הנשיא הנבחר, דונלד טראמפ הודיע בשבת כי השגריר לשעבר בגרמניה, ומגדולי אנשי אמונו, ריצ'רד גרנל ישמש כשליח נשיאותי ל"משימות מיוחדות". גרנל, שנולד ב-1966 במישיגן, סיים תואר ראשון בממשל ומנהל ציבורי באוניברסיטת אוונגל (Evangel University), ותואר שני במנהל ציבורי מבית הספר לממשל באוניברסיטת הרווארד. יחסיו של גרנל עם טראמפ, החלו כששירת כמנהל המודיעין הלאומי בממשל הקודם. לאחר תפקיד זה, שימש כשגריר ארה"ב בגרמניה בין השנים 2018 ל-2020, וכשליח נשיאותי מיוחד במסגרת המשא ומתן לשלום בין סרביה לקוסובו בין השנים 2019 ל-2021
גרנל, חבר במפלגה הרפובליקנית, ומי שעבד כיועץ פוליטי למספר רפובליקנים, וביניהם: מיט רומני, ג'ורג' פטאקי ודייב קמפ. לאחר כהונתו במחלקת המדינה של ארה"ב, הקים גרנל את חברת הייעוץ הפוליטי Capitol Media Partners והפך לדובר קבוע ברשת החדשות Fox News.
במסגרת הודעתו, שכדרכו של טראמפ נעשתה דרך חשבון הטוויטר שלו, צוין כי התפקיד יכלול עבודה "בנקודות חמות" ברחבי העולם, כולל ונצואלה וצפון-קוריאה. מינוי זה מדגיש את האמון הרב שטראמפ רוחש לגרנל ואת חשיבותו בזירה הבינלאומית.המשך דרכו של גרנל בזירה הבינלאומית צפוי להיות מעניין ומלא אתגרים, כאשר הוא ממשיך לשרת את האינטרסים של ארצות הברית ברחבי העולם.
בהודעה דרמטית זו, הביא טראמפ לסופם של ספקולציות, שנמשכו על-פני שבועות, לגבי תפקידו של גנרל, מבכירי נאמניו (ויש שיגידו גם מגדולי הרעשנים), בממשל טראמפ השני. המינוי אמנם פתר ספק זה, אך העלה מספר שאלות: כיצד תפקידו של גרנל ישתלב עם מחלקת המדינה, ומה היחס שבין משרתו לבין זו של מרקו רוביו שמונה למזכיר המדינה; האם המינוי המדובר יצטרך לעבור תהליך אישור, מאחר ועל-פי חוק, "שליחים מיוחדים" נדרשים לקבל אישור מהסנאט, אך ממשל ביידן הצליח לעקוף זאת באמצעות שינוי תיאורי התפקיד. במידה וטראמפ יחליט שלא לנהוג כקודמו לתפקיד, גרנל צפוי להתמודד עם ביקורת מצד המחוקקים בסנאט, אך לפי עיתון Politico סביר להניח שבסופו של יום מינויו יאושר בסנאט.
מצידו של הציבור האמריקני, המינוי מעורר מגוון של תגובות. אלה התומכים במינוי, חוגגים את ניסיונו הדיפלומטי והתאמתו למדיניות הרצויה, במיוחד בהקשר של קידום זכויות דמוקרטיות ואינטרסים אמריקאיים ברחבי העולם. לעומתם, המתנגדים מתמקדים בשני סוגי ביקורת: הצהרותיו הציבוריות השנויות במחלוקת של גרנל (במיוחד בנוגע לדמויות כמו ג'וליאן אסאנג' ואדוארד סנודן); האסטרטגיות הפוליטיות שלו, כשמצד ימין מבקרים אותו על קריאותיו הנשנות להרחבת שורותיה של הוועדה הלאומית הרפובליקנית (RNC) בתקווה שתהיה יותר כוללנית.
מעבר לכל אלה, המינוי עורר דיון ביחס ליעילותו ונאמנותו. חלק רואים בו תומך חזק בדיפלומטיה האמריקאית, בעוד אחרים סקפטיים ביחס להתאמתו בשל הצהרותיו ופעולותיו בעבר שעודנה שנויות במחלוקת. מחלוקת זו עוסקת בעיקרה בבחינת הרקורד הדיפלומטי של גרנל והשלכות תפקידיו הקודמים, כמו כהונתו כשגריר בגרמניה ומנהל המודיעין הלאומי.
ולנו הישראלים? גרנל ידוע בעמדתו הפרו-ישראלית החזקה, וכתומך נלהב בקשרים חזקים בין ארצות הברית לישראל (כחשובים לשתי המדינות). עם זאת, גרנל מאמין שמדיניות "אמריקה תחילה" מועילה ליחסי ארה"ב-ישראל, ושואף לחזון ארוך טווח לקשרים אלו, שיהיה רלוונטי בשעת מלחמה וגם בזמני שלום. שיהיה לנו ולאמריקאים בהצלחה.
