"העם הפלסטיני רגיל למשברים", אמר איאד קורדי, מזכ"ל לשכת המסחר של שכם, אבל "מה שאני רואה עכשיו, מעולם לא הייתי עד. החורף הזה, גורמים מקומיים אמרו שמאות משפחות הושיטו את ידם בפעם הראשונה כדי להתחנן למזומן, מזון או חימום בסיסי.
"לפחות לפני כן, היו לנו הצרכים הבסיסיים של הישרדות", אמר קורדי והוסיף כי הלחץ שישראל מפעילה על הגדה המערבית דוחף אותה לקצה.
בזמן שישראל מצוררת ופוגעת בעזה, הפלסטינים כאן אומרים שהיא מנהלת מלחמה כלכלית גם בגדה המערבית. מאז חמאס בפיגועים ב-7 באוקטובר, ישראל הטילה הגבלות גורפות על הכלכלה הפלסטינית, ביטלה אישורי עבודה, הפרעה לתנועה החופשית ואף מנעה במשך חודשים את ההכנסות ממסים שהיא גובה עבור הרשות הפלסטינית.
הצעדים, שלטענת ישראל ננקטו מסיבות ביטחוניות, הובילו לאובדן מקומות עבודה מסיבי, משכורות שלא שולמו וירידה חדה בייצור המקומי, לפי הבנק העולמי. הם גם עוררו חשש מתסיסה נרחבת ודאגות שצעירים נוספים, במיוחד במחנות הפליטים העניים, יצטרפו לקבוצות מיליטנטיות כדי לנקוט נשק נגד ישראל.
"הם הורגים אותנו מבחינה כלכלית", אמר ג'מאל טיראווי, מנהיג מפלגת פת"ח מקומית במחנה הפליטים בלאטה בשכם. גורמים רשמיים שם אומרים שאלפים מהמחנה בערך 33,000 תושבים הועסקו בישראל לפני הפיגוע, בעיקר כפועלי בניין.
כעת, כ-70% מהעובדים שם אינם מקבלים משכורת, לעומת 35% שהיו מובטלים לפני חמישה חודשים, אמר אחמד תוקאן, נשיא שותף בוועדת השירותים העממיים של המחנה. ברחבי הגדה המערבית הגיעה האבטלה ל-29% עד סוף 2023, מה שגרם לירידה חדה בתוצר המקומי הגולמי, לפי נתוני הלשכה המרכזית הפלסטינית לסטטיסטיקה.
ישראל הפעילה זה מכבר שליטה משמעותית על חייהם ותנועתם של הפלסטינים כאן. היא כבשה את הגדה המערבית מירדן ב-1967, שלטה במשך עשרות שנים באמצעות כיבוש צבאי ובניית התנחלויות רחבות ידיים עבור אזרחי ישראל.
בשנות ה-90, לאחר ההתקוממות הפלסטינית הראשונה, הסכמי אוסלו העניקו לרשות הפלסטינית אוטונומיה מוגבלת בעניינים אזרחיים, לרבות בכלכלה, כצעד לקראת שלום. אבל השלום הזה מעולם לא התממש והפלסטינים עדיין מסתמכים במידה רבה על ישראל לצורך מקומות עבודה, גישה לשוק, גביית מסים וייבוא של חומרי גלם ומוצרים חיוניים.
במהלך השנים היוו העובדים הפלסטינים את עמוד השדרה של תעשיית הבנייה בישראל והפכו למקור אמין של כוח אדם זול למגזרי החקלאות והתיירות המשגשגים שלה. עובדים מעזה והגדה המערבית יכולים להרוויח בישראל פי שלושה הסכום שהם יכולים להרוויח בשטחים הפלסטיניים, לפי הבנק העולמי.
אך לאחר ה-7 באוקטובר, כאשר חמאס וחמושים אחרים הרגו כ-1,200 בני אדם, הרשויות הטילו איסור כמעט מוחלט על פלסטינים לעבוד בישראל או בהתנחלויות שלה בגדה המערבית. הממשלה ביטלה את היתרי העבודה של יותר מ-170,000 פועלים פלסטינים, אמר הבנק העולמי. עשרות אלפים נוספים שעבדו בישראל באופן בלתי חוקי, עומדים כעת גם מעבודתם, לדברי שאהר סעד, המזכיר הכללי של הפדרציה הכללית הפלסטינית לאיגודים מקצועיים.
"נושא אישורי העבודה לפלסטינים מבוסס על שיקולים ביטחוניים שוטפים ומקיפים", אמר אופיר פלק, יועץ מדיניות החוץ של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בהצהרה. "ישראל ערה בנושא זה כדי למנוע טרור פלסטיני נוסף".
עבור עבדאללה חזאראן, בן 29, הכסף שהרוויח כעובד אחזקה בתל אביב אפשר לו להתחתן ולהקים משפחה. כעת הוא מובטל ומבלה את ימיו בשינה או במשחק קלפים, מושפע מפחדים שלא יוכל לפרנס את אשתו וילדיו.
בכיכר שכם, תייסיר דביק בת ה-53 מוכרת פטרוזיליה וחסה. הוא נהג להרוויח בין 85 ל-110 דולר בכל יום בצביעת בתים בתל אביב. כעת הוא מרוויח 15 דולר ליום כדי לקנות דברים חיוניים למשפחתו בת שש.
"אלוהים יעזור לנו", אמר חזרן, שעמד בפינת רחוב סמוכה.
מחסומים ומחסומים
אבל אפילו קבלת תוצרת טרייה או סחורות אחרות, כולל מערי הגדה המערבית, היא יקרה ומסורבלת. הגדה המערבית, כלומר מעט קטן ממדינת דלאוורכבר נחצב על ידי מחסומים ומחסומים, כולל מחסום באורך 450 מייל שמתפתל דרך אדמה פלסטינית.
במהלך חמשת החודשים האחרונים הקימה ישראל עשרות מחסומים צבאיים חדשים וחסמה לערים וכפרים גישה לכבישים ראשיים, לפי ארגון הזכויות הישראלי בצלם. החמרת ההגבלות החניקו את הסחר והייצור המקומיים, עמודי התווך של כלכלת הגדה המערבית, ומנעו מ-67,000 פלסטינים נוספים לחזור פיזית למקום עבודתם, אמר הבנק העולמי.
בשכם, השוכנת בעמק בחלק העליון של הגדה המערבית, מחזיקים כוחות ישראליים זה מכבר מחסומים בארבע היציאות של העיר. הצבא סגר שניים מהם בסתיו, כלומר שום תנועה לא יכלה להיכנס או לצאת.
הם גם התקינו עשרות שערי מתכת ותלי עפר כדי לחסום כבישים סביב שכם, אמר קורדי, תוך ניתוק דרכים לכפרים סמוכים. דוברת תיאום פעולות הממשלה בשטחים (COGAT), הגוף הממשלתי הישראלי המופקד על פיקוח על המדיניות האזרחית בגדה המערבית, לא הגיבה לבקשות להגיב.
נהגים נתקעים כעת במשך שעות בניסיון לעזוב את העיר. סטודנטים שנרשמו לאוניברסיטה בשכם, אך התגוררו מחוץ לעיר, נושרים. פלסטינים אזרחי ישראל נהגו לנסוע לשכם כדי לעשות קניות או לבקר קרובי משפחה. אבל עכשיו הם נשארים בבית, מרחיקים מזומנים מהכלכלה המקומית.
תעשיית הרהיטים ששגשגה בעבר של שכם כמעט קרסה בגלל הקושי העצום להעביר סחורות אל הגדה המערבית וממנה. משפחת טיטי מתמודדת עם אותה בעיה עם השומשום שהיא מייבאת להכנת התבלין הפופולרי, טחינה, אותה היא מוכרת מרשת החנויות שלה. עלויות מרקיעות שחקים עלולות לאלץ את המשפחה לסגור לפחות אחת מהחנויות, אמרה המשפחה.
אם הזמן יעבור ואין הקלה, "הפוטנציאל לפיצוץ הולך וגדל", אמר מייקל מילשטיין, יועץ לשעבר של COGAT לענייני פלסטינים.
אובדן ההכנסה הנרחב מוביל לייאוש ולמתחים חברתיים גוברים, במיוחד במחנות הפליטים הצפופים בגדה המערבית, שם מנהיגים ותושבים מקומיים אומרים כי סכסוכים במשפחה הופכים תכופים יותר, וחלק מההורים מושכים את ילדיהם מבית הספר כדי להכניס אותם לעבודה. .
ביום האחרון, אישה שוטטה בסמטאותיה הצרות של בלאטה, ואספה פחיות אלומיניום למכירה מחדש כפסולת מתכת כדי לפרנס את ארבעת ילדיה. מתנדבים במטבח האוכל המקומי אמרו שהם מתכוננים לשרת מספר כפול של משפחות השנה לרגל חודש הרמדאן הקדוש, שמתחיל ביום שני.
צעירים במחנה "נתונים בלחץ גדול והאבטלה שם גבוהה מאוד", אמר סגן ראש עיריית שכם, חוסאם שכשיר. אבל הם בדרך כלל לא פונים לפשע, אמר, ובמקום זאת "מתקוממים נגד הכיבוש".
טוקאן, פקיד מחנה בלאטה, אמר שהוא כבר ראה גברים צעירים נוטלים נשק לאחר שאיבדו את מקום עבודתם.
אבו חוסאם, בן 28, היה מרוויח כ-100 דולר ליום בעבודה בבנייה בתל אביב. אבל ישראל ביטלה את רישיון העבודה שלו בשנה שעברה, לאחר שנודע לו על פעילותו המיליטנטית של אחיו.
אבו חוסאם, שביקש להזדהות בכינויו מחשש לגמול מצד הרשויות, אמר שהוא לא מצא עבודה מקומית ובסופו של דבר הצטרף לגדוד לוחמים מקומי.
בלאטה הוא מקום שמעניק פרס להתנגדות חמושה: ילדים עונדים דיוקנאות מיניאטוריים של חמושים שנפלו על צווארם, ורוכבים על אופניים, בלי להתרגש, כשגברים עם רובים אוטומטיים חולפים על פניהם על אופנועים. קירות הסלון של אבו חוסאם מרופדים בכרזות של חבריו ההרוגים, שנהרגו בעימותים עם כוחות ישראליים.
"ההתנגדות היא זכותנו", אמר. אבל אבו חוסאם קיבל גם דפי כסף קבועים מפופולרי מפקד בשם זופישנהרג על ידי ישראל בנובמבר.
"מה אתה מצפה שהם יעשו?" אמל טיראווי, מנהלת מרכז הנשים בלאטה, אמרה על העובדים שאיבדו את עבודתם בישראל. "יש בוגרי אוניברסיטאות בין החמושים".
אבל, היא אמרה, "אף אמא לא רוצה לראות את בניהם נהרגים או נפצעים."
תיקון
גרסה קודמת של מאמר זה אייתה את שמו של איאד קורדי והשתמשה בכותרת שגויה עבורו. הוא המזכיר הכללי של לשכת המסחר של שכם, לא ראש הקבוצה. המאמר תוקן.
