בני נוער פלסטינים קפצו על טרמפולינות וקפצו דרך חישוקים בתוך אוהל מתנשא בפאתי רמאללה, המרכז הפיננסי של הגדה המערבית הכבושה.
אבל תלמידי הקרקס לא היו היחידים שהתכופפו לאחור בביתן: מנהל בית הספר התמודד עם מכשולים כספיים לקנות את האוהל מאירופה וטרמפולינות מאסיה.
"אנחנו סובלים מתשלומים בינלאומיים", אמר מוחמד רבאח, ראש בית הספר לקרקס הפלסטיני, שתיאר תהליך בירוקרטי שעלול לעכב את אספקת הציוד עד חודש.
הבנקאות בשטחים הפלסטיניים היא מאתגרת, כאשר הרשות הפלסטינית (הרשות הפלסטינית) נבדקת לגבי מימון פוטנציאלי של טרור, מה שמפריע לעסקאות.
ישראל כבשה את הגדה המערבית מאז 1967, עם קשרים כלכליים חזקים המאפשרים לשני מלווים ישראלים לשמש כבנקים כתבים בשטח הפלסטיני.
אבל זה עשוי להשתנות אם שר האוצר מהימין הקיצוני בישראל, בצלאל סמוטריץ', יבצע איומים לנתק מסלול בנקאי חיוני בחודש הבא.
מאז שהמתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר הפעילה את מלחמת עזה, ישראל הטילה גבולות כלכליים על הרשות, תוך ניכוי הכנסות ממסים שהיא גובה בשמה.
סמוטריץ' אמר השבוע שהוא הפנה 35 מיליון דולר מהכנסות הרשות הפלסטינית ממסים למשפחות של קורבנות "טרור", מהלך שגינתה על ידי ארצות הברית.
לאחר ששלוש מדינות אירופה הכירו במדינה פלסטינית בחודש מאי, אמר סמוטריץ' לראש הממשלה בנימין נתניהו כי לא יעניק שיפוי לבנקים שיעבירו את הכספים מסוף יוני.
בנק הפועלים ובנק דיסקונט הישראלי זקוקים להגנה, שתפוג ב-1 ביולי, כדי להימנע מסנקציות על התנהלות מול מלווים פלסטינים.
הבנק המרכזי ומשרד האוצר של ישראל סירבו להגיב לאחר פנייה מסוכנות הידיעות הצרפתית.
– 'משבר הומניטרי' –
הערוץ הבנקאי המשמש לתשלום עבור יבוא מהגדה המערבית – כולל מוצרים חיוניים כמו מים, דלק ומזון – מטפל ב-8 מיליארד דולר בשנה.
עסקים פלסטינים מקבלים כמעט 1.7 מיליארד דולר מדי שנה עבור יצוא, לפי הרשות המוניטרית הפלסטינית.
"מבחינתנו, בגלל שהכלכלה שלנו תלויה בכלכלה הישראלית, בגלל שישראל שולטת בגבול, ההשפעה תהיה גבוהה", אמר מושל PMA, פראס מלחם.
הכלכלה הפלסטינית נשלטת ברובה על ידי פרוטוקול פריז מ-1994, שהעניק לישראל שליטה בלעדית על גבולות השטחים, לרבות הזכות לגבות מסי יבוא ומס ערך מוסף עבור הרשות הפלסטינית.
פרנסת הפלסטינים נפגעה גם מהאיסורים על מעבר פועלים לישראל ומירידה חדה בתיירות בשטח, כולל עונת חג המולד שקטה בבית לחם.
ארצות הברית דחקה בישראל לשפר את התנאים, והזהירה כי לניתוק המסלול הבנקאי תהיה השפעה קשה על כלכלת הגדה המערבית.
"אני מאמין שזה יצור משבר הומניטרי בבוא העת אם בנקים פלסטינים ינותקו מהתכתבויות ישראליות", אמרה שרת האוצר האמריקאית ג'נט ילן בחודש שעבר.
ממשלות המערב חוששות שהמדיניות הכלכלית של ישראל עלולה לערער את היציבות בגדה המערבית.
"מערכת הבנקאות עלולה לקרוס ולכן גם הרשות הפלסטינית עלולה לקרוס", אמר גורם דיפלומטי אירופי בירושלים לסוכנות הידיעות הצרפתית בעילום שם.
"הרשות הפלסטינית נמצאת במשבר פיננסי והיא עלולה לקרוס לפני אוגוסט".
– מטבע דיגיטלי –
אנשי עסקים פלסטינים אומרים שהשורות התחתונה שלהם נפגעו מאז 7 באוקטובר.
עימאד רבאח, בעל חברת פלסטיק, אמר שהרווח הנקי שלו ירד ב-50% בשנה אחת.
מפיק ערק נח'לה ג'ובראן אמר כי עסקי המשקאות שלו ירדו ב-30% באותה תקופה.
"יש לנו מלחמה מסורתית בעזה ויש לנו מלחמה כלכלית בגדה המערבית", אמר ג'ובראן.
מוסא שמיעה, בעל חברה לבגדי נשים, אמר כי המדיניות הישראלית נועדה לדחוף פלסטינים לעזוב את הגדה המערבית.
"הם רוצים שנעזוב את האדמה שלנו והם יודעים שיהיה לנו קשה להישאר אם לא נוכל לעשות עסקים", אמר שמיע.
המדיניות הכלכלית הקשה של ישראל עלולה בסופו של דבר להניע את קובעי המדיניות הפלסטינים להמשיך בשינויים מפליגים במערכת המוניטרית.
"אנחנו צריכים לעבוד על תוכנית ב' בכל הנוגע ליחסי הסחר", אמר מילהם, מושל ה-PMA, שמשתמש בתמונה של הלירה הפלסטינית לשעבר בתור הלוגו שלו.
יוסף דאוד, פרופסור באוניברסיטת בירצייט בגדה המערבית, אמר כי השטח עלול לבטל את השקל כמטבע דה פקטו שלו לטובת אלטרנטיבה דיגיטלית.
"אנחנו יכולים לייצר את המטבע האלקטרוני שלנו, פשוט לאסוף את כל השקלים, להנפיק סכום שווה ערך של לירות פלסטיניות, שער חליפין אחד לאחד, ולגרום לפלסטינים להתמודד עם מטבע אלקטרוני", אמר.
"איכשהו, בסופו של דבר, ניפטר מהשקל".
