ידי האקלים מהחקלאות בשנת 2022, אך בסופו של דבר איבד את יבול האורז שלו בגלל השיטפונות בפעם השלישית לאחר שיטפונות 2010 ו -2012, ומצא את עצמו שוב תחת ערימת חוב עצומה.
בשנת 2012 הוא עבר מכפר זעיר בגבול מחוזות סינדה ובלוכיסטן לקראצ'י מכיוון ששינוי האקלים הפך את מקצוע אבותיו לבלתי בר -קיימא. העקירה הביאה לסיום זמני שלושה עשורים של חקלאות.
"כשהבית והאדמה שלי הוצפו וישבתי גבוה למעלה וצפיתי בכולו נשטפים, החלטתי שלעולם לא אחזור לזה," אמר סולאנגי לאל ג'זירה, ודיברתי על שיטפונות 2022, שהשפיעו על 33 מיליון איש והוציאה 4 מיליון דונם (9.9 מיליון דונם) של אדמות חקלאיות.
דוח מדד קצב האקלים בשנת 2025 הציב את פקיסטן בראש רשימת המדינות המושפעות ביותר על סמך 2022 נתונים. שיטפונות נרחבים שקעו אז כשליש מהמדינה, הרגו יותר מ -1,700 בני אדם, גרמו נזק בשווי של 14.8 מיליארד דולר, כמו גם 15.2 מיליארד דולר של הפסדים כלכליים ודחפו תשעה מיליון אנשים לעוני.
במאמר באוגוסט, כתב עיתון שחר של פקיסטן: "בפקיסטן של ימינו, המונסון הפך מסמל של יופי והתחדשות למבשר של כאוס וייאוש. מה שחיכה פעם להתרגשות, ניגש עכשיו עם אימה."
בשנה שעברה שיטפונות נוספים השפיעו על אלפים, וגלי חום הרגו כמעט 600 בני אדם. העלייה ההדרגתית בטמפרטורות מכריחה גם את התכה של הקרחונים 13,000 פלוס בפקיסטן, ומגבירה את הסיכון לשיטפונות, נזק לתשתיות, אובדן חיים ואדמה, איום על יישובים ומחסור במים.
החקלאות נותרה תורמת מרכזית לכלכלת פקיסטן, ותורמת לכ- 24 אחוז מהתוצר המקומי הגולמי שלה (תוצר), על פי הלשכה לסטטיסטיקה של פקיסטן (PBS). פרנסתם של כ -40 מיליון איש קשורה גם לחקלאות, המעסיקה יותר מ -37 אחוזים מכוח העבודה.
ב ראיון עם אל ג'זירה מוקדם יותר השנה הזהיר שר שינויי האקלים של פקיסטן כי להשפעה של נמס קרחונים על הנהר ורשתות התעלה "תהיה השלכות קטסטרופליות על הכלכלה החקלאית של פקיסטן".
"אנשים אלה (העובדים על חקלאות) אינם בעלי ביטחון כלכלי, ובהתחשב בשלב ההתפתחות הכלכלית הנוכחית שלנו, הממשלה חסרה את היכן שהספקו פלח כה גדול מהאוכלוסייה אם שיטפונות זורמים אלה שוטפים את התשתית שלנו ולהרדיק אדמות חקלאיות הרסניות. ממלאק כלכלי וחקלאי בלבד.
השנה, ענף החקלאות הציג צמיחה צנועה של 0.6 אחוזים, ונפלה היטב מיעד של 2 אחוזים ונמצאים משמעותית מתחת לצמיחה שהוכרזה בשנה שעברה של 6.4 אחוזים.
מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Nature Journal, אומר כי מישור האינדוס בפקיסטן חווה 19 אסונות שיטפון בין 1950 ל -2012, והשפיע על שטח של כמעט 600,000 מ"ר (231,661.3 מ"ר), וגרם ל -11,239 מקרי מוות וכתוצאה מכך נזק כלכלי העולה על 39 מיליארד דולר. מחצית האירועים הללו התקיימו לאחר 2000.
נתונים המשותפים ל- PBS מראים עלייה במספר אדמות החקלאות ברחבי פקיסטן במהלך השנים האחרונות, מ -8.6 מיליון בשנת 2010 ל -11.7 מיליון בשנה שעברה, והגדלו בכל המחוזות בר פונג'אב. עם זאת, שינויים בדפוסי הגשם השפיעו גם על חקלאים מאוד.
במחוז ח'ייבר פח'רונחווה הצפון -מערבי, בשאראט ג'מאל עדיין מפעיל את אדמתו, אך אומר כי היבול שלו כמעט נעלם בעשור האחרון בגלל בצורת.
ג'מאל מנהל עסק קטן כדי להשלים את הכנסותיו אך מסביר כי המעבר מהפרקטיקות החקלאיות נחת את האזור בסכנה כפולה. ההכנסה והתוצרת פחתו משמעותית, כאשר חקלאים רבים עוברים למרכזים עירוניים לעבודה. בנוסף, חלק מהחקלאים מחזיקים כיום בבעלי חיים, שבגלל חוסר מספוא, הורסים את יבוליהם הלא מוגנים.
על פי הסקר הכלכלי של פקיסטן 2024-25, גידולים גדולים, כמו חיטה וכותנה, נדבקו ב -13.5 אחוזים, והגבילו את קצב הצמיחה הכולל של התוצר ב -0.6 אחוזים.
חקלאות עכשיו היא כמו 'הימורים עם הטבע'
עבור מוחמד האשים, חקלאי במחוז הגדול ביותר בפקיסטן, בלוכיסטן, החקלאות באקלים בלתי צפוי הוא "כמו הימורים עם הטבע" בגלל השיטפונות והבצמות התכופים שאילצו אותו לנדוד מספר פעמים.
הוא דבק בחקלאות למרות "צפייה בחוסר אונים את היבולים שלנו הנובלים ונכשלים שנה אחר שנה".
"לפני עשר שנים לא הייתה לנו ברירה אלא לעזוב את אדמת אבותינו ולנדוד בחיפוש אחר הישרדות," אמר האשים. "ואז הגיעו השיטפונות ההרסניים של 2022. כל מה שבנינו מחדש נשטף. השדות שלנו נהרסו שוב. בשנה שלאחר מכן עברנו שוב. במשך זמן קצר מצאנו קצת שלום.
"עבדתי בחווה שלי ובחנות. ילדינו חזרו לבית הספר והחיים התחילו להרגיש נורמליים."
על פי המכון למדיניות ההגירה, יותר משמונה מיליון איש נעקרו על ידי השיטפונות של 2022, כולל חקלאים שוויתרו על אדמותיהם ועברו לערים.
דו"ח תוכנית פיתוח של האו"ם (UNDP) על שיטפונות 2022 אמר: "2022 ייזכר כשנה קריטית ומנסים עבור פקיסטן, עם חששות מקרו -כלכליים ופיסקאליים הולכים וגדלים, יוקר משבר חי המשפיע על השיטפונות הפגיעים ביותר והקטלמטיים שהאיומים שלהם הוכפלו על ידי החלפת אקלים."
עם זאת, זמן קצר לאחר מכן, בצורת אילצה אותו לעבור שוב, אך "המצב גרוע מתמיד".
"שנה אחת זה שיטפונות, הבא זה בצורת," הוא אמר והוסיף שאם התבנית הזו תמשיך, ימי החקלאות שלו היו נגמרים.
סיפור זה הופק בשותפות עם מרכז פוליצר.
