שבועיים לאחר פרישתו של איש האופוזיציה המוביל בני גנץ מממשלת החירום הישראלית שהוקמה לאחר ה-7 באוקטובר, הקואליציה השלטת כבר החלה להראות סימנים ברורים של מתח, כאשר גורמים יריבים שלה החלו למשוך לכיוונים שונים בנוגע לשורה של נושאים.
לאחר מכן, ב-25 ביוני, החלטה פה אחד של בית המשפט העליון חייבה את הממשלה להתחיל לאלתר בגיוס תלמידי אקדמיה דתית חרדית – תוך סיום הפטור ותיק – ולהפסיק לסבסד בתי ספר דתיים שבהם למדו תלמידים שאמורים להיות בצבא. פסק דין זה מציג בפני הקואליציה השלטת בראשות נתניהו של מפלגות ימין ודתיות את המשבר הגדול ביותר שלה מאז כניסתה לתפקיד בדצמבר 2022.
גנץ פרש את מפלגתו האיחוד הלאומי מהממשלה ב-9 ביוני.
ב-20 ביוני פנה ראש הממשלה בנימין נתניהו בקריאה נלהבת לחברי קואליציית "גוש 64" שנותרו – שהיא עדיין רוב בכנסת המונה 120 מושבים – "לתפוס אחיזה" ו"להניח בצד את הפוליטיקה הקטנונית". ”
הצהרתו באה זמן קצר לאחר ששר הכלכלה ניר ברקת, חבר מפלגת הליכוד של נתניהו, אמר כי לא יתמוך בהצעת החוק החרדי החרדי של הממשלה במתכונתה הנוכחית.
"אנחנו במלחמה בכמה חזיתות, ואנו עומדים בפני אתגרים גדולים והחלטות קשות", אמר נתניהו בהצהרת הסרטון שלו. "לכן, אני דורש בכל תוקף מכל השותפים בקואליציה לקחת אחיזה ולהתעלות. זה לא הזמן לפוליטיקה קטנה… אני דורש מכולם – לשים בצד כל שיקול אחר. שימו בצד כל אינטרס מפלגתי. לעמוד כאחד, מאוחד, מאחורי הכוחות שלנו".
ברקת, קצין צנחנים לשעבר ויזם טכנולוגיה שצפוי לקרוא תיגר על נתניהו על ראשות הליכוד בפעם הבאה, אמר ש"כמה חברי כנסת נוספים" מהליכוד יתנגדו גם הם להצעת החוק.
הצעת החקיקה הייתה מביאה לעלייה קטנה במספר הגברים החרדים המתגייסים לצה"ל במשך מספר שנים, אך היא זכתה לתווית "עוד מאותו הדבר" והצעת חוק "התחמקות" על ידי המתנגדים שדרשו הרבה יותר. שינויים מהותיים ומהירים בטיוטת הפטור הוותיק לסטודנטים דתיים חרדים. בזמן העיתונות, לא היה ברור אם הצעת החוק עדיין תצא לפועל בעקבות פסיקת בית המשפט העליון.
ברקת לא ציין את שמו של חבריו המורדים, אבל שר הביטחון יואב גלנט כבר יצא בפומבי נגד הצעת החוק, בעוד שהספסל האחורי של הליכוד הידוע לשמצה טלי גוטליב הצהירה: "אני מאמין בשירות לכולם, כולל תלמידי ישיבות. יש להסיר את הצעת החוק מסדר היום הציבורי".
זו הפעם הראשונה בכהונתו הנוכחית שנתניהו נראה לא מצליח להשיג את תמיכת מפלגתו שלו להצבעה מכרעת.
סוגיית הגיוס החרדית לא הייתה החזית היחידה שעליה נלחצה הקואליציה של נתניהו. יחסיו עם המפלגות החרדיות מאוחדת יהדות התורה וש"ס כבר התערערו קשות בשל כישלונו לדחוף הצעת חוק מובטחת שתעניק לרבנות המדינה שליטה רבה יותר במינוי רבני עירייה. "חוק הרבנים" היה מקצה עשרות מיליוני שקלים לרבני עירייה שיתמנו על ידי הרבנות הראשית שבשליטת החרדים, מה שהוביל את המבקרים לכנותה "חוק הג'ובים".
שוב, נתניהו נתקל בהתנגדות בתוך מפלגתו שלו, כשגוטליב איים לחסום את העברת הצעת החוק בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
המפלגות החרדיות כבר זעמו על אי יכולתו של נתניהו לקדם את האינטרסים שלהן לפני פסיקת בית המשפט העליון.
על פי הדיווחים, מנהיג ש"ס אריה דרעי התקשר לנתניהו ב-18 ביוני ואמר לו שהוא "מאבד שליטה" על הקואליציה שלו. לפי היומון ישראל היוםכשנתניהו אמר לו שלא יוכל להעביר את הצעת חוק הרבנים, הטיל דרעי על ראש הממשלה ואמר: "מעולם לא הייתה ממשלה כה רעה לציבור החרדי כמו הממשלה הזו".
נראה שהברית הבלתי ניתנת לשבירה בין נתניהו לדרעי נמצאת כעת על תהום.
גם יהדות התורה פרסמה את חוסר שביעות הרצון שלה, והרחיקה לכת והתריעה כי המפלגה עלולה להיפרד מהליכוד. "UTJ איבדה את האמון שלה ואת הרצון שלה להיות חלק מהקואליציה הזו. כרגע, אני לא יכול להגיד לכם מה יהיה הקש שישבור את גב הגמל, אבל אנחנו בהחלט קרובים", אמר משה רוט חבר הפרלמנט של UTJ. זמנים של ישראל.
יחדיו, ש"ס והיו"ט מחזיקות ב-18 מנדטים בכנסת. אם אחד מהם ילך, נתניהו יאבד את הרוב שלו. למרות שזה לא נראה סביר כרגע – סביר להניח שהמפלגות הללו לא יצליחו יותר בקידום אינטרסים חרדים שעושים עסקים עם האופוזיציה החילונית – האיום בהחלט באוויר.
לנתניהו נותרו מספר שבועות עד פגרת הקיץ של הכנסת והוא יתקשה למצוא פתרון לסוגיית הגיוס שתחזיק את הקואליציה שלו עד אז.
בינתיים, שותפו לקואליציית הימין הקיצוני של נתניהו איתמר בן גביר ממפלגת הכוח היהודי היה בין המתנגדים להצעת חוק הרבנים – לא בגלל התנגדות אידיאולוגית, אלא כמקור מנוף לניסיון להשיג מקום ליד השולחן בכל הנוגע ל קבלת החלטות בנוגע למלחמת עזה. בן-גביר רצה מקום בקבינט המלחמה לאחר שגנץ ועמיתו הרמטכ"ל לשעבר ושותפו לאיחוד הלאומי, גדי אייזנקוט, עזבו אותו עם יציאתם מהממשלה.
תגובתו של נתניהו לתרגיל של בן-גביר במקיאווליות הייתה קודם כל להאשים אותו בהדלפת סודות מדינה ולאחר מכן לפזר לחלוטין את קבינט המלחמה.
בהיעדרו, ראש הממשלה מכנס כעת את הקבינט הביטחוני הרשמי בתדירות גבוהה יותר, תוך קבלת החלטות טקטיות מרכזיות יחד עם קבוצת יועציו הקרובים. בן-גביר אינו ביניהם, וגם לא הגזבר בצלאל סמוטריץ' ממפלגת הציונות הדתית הימנית הקשוחה, שגם הוא חיפש מקום בקבינט המלחמה.
נראה שנתניהו פייס את סמוטריץ' לעת עתה בכך שהעניק לו שליטה אזרחית מוגברת בגדה המערבית – מהלך שביקש סמוטריץ' לסלול את הדרך להגדלת ההתיישבות היהודית בשטח.
סמוטריץ' מתרפק בסקרים, כאשר מפלגתו הציונות הדתית בקושי פינה את רף הבחירות של 3.25%, וכך עלול לאבד את מקומו בכנסת אילו יתקיימו היום בחירות.
בן-גביר, לעומת זאת, ראה את המניה שלו עולה על ידי מיצובו כאלטרנטיבה ימנית קשה לליכוד. עם זאת, גם בן-גביר לא ירצה להפיל את הממשלה בפועל ברגע זה.
מבחינה פוליטית, נתניהו תפס לאחרונה מקום בסקרים והוא לא רחוק מהשוויון עם האיחוד הלאומי של גנץ, שמוביל את רוב הסקרים מאז ה-7 באוקטובר. זה עשוי להוביל אותו בשלב מסוים למסקנה שבחירות חדשות מהוות סיכון נמוך יותר משלו. התוכנית הקיימת להמשיך ולנסות להחזיק את הקואליציה השבורה והכועסת שלו ביחד. עם זאת, הגוש הפרו-נתניהו נותר מאחור בסקרים, וכרגע אין סימן לשינוי כזה.
זאת ועוד, מהסקר האחרון עולה כי אם גוש ימין היפותטי היה מפגיש את ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, אביגדור ליברמן מישראל ביתנו, ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט ושר החינוך לשעבר גדעון סער (שנפרד לאחרונה מהאיחוד הלאומי ), זה כנראה יהפוך לסיעה הפרלמנטרית הגדולה ביותר.
23 ביוני ערוץ 13 הסקר מצא שאם יתקיימו היום הבחירות, האיחוד הלאומי יהיה המפלגה הגדולה בכנסת עם 25 מנדטים, לפני הליכוד עם 21. עם זאת, גוש ימין חדש היפותטי שיכיל את כהן, ליברמן, בנט וסער יכול היה להשיג 34 מנדטים.
יתרה מכך, יועצו החד-פעמי של נתניהו נפתלי בנט, שכיהן כראש ממשלה ב"ממשלת השינוי" קצרת הימים מיוני 2021 עד יוני 2022, עוקף את הבוס שלו לשעבר ב-22 ביוני. ערוץ 12 סקר שבדק מי הישראלים מאמינים שהוא האדם המתאים ביותר להיות ראש ממשלת ישראל.
נתניהו אולי בלחץ ועדיין בפיגור בסקרים, אבל הוא מפעיל פוליטי מופתי.
האם המפעיל הפוליטי המושלם ביותר של ישראל יכול לעמוד בלחצים הפוליטיים ולהשאיר את הקואליציה שלו בחיים? ואם ישראל אכן תלך לבחירות, האם הוא יכול להתגבר שוב על חקירות שחיתות, ועל הנטל הנוסף של ניהול ה-7 באוקטובר, כדי לחולל עוד נס מדיני?
