המבנים המוקדמים ביותר באתר מתוארכים למאה הראשונה לספירה, אז היווה חלק מהממלכה הנבטית.
הכפר אום אל-ג'ימאל בירדן התווסף לרשימת המורשת העולמית של אונסק"ו, מהלך שהכתיר על ידי שר התיירות והעתיקות של המדינה כ"הישג גדול".
ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות (UNESCO), המארח את פגישה של ועדת המורשת העולמית שלו בניו דלהי בהודו, אמר ביום שישי ב-X כי המבנים המוקדמים ביותר שנחשפו באום אל-ג'ימאל מתוארכים למאה הראשונה לספירה, "כשהאזור היווה חלק מהממלכה הנבטית".
היא הוסיפה כי כתובת ב"יוונית, נבטית, ספאית, לטינית וערבית שנחשפה באתר… שופכת אור על השינויים באמונות הדת של תושביו".
הכפר נמצא בסמוך לגבול ירדן-סוריה, 86 ק"מ (53 מייל) צפונית לבירת ירדן עמאן, וידוע כ"נווה המדבר השחור" בשל שכיחות הסלע הוולקני השחור באזור.
שר התיירות והעתיקות של ירדן, מקרם אל-קאיסי, אמר במסיבת עיתונאים ביום ראשון כי הכללתה של אום אל-ג'ימאל ברשימת המורשת העולמית היא "הישג גדול שאנו צריכים להיות גאים בו".
לדבריו, המשרד מקווה להזמין משקיעים מקומיים ובינלאומיים לאתר ו"להציג את אום אל-ג'ימל כיעד תיירותי אטרקטיבי".
השם אום אל-ג'ימאל מקורו בשימוש בגמלים כחלק משיירות מסחר בכפר, אשר יושב לראשונה על ידי העמים הנבטים במאה הראשונה לספירה ולאחר מכן נכבש על ידי הרומאים, והפך למרכז חקלאי ומסחר חשוב.
אום אל-ג'ימאל הוא האתר ההיסטורי השביעי בירדן שנוסף לרשימת המורשת העולמית של אונסק"ו, יחד עם פטרה, קוסייר עמרה, אום אל-רסאס, ואדי רום, אל-מגטס ומלח.
התיירות תורמת בין 12 ל-14 אחוזים מהתוצר המקומי הגולמי (תוצר) של הממלכה, ו-10 מיליון תושביה מסתמכים במידה רבה על המגזר.
אמר קאיסי יַרדֵן קיבלה בברכה יותר משישה מיליון תיירים בשנת 2023, והכניסה 7 מיליארד דולר. רוב התיירים מגיעים מאירופה, ארצות הברית וקנדה, ואחריהם מדינות אסיה פסיפיק.
אבל התיירות במדינה הושפעה מהמלחמה ההרסנית של ישראל בעזה השכנה.
קאיסי אמר שהממלכה ראתה ירידה של 4.9% בהכנסות מתיירות עד כה ב-2024, וירידה של 7.9% במספר המבקרים.
