האם בעתיד לא נצטרך עוד להישקל? קבוצה של מומחים עולמיים מציעה שינוי בגישה להגדרת השמנה, במטרה לשפר את הדיוק האבחוני ואת הטיפול באנשים הסובלים מעודף שומן בגוף. בהמלצות שפורסמו בכתב העת לאנצט הוצע כי מדד מסת הגוף (BMI) לא יעמוד לבדו כקריטריון להגדרת השמנה, אלא ישולב עם מדדים נוספים, כמו היקף מותניים ותיעוד בעיות בריאות הקשורות לעודף שומן.
השמנה, הנחשבת לבעיה עולמית המשפיעה על יותר ממיליארד אנשים ברחבי העולם, מוגדרת כיום כ-BMI (חלוקת המשקל בגובה בריבוע) של 30 ומעלה. עם זאת, מדד זה זכה לביקורת על כך שאינו משקף תמיד את המצב הבריאותי האמיתי. כך, למשל, אנשים עם מסת שריר גבוהה עלולים להיות מסווגים בטעות כסובלים מהשמנה, בעוד שאנשים עם אחוזי שומן גבוהים אך BMI נמוך אינם מזוהים כזקוקים לטיפול.
ההמלצות החדשות מציעות שתי קטגוריות אבחון חדשות:
השמנה קלינית: כוללת מדד BMI גבוה בשילוב עדויות לבעיות בריאות הנגרמות מעודף משקל, כגון מחלות לב, יתר לחץ דם או כאבי פרקים חמורים.
השמנה טרום-קלינית: מתארת אנשים הנמצאים בסיכון לבעיות בריאות אך ללא עדויות לנזק נוכחי.
על פי הניתוח הראשוני, כ-20% מהאנשים שהיו מסווגים קודם לכן כסובלים מהשמנה לא יעמדו עוד בהגדרה החדשה. במקביל, 20% מהאנשים עם BMI נמוך אך השפעות בריאותיות חמורות יוכרו כזקוקים לטיפול.
ד"ר דיוויד קאמינגס, אחד ממחברי הדוח, ציין כי המטרה היא לא לשנות את שיעור ההשמנה העולמי אלא למקד את האבחון והטיפול באנשים עם השפעה קלינית משמעותית.
ההגדרות החדשות, שאושרו על ידי מעל 75 ארגונים רפואיים ברחבי העולם, מעלות שאלות פרקטיות רבות. מומחים שהגיבו להנחיות הדגישו שמדידת היקף מותניים אינה תמיד פשוטה בשל היעדר הכשרה מתאימה וכלי מדידה סטנדרטיים. כמו כן, האבחנה בין השמנה קלינית לטרום-קלינית מחייבת בדיקות רפואיות מקיפות ויקרות. לדבריהם, כדי שההמלצות ייושמו בצורה רחבה, עליהן להיות פשוטות, מהירות וזולות וכי יישום ההגדרות החדשות ידרוש זמן ומאמצים חינוכיים נרחבים.
"מדד BMI נועד לסקור אוכלוסיות גדולות," מסבירה ד"ר סיגל פרישמן, מנהלת השירות לדיאטה ותזונה בבית החולים בילינסון ודיאטנית ראשית בחטיבת בתי החולים של הכללית. "אבל המשקל לגובה הוא לא המסוכן לבריאות, אלא אחוז השומן שיש לאדם והפיזור שלו. אלה גורמים לכל התחלואה. אם יש שומן בטני עמוק, ברור שהוא הרבה יותר מסוכן בריאותית מאשר השמנת ירכיים תת-עורית. ולכן, כמדד ראשוני, ה-BMI הוא עדיין טוב. אבל כשנכנסים לטיפול באדם עם BMI גבוה, אנו נבצע מדידות נוספות כדי לבחון את פיזור השומן והרכב השרירים. לכן ה-BMI הוא טוב כמסננת, אך לצורך הטיפול נצטרך להשתמש במדדים נוספים".
