בתחילת שנות ה-90, מדענית צעירה בשם קלאודיה שיינבאום עברה עם משפחתה ממקסיקו סיטי לצפון קליפורניה, שם למדה במעבדה הלאומית לורנס ברקלי.
היא התגוררה בדיור שסיפקה אוניברסיטת סטנפורד עם שני ילדיה הקטנים ובעלה, אשר למד לתואר דוקטור. שם. במשך ארבע שנים שקעה גב' שיינבאום בחיים חדשים כאקדמאית מהגרת בארצות הברית.
היא ערכה ביקורת על שיעור שהעביר שר חוץ מקסיקני לעתיד. היא נחתה בעמוד הראשון של עיתון הסטודנטים "סטנפורד דיילי" בגלל מחאה על הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה. היא מצאה חברים שהתגעגעו למקסיקו כמוה. ולאנשים שהכירו אותה, היא נראתה לגמרי נינוחה בקליפורניה, כשהיא מנווטת בעולם האקדמיה האמריקאית.
"הם יכלו להיות פרופסורים, הם יכלו לעשות את חייהם כאן", אמרה אלמה גונזלס, חברה קרובה של גב' שיינבאום בקליפורניה. "אבל הם החליטו לחזור."
כעת, שלושה עשורים לאחר מכן, היא נבחרה לנשיאה הבאה של מקסיקו, והיא על סף הפיכתה לאישה הראשונה שתוביל את המדינה. היא נכנסת לתפקידה באוקטובר. בחודש הבא, האמריקאים יצביעו להשאיר נשיא שייצב את היחסים עם מקסיקו, או להחזיר לתפקידו מנהיג שאיים וזלזול במדינה.
ברגע כה מכריע, התקופה של גב' שיינבאום בארצות הברית וההתמודדויות שלה עם פקידים אמריקאים לאורך הקריירה שלה מציעים רמזים מכריעים לגבי האופן שבו היא תתמודד עם הבעיות הגדולות ביותר ביחסים עם וושינגטון.
הנה חמישה דברים שכדאי לדעת.
שיינבאום חי בנוחות בקליפורניה.
משנת 1991 עד 1994, גב' שיינבאום התגוררה באזור המפרץ ועשתה מחקר על שימוש באנרגיה במקסיקו. היא, בעלה ושני ילדיהם התגוררו בבית צנוע, שבו שכניהם היו סטודנטים ממדינות שונות, על פי הביוגרפיה של גב' שיינבאום ושני אנשים שהכירו אותה באותה תקופה.
"היא אמרה לי שזו תקופה יפה בחייה", אמר ארתורו קאנו, עיתונאי שכתב ביוגרפיה של גב' שיינבאום. "הדלתות האחוריות שלה נפתחו אל אזור משותף והילדים שלה שיחקו עם ילדים מכל העולם".
בזמנו, לשמאלנים מקסיקנים כמו גב' שיינבאום היו סיבות להיזהר מארצות הברית. ממשל ג'ורג' הוו בוש היה זה עתה פלש לפנמהחלק מהיסטוריה של ארה"ב התערבויות באמריקה הלטינית. גם מר בוש תמך בנשיא מקסיקו קרלוס סלינס דה גורטרישהיה נרחב הואשם בהונאה בניצחונו בבחירות ב-1988 על מתמודד שמאלני.
אבל המעבדה הייתה ממש במעלה הגבעה מהקמפוס בברקלי, מוסד הידוע בפעילות החברתית שלו, שנותן לגברת שיינבאום צוהר לצד אחר של החיים האמריקאיים.
"להיות בברקלי, זה להיות במקום שבו התחילה תנועת חופש הביטוי", אמרה הארלי שייקן, מי שימשה יו"ר המרכז ללימודי אמריקה הלטינית בברקלי מ-1998 עד 2021. "היא מעריכה היבטים של תרבות ארה"ב שהראו הצד של השתתפות עממית ותנועות חברתיות".
היא מחתה על NAFTA.
בזמן שהותה במעבדה, גב' שיינבאום ערכה ביקורת בשיעור באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, על יחסי ארה"ב-מקסיקו, לדברי חורחה קסטניידה, שלימד את הקורס. מר קסטניידה הפך מאוחר יותר לשר החוץ בממשלת המרכז-ימין של הנשיא ויסנטה פוקס, אך אמר שבאותה עת הוא היה מקורב לגב' שיינבאום ולבעלה.
"הם נהנו מאזור המפרץ", אמר מר קסטניידה בראיון. "במקביל, הם היו שמאלנים מקסיקנים טיפוסיים שלא היו מרוצים מארצות הברית".
בכיתה, גב' שיינבאום ועמיתיה לסטודנטים בחנו את "המתחים, ההבדלים והקונפליקטים" וכן את "הידוק הקשרים הכלכליים" בין שתי המדינות, על פי עותק של הסילבוס שסיפק מר קסטניידה.
המחלוקת הדחופה ביותר של הרגע הייתה המשא ומתן על NAFTA, שזכה לביקורת מצד שמאלנים מקסיקנים מכיוון שהם האמינו "זה יביא קץ לתעשייה ולחקלאות המקסיקנית", אמר מר קסטניידה.
כאשר מר סלינס דה גורטרי נשא נאום בסטנפורד, בעיתון של האוניברסיטה פורסם תצלום של גב' שיינבאום מפגין עם שלט שאומר "סחר הוגן ודמוקרטיה עכשיו!!"
עסקת הסחר, שנכנסה לתוקף ב-1994, הייתה מתוקן תחת הנשיא הנוכחי, אנדרס מנואל לופז אוברדור, והוא אמור להיבדק במהלך כהונתה של גב' שיינבאום. הנשיא הנבחר הביע השנה ספקנות לגבי היתרונות ארוכי הטווח של ההסכם המקורי, ואמר לקבוצה המייצגת אינטרסים פרטיים בארה"ב במקסיקו כי "הפיתוח התבסס על שכר נמוך, כוח עבודה זול". כך דיווחו כלי תקשורת מקומייםבאומרו שההסכם "לא יצר את הרווחה שרצינו".
אך לא נראה שגב' שיינבאום מתכננת לטרפד את העסקה עליה מחתה לפני שני עשורים. באפריל, היא אמרה בְּפוּמבֵּי שזה "אפשרי לעשות את הסקירה הזו ללא בעיות גדולות".
היא מבינה את חווית המהגרים.
אחת מחברותיה הטובות של גב' שיינבאום בקליפורניה, היא סיפרה לביוגרפית שלה, הייתה אלמה גונזלס, מחנכת שהיגרה לארצות הברית כדי למצוא עבודה בשכר טוב יותר.
כעת, גב' גונזלס היא חוקרת קלינית באוניברסיטת סטנפורד, אבל אז היא ניקתה בתים למחייתה. גב' שיינבאום ובעלה "לא פעלו כמקטינים או מזלזלים בשום צורה", אמרה ל"ניו יורק טיימס".
שתי הנשים חלקו נוסטלגיה לבית. הם שרו יחד בולרוס ובילו אחר הצהריים בציד אחר אוכל מקסיקני אותנטי בקהילות מהגרים ברחבי אזור המפרץ, אמרה גב' גונזלס.
"היא הבינה היטב את כל העניין של להיות כאן ולהשתוקק להיות במקסיקו", אמרה גב' גונזלס, שהיו לה בני משפחה לא מתועדים באותה תקופה. "אני חושב שזה הכביד עליה שאנשים היו צריכים לבוא לכאן כדי לעבוד ולא יכלו לחזור לראות את המשפחות שלהם".
השניים קוננו על "המדיניות שאינה קיימת כדי לאפשר לאנשים לבוא וללכת באופן חוקי", אמרה גב' גונזלס, "שיכולנו לקבל אם זה היה בראש סדר העדיפויות של שתי המדינות".
הניסיון עשוי להיות חלק מהסיבה שגב' שיינבאום "רואה בגורל המהגרים המקסיקנים בארה"ב את נושא ההגירה החשוב ביותר שהיא צריכה להתמודד איתה", אמר אנדרו סלי, נשיא המכון למדיניות הגירה, מכון וושינגטון- ארגון מחקר לא מפלגתי מבוסס.
'אופטימיות זהירה' לגבי אסטרטגיית האבטחה שלה.
בשנים האחרונות, קבוצות פשע במקסיקו הרחיבו את הדומיננטיות שלהן ברחבי המדינה, אומרים מומחים, והבריחו כמויות גדולות של אופיואידים סינתטיים מעבר לגבול ארה"ב תוך הרג מקסיקנים כרצונם.
פקידים אמריקאים אומרים בפרטיות שהם מאמינים שהתיאום הביטחוני יכול להשתפר עם גב' שיינבאום. כראש עיריית מקסיקו סיטי, היא נקטה בגישה שונה מזו של מר לופז אוברדור, ושפכה כסף לכוח המשטרה האזרחית, בזמן שהוא סמך במידה רבה על הצבא.
היא העלתה את משכורות המשטרה, והממשל שלה שיתף פעולה היטב עם רשויות אכיפת החוק בארה"ב כדי להתעמת עם קבוצות פליליות, על פי גורמים ומומחים אמריקאים. מקרי רצח ופשעים אלימים אחרים ירדו במהירות.
"למעשה הם שיתפו פעולה טוב מאוד עם סוכנויות אמריקאיות במונחים של אבטחה במקסיקו סיטי", אמרה לילה עאבד, המנהלת בפועל של מכון מקסיקו של מרכז וילסון, שאמרה שיש "אופטימיות זהירה" לגבי האסטרטגיה של גב' שיינבאום לגבי מאבק באלימות.
חואן רמון דה לה פואנטה, שזה עתה מונה לשר החוץ בממשל העתידי של גב' שיינבאום, אמר בראיון כי הוא ראה פוטנציאל לשיתוף פעולה ביטחוני נוסף עם ארצות הברית תחת גב' שיינבאום.
"כולנו מכירים בכך שאנחנו צריכים לשתף פעולה ואנחנו צריכים לעבוד יחד בצורה יעילה יותר", אמר מר דה לה פואנטה.
היא מדברת אנגלית.
כאשר גב' שיינבאום קיבלה את השיחה הראשונה שלה עם הנשיא ביידן החודש, המתרגמת ירדה מהקו באופן בלתי צפוי, על פי שני גורמים בעלי ידע על השיחה, שלא היו מורשים לדבר בפומבי.
אז החליטה גב' שיינבאום לפנות למר ביידן באנגלית – ומכאן ואילך דיברו שני המנהיגים ישירות, מבלי להסתמך על תרגום.
זו הייתה עזיבה בולטת מהמנטור שלה, מר לופז אוברדור. מנהיג לאומני, מר לופז אוברדור פיתח יחסי עבודה חלקים עם הנשיא דונלד ג'יי טראמפ ועם מר ביידן בעיקר בגלל עזרתו באבטחת הגבול.
אבל מר לופז אוברדור גם הסתמך על מתורגמנים כדי לתקשר עם פקידים אמריקאים, נסע לחו"ל לעתים רחוקות ופגע במדיניות החוץ ה"התערבותית" של וושינגטון.
"מערכת היחסים בין ארה"ב למקסיקו היא כה עמוקה וכל כך רב-גונית שהיכולת לתקשר ישירות, לא באמצעות מתורגמנים, יכולה באמת להיות חשובה", אמרה שאנון אוניל, מומחית למקסיקו במועצה ליחסי חוץ. "קשר אישי קרוב מאוד חשוב וזה מתחיל בשפה."
אמיליאנו רודריגז מגה תרם דיווח. קירסטן נויס תרם מחקר.
