מפקד כוחות מיוחדים רוסים שירת בארבע חזיתות קרב ברחבי מזרח אוקראינה לאחר שהצטרף לפלישת רוסיה לפני כמעט שלוש שנים. לדבריו, הלחימה האכזרית ביותר שראתה נפרשת כעת חזרה הביתה, כצבא הרוסי שהוא משרת מאבקים לשחרור רסיס של שטח לאומי מכוחות אוקראינים.
הקרב הממושך על העיירה הרוסית הכבושה סודצ'ה והכפר הסביבתה התגלה במפתיע כאחת המוקדים של מלחמה שנלחמה על גורלה של המדינה האוקראינית. שני הצדדים ביצעו חלק ניכר מהתחתות המוגבלות שלהם לשליטה בסודזה, מושב מחוז מנומנו שהיה פעם באזור קורסק, בסמוך לגבול שתי המדינות.
"אלה הקרבות האכזריים ביותר – לא ראיתי דבר כזה במהלך כל המבצע הצבאי המיוחד", אמר המפקד, שמוביל כ -200 גברים שנלחמים בקורסק, בראיון בסמוך לקו החזית בסוף השנה שעברה, תוך שימוש ב- השמחה של קרמלין למלחמה. הוא ביקש שיזהו אותו רק על ידי שלט השיחה שלו, האדס, על פי הפרוטוקול הצבאי.
שני הצדדים רואים בקורסק כטריטוריה חובה, מרכיב חשוב בצפוי שיחות שלום שהובטח על ידי הנשיא טראמפו אנליסטים צבאיים טוענים כי הכוחות האוקראינים שפכו מאז כמה מהעליות הטובות ביותר שלהם לקורסק, בתקווה להשתמש בכיבושו כשבב מיקוח במשא ומתן.
עבור הנשיא ולדימיר ו 'פוטין מרוסיה, הפלישה האוקראינית – הפלישה הראשונה לשטח רוסי מאז מלחמת העולם השנייה – הייתה מבוכה מתמשכת. הוא נחוש בדעתו לדחוף את אוקראינה ולכן הוא לא צריך להעלות זיכיון כדי להחזיר את השטח, ומוסקבה פרסה עשרות אלפי חייליםכולל מגויסים ובעלות ברית צפון קוריאניות, להדוף את הפולשים, על פי גורמים רשמיים בארה"ב.
אוקראינים "רצו לנהל את השיחות מעמדת כוח", סא"ל אפטי אלאודינוב, מפקד יחידת הכוחות המיוחדים של אחמט מ אזור צ'צ'ניה ברוסיהאמר בראיון באזור קורסק בדצמבר. "כשמגיע הזמן לשיחות, לא ברור אם הם עדיין יכולים לומר שהם כאן."
כאשר ההימור כה גבוה, חיילים רוסים הנלחמים בקורסק מאמינים כי הלחימה עומדת להיות דם עוד יותר.
"אנו מצפים לבחמוט 2.0", אמר האדס, המפקד הרוסי המכהן באחמט, המורכב בחלקו הגדול משרידי הפרמיליטרים של וגנר.
Bakhmut היא עיירה אוקראינית שהריסות שלה וגנר נלכד בשנת 2023 לאחר תקיפה של תשעה חודשים במחיר של עשרות אלפי נפגעים. ההתנגדות הייתה סמלית באסטרטגיית העמידה והקרב של אוקראינה אפילו לנוכח כוח האדם וכוח האש העליון של רוסיה.
מפקד רוסי אחר, שהתעקש על אנונימיות מסיבות ביטחוניות, אמר כי עלות העימות תהיה מדהימה. שפיכות הדמים, הנפגעים, זה "בלתי נתפס", אמר.
צלם שעבד בניו יורק טיימס קיבל גישה לקורסק בסוף השנה שעברה והותר לו לראיין ולצלם חיילים רוסים בבית חולים ובסמוך לקו החזית, כמו גם אזרחים, חלקם שנמלטו מכפרים ואחרים שנשארו מאחור ו
חלק מהחיילים המתראיינים היו ותיקי וגנר שהצטרפו לחכמת לאחר המריחה הכושלת של מנהיג שכירי חרב, יבגני ו 'פריגוז'ין. הם אמרו כי יחידת הכוחות המיוחדים מבוססי צ'צ'ניה דמה ביותר למבנה הרופף של הכוח הפרמיליטרי לשעבר שלהם.
חיילים שרואיינו אחרים היו מתנדבים אחרונים שהצטרפו לנצל את בונוסים ההרשמה העולים. הם אמרו כי הזדמנות להילחם במדינתם סיפקה תמריץ נוסף להצטרף למלחמה שמטרותיה הרחבות או הגורם להם הם נאבקו לנסח.
"זו האדמה שלנו, אלה האנשים שלנו והערכים שלנו", אמר אלכסנדר, חייל חוזה רוסי שנפצע על ידי מרגמה שנלחמת בקורסק, בראיון במרכז רפואי. "עלינו להילחם למענם."
מאז שהפלישה האוקראינית החלה לפני שישה חודשים, שני הצדדים קיבלו הפסדים כבדים בשטח השטח החשוף של קורסק, המנוקד על ידי כפרים קטנים, אם כי הצבאות ממשיכים מקרוב שיעורי הנפגעים שלהםו רוסיה, בהתקדמות הקרחונית, הצליחה להתאושש כ -60 אחוז מכ -500 מיילים רבועים שנלכדו בתחילה על ידי אוקראינה.
בין שני הצבאות עומדים כ -2,000 עד 3,000 אזרחים רוסים, שנלכדו במהירות של ההתקדמות האוקראינית הראשונית וכישלונה של ממשלת רוסיה בפינוי.
שני הצדדים האשימו זה את זה בכך שלא הצליחו לספק תנאים לתושבים הנותרים לעזוב, מה שאילץ את אותם אזרחים לסבול את החורף הרוסי עם אספקת מזון מתדלדלת וללא מים זורמים, חימום או חשמל. ככל שהכוחות הרוסים נסגרים, הם נתונים להפגזת ההולך וגוברת.
האנליסטים וקרובי משפחתם של תושבי סודחה חוששים כי הסתמכותו של הצבא הרוסי על הפצצה כבדה ונחישותו של אוקראינה להגן על העיר מאיימת על קטסטרופה הומניטרית ברמה שלא נראתה ברוסיה מאז מלחמת האזרחים בצ'צ'ניה בשנות התשעים. בסוף ינואר עמדו כוחות רוסיים רק כמה קילומטרים ממרכז העיר.
באוקראינה הפלישה הרוסית גרמה לסבל אזרחי בקנה מידה גדול בהרבה, עם שביתות על בנייני מגורים, בתי חולים, כנסיות ומגוון מתקני אנרגיה.
פסי פרואינן, אנליסט צבאי בחברת המחקר של חברת Black Bird Group, אמר כי התקיפה הרוסית בסודחה תהיה יקרה הן עבור חיילים והן עבור אזרחים, מכיוון שאוקראינה פרסה בקורסק את הכוח החזק ביותר שלה.
Lyubov, אם לארבעה, היא חלק מקבוצה של תושבי קורסק שבמשך חודשים קוראים בפומבי למסדרון הומניטרי לפנות קרובי משפחה שנלכדו בסודחה. היא אמרה שהיא חוששת שהתקיפה המכשילה בעיירה תשאיר את הוריה ואחרים שם עם סיכוי מועט להישרדות.
"עד שנכנסים חיילים רוסים להתנחלויות, נותרו רק חורבות ואפר מהבתים", אמרה בראיון והוסיפה: "זו מערכת הצלה נוראית."
הסצנות האפוקליפטיות שתוארו על ידי אזרחים שנמלטו מכפרים הסובבים את סודזה מבשרים את עוצמת הקרב הממשמש ובא על העיר.
בראיונות, אזרחים אלה סיפקו דיווחים מעורבים של הכיבוש האוקראיני.
זויה, 64, תיארה את הידידות הראשונית של חיילים אוקראינים שכבשו את כפרה, פוגרבי, ב- 12 באוגוסט. היא אמרה שהחיילים הראשונים שהגיעו לביתה העניקו לבעלה חבילת סיגריות והציעו את עזרתם.
"הם היו בחורים ממש נחמדים," אמרה.
(זולה ואזרחים אחרים שהתראיינו מזוהים על ידי שמותיהם הפרטיים רק כדי להגן עליהם מפני חוקי צנזורה רוסיים).
אחווה ההיא דעכה כשהלחימה התגברה, לדברי אלה שנמלטו. החיילים האוקראינים החלו לראות באזרחים רוסיים מכשול – או גרוע מכך, כמלשינים פוטנציאליים שיכולים למסור את עמדותיהם.
זויה ובעלה אזלו האוכל וקימו על תפוחי אדמה קפואים מדי פעם שהם חפרו מהגן שלהם. במהלך אחת מאותן גיחות, מזל"ט התפוצץ ליד בעלה. הוא נפטר בזרועותיה דקות לאחר מכן, אמרה.
זויה בילתה את מרבית זמנה במקלט מהפצצה מתמדת במרתף שלה, קטע של חושך שגרם לה להזייה ולאבד באופן זמני את תחושת הראייה והזמן שלה. הרעב בסופו של דבר הניע אותה לנסות בריחה.
"לא נותר מקום לחיות – זה היה שם כל כך מפחיד, הכל נהרס," אמרה בראיון.
לדבריה, היא הלכה חמישה מיילים בשדות מלאי טנקים רוסיים והרוסים וחיילים מתים לפני שהגיעה לתפקידים הרוסים בנובמבר.
אישה אחרת בשם נטליה, 69, המשתמשת בכיסא גלגלים, סיפרה על חוויה דומה.
לדבריה, חיילים אוקראינים הביאו תחילה את הלחם, המים והאינסולין שלה לסוכרת לאחר שכבשה את כפרה בנובואנובקה. החיילים עצרו מדי פעם לשוחח על כוס תה.
הטיפול החמיר כשהלחימה התקרבה.
היא אמרה בראיון כי בעלה נפטר לאחר שנורה בסיכום על ידי חייל אוקראיני. לא ניתן היה לאמת את חשבונה באופן עצמאי ואוקראינה אמרה שוב ושוב כי הוא דבק בחוקים הומניטריים בקורסק.
עד נובמבר, נטליה קיבלה מחסה במרתף באדמתו של איש. יום אחד, היא אמרה, קבוצת סיור רוסית הגיעה לביתה ואמרה לה שהסיכוי היחיד שלה לשרוד היה בריחה.
"הם אמרו, 'אנא עזוב, עם זאת אתה יכול – אחרת תמות'," אמרה נטליה.
לדבריה, תושבים אחרים ששרדו עזרו לשאת אותה לכפר אחר, שם חולצה בסופו של דבר קבוצתם על ידי חיילים רוסים.
תושבי סודחה חוששים כעת שתלאות דומות מגיעות לקרוביהם הלכדים.
מוקדם יותר בפברואר פגע בטיל לפנסיון של סודזה, שהגן על כמאה אנשים העקורים מהכפרים החיצוניים. שני הצדדים האשימו זה את זה בשביתה. אוקראינה פרסמה ראיות שנראות כאילו רוסיה הייתה אחראית.
ההתקפה הרגה לפחות ארבעה אנשים; חיילים אוקראינים פינו ניצולים לאוקראינה.
"אנחנו לא יודעים מאיפה הרקטה הגיעה," אמרה יוליה, אישה רוסית שהוריה שרדו את השביתה. היא אמרה שחיילים אוקראינים "באו ועזרו לחפור אנשים מההריסות והצילו את האנשים שלנו."
גבר רוסי בשם סרגיי אמר כי הודעות וידיאו ממשפחה בעיירה הגיעו אליו לפעמים בעקבות כיבושו. במהלך החודשים, הוא אמר, הוא התבונן בשיערם הולך וגדל, גופם הולך וגדל וצלילי הפיצוצים מתגברים.
"אני מצטער שאני בוכה," אמרה אחותו בסרטון שנצפה על ידי הטיימס, מברכת את סרגיי ביום הולדתו. "הלוואי שיכולתי לעשות את זה באופן אישי, לפחות בטלפון. תמיד התלוננת שאני מתקשרת מעט מדי. "
"אמא לא יכולה לברך אותך, כי היא נאבקת לעלות במדרגות. היא כמעט תמיד במרתף, "הוסיפה האחות. "היא מצטרפת לברכות שלי."
בסופו של דבר, הסרטונים הפכו כואבים מכדי לצפות, אמר סרגיי, והוביל אותו לעבור לטקסטים מזדמנים.
מהות קבועות וכן יורי סיוואלה דיווחים תרמו מקייב ו מילאנה מזאבה מטביליסי, ג'ורג'יה.
