כמו בכל קיץ, גם השנה יתחילו בקרוב להופיע במי הים התיכון נחילי ענק של מדוזות שיתקרבו במהירות לחופי ישראל. כמידי שנה, עשרות ישראלים יזדקקו לטיפול רפואי עקב מגע עם ארס מדוזות, רובן מסוג "חוטית נודדת". מחקרים הראו ששיטות ישנות עלולות לגרום נזק. אז מה עושים כשנצרבים, ומה ממש לא?
"חוטית נודדת", המדוזה הדומיננטית בחופי ישראל, היא מין פולש שהגיע מאפריקה דרך תעלת סואץ בשנות השבעים. מאז ועד היום היא הפכה למטרד עונתי ידוע בזכות היכולת המרשימה שלה להתרבות במהירות ולהסתגל גם לתנאים קשים. את הופעתה בארץ זיהתה לראשונה פרופ' בלה גליל מהמכון לחקר הימים, שלדבריה התפשטות המדוזות קשורה ישירות לדיג יתר של טורפים טבעיים כמו צבי ים וכרישים, שאינם עוד בנמצא.
זרועות המדוזה הארוכות שורצות מאות מחטים זעירות שנורות לעבר גוף האדם עם כל מגע קל, מחדירות ארס שגורם לצריבה חריפה, כאב עז, ולעתים גם תגובה אלרגית חמורה. הנפגעים מדווחים על כאב שורף, גרד בלתי נסבל ואדמומיות מקומית שיכולה להימשך גם ימים.
בעבר, רווחה ההמלצה לשפוך חומץ על מקום הצריבה, ולעיתים אף הוזכרו שיטות כמו שפיכת שתן. אך משרד הבריאות שינה את עמדתו לפני כעשור, לאחר שהתברר שהחומץ אינו רק לא מועיל, אלא אף מזיק במקרה של החוטית הנודדת. בניגוד למין מדוזה אחר המכונה "מדוזת הקופסה", שבו לחומץ הייתה השפעה חיובית, דווקא במקרה של החוטית הנודדת נצפתה החמרה. נוכחות חומץ מגבירה את שחרור תאי הארס מהמחטים על זרועות המדוזה, ועלולה להחריף את התגובה האלרגית ולהעמיק את הנזק לעור.
לפי הנחיות משרד הבריאות המעודכנות, הפעולה הראשונה שעליכם לעשות לאחר הצריבה היא הסרה פיזית ועדינה של זרועות המדוזה מהעור באמצעות מקל יבש או כל אובייקט קשיח שאינו רטוב. לאחר מכן, יש לשטוף את המקום עם מים מתוקים או עם מי ים נקיים שלא מכילים חלקיקי מדוזה. מומלץ לבצע את השטיפה בזרם חזק כדי לסלק את כל התאים שנותרו על העור ולמנוע חדירה נוספת של הארס.
אם מופיעה תגובה חריפה הכוללת קוצר נשימה, נפיחות בשפתיים או בלשון, הקאות חוזרות או כל סימן לתגובה אנפילקטית – מדובר במצב חירום ויש לפנות מיד לבית החולים. במקרים כאלה, אנשים אלרגיים במיוחד עשויים להזדקק למזרק אפיפן, המוזרק לשריר ומונע תגובה מסכנת חיים.
במקרים הפחות חמורים, אם התפתחה כוויה שטחית, מה שמוגדר ככוויה מדרגה א' – ניתן לטפל בבית באמצעות תכשירים רפואיים שנמצאים כמעט בכל בית מרקחת, בהם "פלאמינל" או "סילברול". התכשירים האלו נועדו להקל על הכאב, לקרר את המקום ולמנוע זיהום. במקרים של כוויות חמורות יותר, עם שלפוחיות, נזק עמוק לעור או התפשטות מהירה של האדמומיות – יש לפנות לבדיקה רפואית ולעיתים אפילו אשפוז.
