מי מאיתנו לא נתקל בתופעה: מבשלים כמות גדולה של ביצים קשות לשבוע, שמים בקופסה במקרר, ואחרי יומיים מריחים אותן עוד לפני שפותחים את הדלת. הביצים אולי עדיין ראויות למאכל, אבל הריח החמצמץ שנפלט מהן מדיף תחושה של קלקול. התוצאה: רבים נמנעים מלהכין מראש, וחוזרים שוב ושוב לבשל ביצים כל יום מחדש.
החדשות הטובות מגיעות מרחבי הרשת, עם שיטה חדשה שהפכה בימים האחרונים לויראלית בטיקטוק, אינסטגרם ויוטיוב. המשתמשים מדווחים: כך שומרים ביצים קשות במקרר, בלי ריח, בלי איבוד טעם, ולמשך זמן ארוך יותר. הסוד? תערובת פשוטה של מים, סויה וקצת חומץ.
השלב הראשון הוא כמובן לבשל את הביצים לקושי הרצוי – רוב הגולשים ממליצים לבשל אותן עד שהחלמון מוצק לחלוטין, כך שלא יישארו חלקים נוזליים שיגבירו את קצב ההתקלקלות. לאחר הבישול והקירור, קולפים את הביצים, ומניחים אותן בצנצנת או קופסה אטומה. עכשיו מגיע החלק החשוב: שופכים פנימה מים קרים, מוסיפים כף או שתיים של רוטב סויה כהה, ובחירה אפשרית של כף אחת של חומץ אורז או חומץ רגיל.
התוצאה כבר נראית אחרי כמה שעות: הביצים מקבלות צבע חום מבחוץ, סופגות מעט מהמליחות והעומק של הסויה, והופכות למעין ביצי תה קלות בטעם, כמו באוכל האסיאתי. הריח הלא נעים שמאפיין ביצים קשות נשמר לחלוטין בתוך הנוזל, ומאבד את הדומיננטיות שלו. לדבריהם של משתמשים שהתנסו בשיטה, אפשר לשמור כך את הביצים במקרר במשך 5 עד 7 ימים בהשוואה לשלושה ימים בלבד של ביצים קשות רגילות מקולפות, שמתחילות לאבד מטעמן ולפלוט ריח כבר לאחר יומיים.
מעבר להיבט הנוחות והאסתטיקה, יש גם יתרון בריאותי: ביצים קשות נחשבות לאחד המאכלים הבריאים והמאוזנים ביותר. הן עשירות בחלבון מלא, דלות יחסית בשומן – במיוחד אם לא צורכים את החלמון בכל ביצה – ומספקות תחושת שובע לאורך זמן. הן גם מהוות מקור טוב לוויטמינים מקבוצת B, לחומצה פולית ולמינרלים חשובים כמו ברזל ואבץ. בשל תכולת השומן הנמוכה יחסית (כ-5 גרם שומן לביצה, רובו בלתי רווי), הן מתאימות גם לדיאטות להפחתת משקל, תזונת ספורטאים, ואפילו לאנשים עם בעיות כולסטרול, אם צורכים אותן במידה.
בעיה אחת שממנה סובלים רבים היא שלא נעים לקחת ביצה קשה בתיק לעבודה, או לשים אותן בקופסה פתוחה במקרר – הריח עלול להידבק לשאר המזון ולגרום לאי נוחות. שיטת השימור בתערובת הסויה פותרת את הבעיה לחלוטין, כיוון שהנוזל סופג את ריחות הגופרית שמופקים במהלך הבישול, והם נותרים סגורים בתוך הכלי האטום.
חשוב להדגיש שהתערובת אינה רק מסווה ריח, אלא גם תורמת להארכת חיי המדף של הביצים המקולפות. הסויה יוצרת סביבה מלוחה, שמקטינה את קצב התרבות החיידקים, והחומץ משנה את חומציות הסביבה, מה שמקשה עוד יותר על התפתחות מזהמים. כך הביצים נותרות בטוחות למאכל לאורך זמן, והופכות לאופציה זמינה, מהירה, ואפילו קצת טעימה יותר.
מי שאוהב לשדרג, יכול להוסיף לתערובת גם שן שום קלופה, פרוסת ג'ינג'ר טרי, מעט צ'ילי יבש או טיפות שמן שומשום. התוצאה – ביצים עם ארומה אסייתית קלה, מעין טוויסט שמאפשר לשלב אותן גם בסלטים, בקופסאות אוכל, או כחטיף עשיר בחלבון בין הארוחות.
ולמי שתוהה: לא, אין חובה לזרוק את הביצים אחרי ארבעה ימים בדיוק. כל עוד הביצים היו טריות בבישול, נשמרו בקירור מלא, והמיכל אטום – הן יכולות להחזיק מעמד גם שבוע ואף מעט יותר. בכל מקרה, תמיד יש לבדוק אם יש ריח חריג או שינוי במרקם, ולאכול בזהירות.
נסו וכתבו לנו בתגובות: איך יצא?