בית המשפט העליון של האו"ם אומר שנוכחותה של ישראל בשטחים הכבושים הפלסטינים היא בלתי חוקית וקרא לה להפסיק.
בית הדין הבינלאומי לצדק אמר בחוות דעתו הבלתי מחייבת שפרסמה ביום שישי כי ישראל ניצלה לרעה את מעמדה ככוח הכובש בגדה המערבית ובמזרח ירושלים על ידי ביצוע מדיניות של סיפוח שטחים, הטלת שליטה קבועה ובניית התנחלויות.
לחץ כאן כדי להתחבר אלינו בוואטסאפ
היא אמרה כי מעשים כאלה הופכים את "נוכחות ישראל בשטח הפלסטיני הכבוש לבלתי חוקית. היא אומרת שהמשך נוכחותה הייתה בלתי חוקית" ויש להפסיקה מהר ככל האפשר".
בית המשפט העליון של האו"ם אמר כי מדיניות ההתנחלויות של ישראל בגדה המערבית ובמזרח ירושלים מפרה את החוק הבינלאומי, שכן היא מסרה חוות דעת מייעצת לא מחייבת על חוקיות הכיבוש של ישראל במשך 57 שנים בקרקעות המבוקשות עבור מדינה פלסטינית, פסיקה שיכולה להיות להשפיע יותר על הדעה הבינלאומית מאשר על המדיניות הישראלית.
נשיא בית הדין הבינלאומי, נוואף סלאם, היה אמור לקחת כשעה כדי לקרוא את חוות הדעת המלאה של ההרכב, המורכב מ-15 שופטים מרחבי העולם.
בחלק מחוות הדעת, הוא אמר שהפאנל מצא כי "העברה על ידי ישראל של מתנחלים לגדה המערבית ולירושלים, כמו גם שמירת נוכחותם של ישראל, מנוגדת לסעיף 49 לאמנת ג'נבה הרביעית. בית המשפט ציין גם בחשש כבד שמדיניות ההתנחלויות של ישראל הולכת ומתרחבת.
בית המשפט מצא גם כי השימוש של ישראל במשאבי הטבע אינו עולה בקנה אחד עם התחייבויותיה על פי המשפט הבינלאומי כמעצמה כובשת.
הדיון ביום שישי מגיע על רקע המתקפה הצבאית ההרסנית של ישראל על עזה במשך 10 חודשים, שהופעלה על ידי ההתקפות בראשות חמאס בדרום ישראל. בתיק נפרד, בית הדין הבינלאומי לצדק בוחן טענה דרום אפריקאית לפיה הקמפיין של ישראל בעזה עולה כדי רצח עם, טענה שישראל מכחישה בתוקף.
ישראל כבשה את הגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה במלחמת המזרח התיכון ב-1967. הפלסטינים מחפשים את שלושת האזורים למדינה עצמאית.
ישראל רואה בגדה המערבית שטח שנוי במחלוקת, שעל עתידו להכריע במשא ומתן, בעוד היא העבירה לשם אוכלוסייה בהתנחלויות כדי לבסס את אחיזתה. היא סיפחה את מזרח ירושלים בצעד שאינו מוכר בינלאומי, בעוד היא נסוגה מעזה ב-2005 אך שמרה על סגר על השטח לאחר עליית החמאס לשלטון ב-2007. הקהילה הבינלאומית רואה בדרך כלל את שלושת האזורים כשטח כבוש.
בדיונים בפברואר, שר החוץ הפלסטיני דאז, ריאד מלכי, האשים את ישראל באפרטהייד והפציר בבית המשפט העליון של האו"ם להכריז כי הכיבוש של ישראל באדמות שהפלסטינים ביקשו אינו חוקי וחייב להסתיים באופן מיידי וללא תנאי לכל תקווה לשתי מדינות. עתיד המדינה כדי לשרוד.
ישראל, שבדרך כלל רואה באומות המאוחדות ובבתי הדין הבינלאומיים בלתי הוגנים ומשוחדים, לא שלחה צוות משפטי לדיונים. אך היא הגישה הערות כתובות, ואמרה כי השאלות שהועלו לבית המשפט הן פגומות ואינן מכירות בזכותה וחובתה של ישראל להגן על אזרחיה, להתייחס לדאגות ביטחוניות ישראליות או להכיר בהסכמים בין ישראל לפלסטינים לניהול משא ומתן בנושאים, לרבות מעמדה הקבוע של השטח. , סידורי ביטחון, התנחלויות וגבולות.
הפלסטינים הציגו טיעונים בפברואר יחד עם 49 מדינות נוספות ושלושה ארגונים בינלאומיים.
ארווין ואן וין, עמית מחקר בכיר במכון החשיבה קלינגנדל בהאג, אמר שאם בית המשפט יקבע שמדיניותה של ישראל בגדה המערבית ובמזרח ירושלים מפרה את החוק הבינלאומי, זה לא סביר שישנה את המדיניות הישראלית, אבל זה יבודד את ישראל עוד יותר. בינלאומית, לפחות מנקודת מבט משפטית".
לדבריו, פסיקה כזו תחמיר את התיק לכיבוש. היא מסירה כל סוג של בסיס משפטי, פוליטי, פילוסופי של פרויקט ההתרחבות הישראלי.
זה גם יחזק את ידם של מי שמבקשים לסנגר נגדה, כמו התנועה הבסיסית בהנהגת פלסטינית הדוגלת בחרמות, הרחקה וסנקציות נגד ישראל.
הוא אמר שזה גם יכול להגדיל את מספר המדינות שמכירות במדינת פלסטין, במיוחד בעולם המערבי, בעקבות הדוגמה האחרונה של ספרד ונורבגיה ואירלנד.
אין זו הפעם הראשונה שה-ICJ מתבקש לחוות דעתו המשפטית על מדיניות ישראל. לפני שני עשורים קבע בית המשפט כי מכשול ההפרדה של ישראל בגדה המערבית מנוגד לחוק הבינלאומי. ישראל החרימה את ההליכים הללו, בטענה שהם ממניעים פוליטיים.
ישראל אומרת שהמחסום הוא אמצעי ביטחוני. פלסטינים אומרים כי המבנה מסתכם בגריפת קרקע מאסיבית מכיוון שהוא צולל לעתים קרובות לתוך הגדה המערבית.
העצרת הכללית של האו"ם הצביעה בפער רחב בדצמבר 2022 לבקש מבית המשפט העולמי את חוות הדעת המייעצת. ישראל התנגדה בתוקף לבקשה שקודמה על ידי הפלסטינים. 50 מדינות נמנעו מהצבעה.
ישראל בנתה יותר מ-100 התנחלויות, לפי ארגון המעקב נגד ההתנחלויות "שלום עכשיו". אוכלוסיית המתנחלים בגדה המערבית גדלה ביותר מ-15% בחמש השנים האחרונות ליותר מ-500,000 ישראלים, לפי קבוצה תומכת מתנחלים.
ישראל גם סיפחה את מזרח ירושלים ורואה את העיר כולה כבירתה. 200,000 ישראלים נוספים חיים בהתנחלויות שנבנו במזרח ירושלים שישראל מחשיבה כשכונות של בירתה. תושבי העיר הפלסטינים מתמודדים עם אפליה שיטתית, המקשה עליהם לבנות בתים חדשים או להרחיב בתים קיימים.
הקהילה הבינלאומית רואה בכל ההתנחלויות בלתי חוקיות או מכשולות לשלום מאחר שהן בנויות על אדמות שחיפשו הפלסטינים למדינתם.
ממשלתו הקשוחה של ראש הממשלה בנימין נתניהו נשלטת על ידי מתנחלים ותומכיהם הפוליטיים. נתניהו העניק לשר האוצר שלו, בצלאל סמוטריץ', מנהיג מתנחלים לשעבר, סמכות חסרת תקדים במדיניות ההתנחלויות. סמוטריץ' השתמש בעמדה זו כדי לבסס את שליטתה של ישראל בגדה המערבית על ידי קידום תוכניות לבניית בתי התנחלויות נוספים ולהכשיר מאחזים.
הרשויות אישרו לאחרונה את ההקצאה של 12.7 קמ"ר (כמעט 5 מייל רבוע) של קרקע בבקעת הירדן, פיסת אדמה אסטרטגית בעומק הגדה המערבית, על פי עותק של הצו שהגיע לידי סוכנות הידיעות AP. מנתוני Peace Now, קבוצת המעקב, עולה כי מדובר בהקצאה בודדת הגדולה ביותר שאושרה מאז הסכם אוסלו ב-1993 בתחילת תהליך השלום.
