בתור ארה"ב היועץ לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן מתכונן לביקור בישראל בסוף השבוע, הנושא העיקרי שהוא שואף להתייחס אליו הוא מניעת לוחמה נוספת בעזה, תוך התמקדות ברפיח ובמסדרון פילדלפיה, בעצם האופן שבו ארה"ב תמנע מישראל להשיג את יעדי המלחמה המלאים שלה כפי שהוגדרו על ידי הקבינט, בעקבות הטבח ב-7 באוקטובר.
סאליבן מגיע כשליחו של הנשיא ביידן, מונע לא על ידי אינטרסים ישראלים אלא על ידי אינטרסים אמריקאים לקראת הבחירות בנובמבר. חלק גדול מהפעולות הממשלתיות האחרונות מטרתן למנוע מישראל להגיע לסוף מנצח בעזה ולהבטיח את החזרת כל בני הערובה תוך השתלשלות ה"גזר" של נורמליזציה עם ערב הסעודית ו"הסכם הגנה" אמריקאי-ישראלי. גישה זו אינה מתיישבת עם תפיסת אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ישראל, במיוחד כאשר חלק מההסכמים עולים במחיר של מניעת התקדמותה הגרעינית של איראן.
עיקרון יסוד של ישראל אסטרטגיית ביטחון לאומי הוא הסתמכות עצמית בהגנה ללא סיוע חיצוני, כולל מארה"ב.
אמנם הסיכוי לנורמליזציה עם סעודיה הוא בעל חשיבות עליונה ומצדיק נטילת סיכונים כדי לנצל את ההזדמנות, אבל זה לא צריך לבוא בכל מחיר. הדיונים שסאליבן מתקדם לקראת הסכם פוטנציאלי, לאחר ההסעות הדיפלומטיות שלו ושל שר החוץ בלינקן לסעודיה, מעלים חששות משמעותיים לגבי יסודות האסטרטגיה לביטחון לאומי של ישראל והמחיר שהאמריקאים דורשים מישראל לשלם.
זו הייתה עמדתי לפני המלחמה, והיא קיבלה חיזוק מהרצון האמריקאי לקשר את הנורמליזציה ואת הסכם ההגנה הבעייתי עם ה"כניעה" הישראלית בעזה.
בנוסף, הסוגיה הפלסטינית, שקודם לכן הדאיגה פחות את הסעודים, אך בנוגע לנורמליזציה, בין היתר בשל רשימת הלחץ האמריקאית, הפכה כעת למרכזית עבור הסעודים. ויתורים בנושא קריטי זה, לרבות רעיונות לשילוב הרשות הפלסטינית כחלק מפתרון "יום שאחרי" בעזה, יחמירו את הטעות.
לפחות יש שיפור (מנקודת מבט ישראלית) בדרישות הסעודיות בכמה נושאים גרעיניים, במיוחד דרישתם להעשרת אורניום עצמאית על אדמת סעודיה. הדרישה המקורית נבעה מההסכם הנורא שאפשר לאיראנים העשרה עצמאית ופיתוח צנטריפוגות מתקדם.
אמנם עמדת הסעודים מובנת, אבל אין להסכים איתה. הנושא נפתר באופן זמני, לאור ההסכמה הסעודית שדווחה להעשיר תחילה את האורניום שלהם על אדמת ארה"ב, בעיקר בגלל שהנושא הפלסטיני הועלה בעדיפות, וההבנה שיש חוסר תמיכה ישראלית בקונגרס להסכם סעודי-אמריקאי ללא ישראל.
בינתיים, האתגרים האיראנים נותרו ללא שינוי. התנהגותה האגרסיבית ורצונה לרכוש יכולות גרעיניות ממשיכות להיות הבעיה העיקרית של ישראל. כעת יש להתמקד בהאטה/עצירת פיתוח מערכות הנשק והחלשת המשטר, אך אסור לאבד את הערנות.
ארה"ב מקדמת הסכם עם איראן בזמן שמנכ"ל סבא"א למעשה "מייצג" אותם נגד האיראנים. גרוסי נשאר "דיפלומט" ומטרתו הסופית היא להיבחר למזכ"ל האו"ם, והוא מבין בבירור מי "חומם את הלחם". יש להתייחס למעשיו ולהצהרותיו בחשדנות, שכן מאחורי הקלעים הוא ככל הנראה מסייע לארה"ב להגיע להסכם עם איראן.
הדרישות של סאליבן הן דוגמה לסטנדרט כפול
הדרישה של סאליבן במהלך ביקורו בישראל להפסיק את הפעילות ברפיח ובמסדרון פילדלפיה, תוך ציון סכנות פוטנציאליות לאזרחים הצפופים באזור, היא דוגמה לסטנדרט כפול. חמאס יזם את הטבח, החטיפה והאונס ב-7 באוקטובר והשתמש באזרחי עזה כמגן אנושי, במפורש נגד חוקי ארה"ב. ובכל זאת, הלחץ האמריקאי מופעל רק על ישראל.
הלחץ כולל איומים אבסורדיים של עצירת משלוחי נשק לבת בריתה היחידה במזרח התיכון, כיום בתוך מלחמה רב-חזיתית שתגדיר את עתידה של ישראל באזור (אם כי עד כה, אלו היו בעיקר איומים ואולי גם עיכוב משלוח בודד. , אבל הרטוריקה מאוד בעייתית).
הדגשה מחדש של הרעיון המוטעה של הסכם הגנה בין ארה"ב לישראל, במיוחד בשילוב עם "גזר" הנורמליזציה, עלולה לשלוח מסר מטעה לישראל אויבים קרובים ומרוחקים, שישראל אינה מאמינה ביכולתה להגן על עצמה באופן עצמאי. . גם כאשר האמנה מוגבלת לשימוש נגד איומים קיומיים בלבד, עצם העלאתה לדיון גורמת לנזק משמעותי.
הסכם ההגנה לא ימנע מאיראן להמשיך בהתנהגותה התוקפנית, והיא עלולה להפוך לחרב פיפיות, לרבות השפעה חמורה על ההרתעה וחופש הפעולה הישראליים.
ארה"ב מסיימת בימים אלה את הסכם הנורמליזציה עם סעודיה ואת החתימה על הסכם ההגנה עם ארה"ב, עם הפסקת הלחימה בעזה, ויתורים פלסטינים ווויתורים גרעיניים לסעודיה. חשוב להדגיש שארה"ב צריכה שישראל תעביר בקונגרס את ההסכם העצמאי שלה עם סעודיה (זה לא הגיוני שסעודיה תסתפק בהחלטה נשיאותית בלבד, אבל אולי זו הדרך הנבחרה בסופו של דבר).
נורמליזציה וחתימה על הסכם הגנה עלולים לערער את התמיכה בנושאים שבהם ארה"ב סייעה לישראל במשך שנים, בטענה שההסכם מייתר אותם או שניתן למזער/להחליש אותם. נושאים כמו מזכר הבנות מקיף וארוך יותר (MOU), הסכם מורחב Qulitative Military Edge (QME), מיצוב מוקדם של מערכות נשק ותחמושת אמריקאים בהיקף רחב, הרחבת שיתוף הפעולה במחקר ופיתוח וטכנולוגיה ועוד.
הנורמליזציה המוצעת כיום חלשה מכפי שהייתה לפני המלחמה, והוויתורים הנדרשים מישראל (למעט אולי בענייני גרעין חשובים לסעודיה אחת) גדולים בהרבה. חיוני שישראל תעביר לסאליבן בצורה ברורה וקולנית את חסרונות הנורמליזציה המוצעת והסכם ההגנה ולא תמהר לחתום, במיוחד לא כשהיא קשורה לוויתורים במלחמה בעזה ובנושא הפלסטיני.
בעתיד ניתן יהיה להגיע להסכם משולש הכולל את ארה"ב, סעודיה וישראל, תוך נטילת סיכונים מחושבים שעלולים לפתוח דלתות לפעולה משותפת נגד תוכנית הגרעין האיראנית, אך רק לאחר סיום מוצלח ומוחלט של המלחמה בעזה. החזרת כל בני הערובה, וחזרה בטוחה של תושבי ישראל לצפון.
בריג. אלוף (מיל') פרופ' יעקב נגל הוא עמית בכיר בקרן להגנת הדמוקרטיות (FDD) ופרופסור בטכניון. הוא שימש כיועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה נתניהו וכראש המל"ל בפועל.
