במשך רבע מאה, חוקרים והציבור הרחב ביקשו להבין מדוע אנשים במה שמכונה "אזורים כחולים" חיים עד 100 בשיעורים גבוהים בהרבה מכל מקום אחר.
סול ניומן, חוקר באוניברסיטת קולג' בלונדון (UCL), מאמין שיש לו את התשובה: למעשה, אין להם.
למרות היותם פופולריים במאמרי חדשות, בספרי בישול ואפילו בסדרה תיעודית של נטפליקס לאחרונה, האזורים הכחולים הם למעשה רק תוצר לוואי של נתונים גרועים, טוען ניומן, שבילה שנים בהפרכת מחקרים על אוכלוסיות קשישים מאוד.
במקום גורמי אורח חיים כמו תזונה או קשרים חברתיים, הוא אומר, אורך החיים לכאורה של אנשים בחמישה אזורים – אוקינאווה, יפן; סרדיניה, איטליה; ניקויה, קוסטה ריקה; איקריה, יוון; ולומה לינדה, קליפורניה – ניתן להסביר על ידי הונאה בפנסיה, טעויות פקידות והיעדר רישומי לידה ומוות אמינים.
דן בואטנר, הסופר והחוקר האמריקאי שטבע את המונח "אזור כחול", לא הגיב לבקשת תגובה.
לצורך מחקרו על הטענות סביב אזורים כחולים, ניומן, עמית בכיר במרכז למחקרי אורך של UCL, ניתח אוסף של נתונים דמוגרפיים, כולל סטטיסטיקת תמותה של האו"ם עבור 236 תחומי שיפוט שנאספו בין 1970 ל-2021.
הנתונים, הוא מצא, פשוט לא אמינים.
חלק מהמקומות שדווחו שיש בהם הכי הרבה בני מאה כללו את קניה, מלאווי ושטחי השלטון העצמי של סהרה המערבית, תחומי שיפוט עם תוחלת חיים כוללת של 64, 65 ו-71 בלבד, בהתאמה.
דפוסים דומים צצו במדינות מערביות, כאשר רובע לונדון טאואר המלטס, אחד האזורים המוחלשים ביותר בבריטניה, דיווחו שיש יותר אנשים בני מעל 105 מאשר בכל מקום אחר במדינה.
"איתרתי 80 אחוז מהאנשים בעולם שהם מעל גיל 110 ומצאתי היכן הם נולדו, היכן הם מתו וניתחתי את דפוסי רמת האוכלוסייה", אמר ניומן לאל-ג'זירה.
"זה היה בולט לחלוטין כי ככל שעוני בגיל מבוגר יותר אומר שאתה מקבל יותר בני 110".
ניומן סבור שטעויות פקידותיות – בין אם מכוונות ובין שלא בכוונה – הצטרפו במשך עשרות השנים, ופוגעות קשות במהימנות הסטטיסטיקה הקשורה לזקנה.
כמה ממשלות הכירו בפגמים חמורים ברישום שלהם הקשורים ללידות ומוות.
בשנת 2010, ממשלת יפן הודיעה כי 82% מאזרחיה שדווחו שהם מעל 100 כבר מתו.
ב-2012 הודיעה יוון כי גילתה ש-72% מבני המאה שלה שתבעו פנסיה – כ-9,000 איש – כבר מתים.
ממשלת פורטו ריקו אמרה ב-2010 כי היא תחליף את כל תעודות הלידה הקיימות בשל חששות לגבי הונאה נרחבת וגניבת זהות.
סיבות פרוזאיות יותר יכולות להסביר את אורך החיים לכאורה של תושבי מחוזות שיפוט כמו מונקו, על פי ניומן, שם מס ירושה נמוך מהווים משיכה לאירופאים מבוגרים, מה שמטים את הנתונים הדמוגרפיים.
ובכל זאת, קשה היה לשנות את הרעיון של אזורים כחולים, אפילו לנוכח נתונים אמינים.
מחוז אוקינאווה ביפן זכה לא פעם לשבחים בתקשורת בשל התזונה והשיטות התרבותיות שלו.
עם זאת, לתושבי אוקינאווה יש כמה מהמדדים הבריאותיים הגרועים ביותר ביפן, על פי סקר הבריאות והתזונה הלאומי השנתי של ממשלת יפן, שבוצע מאז 1946.
בעוד שהתזונה המסורתית של אוקינאווה נתפסת כבריאה, מחקר משנת 2020 מצא כי במחוז האי כיום יש שכיחות גבוהה יותר של השמנת יתר ושיעורי תמותה גבוהים יותר בקרב בני 40-65 מאשר ביבשת יפן.
ניומן מאמין כי אריכות החיים לכאורה של תושבי אוקינאווה היא תוצאה של מקרי מוות רבים שלא נרשמו.
"זה כמעט כאילו אנחנו כל כך נחושים שיש סוד לאריכות ימים שנקשיב לכל דבר – סוד לאריכות ימים שלא הולכים לחדר כושר, זה לא לוותר על השתייה", אמר ניומן.
"אנחנו רוצים שיהיו כמה אוכמניות קסם, ואנחנו כל כך רוצים את זה שנוכל לחיות בסוג כזה של תחום שבו דיסוננס קוגניטיבי אפשרי."
ניומן אמר שהמחקר שלו לא בהכרח זיכה אותו בחברים באקדמיה, אם כי הוא היה מרוצה מהתמיכה שקיבל מעמיתים ב-UCL ואוקספורד, שם הוא עמית במכון להזדקנות האוכלוסין.
לדבריו, חלק ניכר מעבודתו זכה לתשומת לב מועטה מצד עמיתים אקדמיים וכי מחקר שהגיש לאחרונה לפרסום היה נתון לתשע ביקורות עמיתים, במקום שתיים או שלוש הרגילות.
עם זאת, ניומן זכה להכרה בולטת – ולגיון מעריצים באינטרנט – בתחילת החודש, כאשר הוענק לו פרס איג נובל לדמוגרפיה הראשון אי פעם על עבודתו.
פרס איג נובל נוצר בשנת 1991 כפרס סאטירי על הישגים מחקריים יוצאי דופן "שגורמים לאנשים לצחוק, ואז לחשוב".
הפרסים מחולקים מדי שנה על ידי חתני פרס נובל אמיתיים בטקס במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס.
"אני מאוד שמח שזה מקבל יותר תשומת לב, כי אני חושב, אני חושב שעמוק בפנים, כולם גם יודעים שהשייק הזה לא יציל אותם", אמר ניומן.
"אני חושב שזו שמיכת הבטיחות שאתה נאחז בה, ולכן כדי שזה יתהפך בצורה שתקווה היא מצחיקה, אני חושב שזוכה לתשומת לב רבה ואנשים נהנים מזה."
למרות שהפנה את תשומת הלב לבעיית ההונאות בפנסיה, ניומן אמר שהוא לא אשם באנשים שנוקטים באמצעים כאלה.
"להבהיר, אני אוהב שאנשים עושים את זה כי הם נשארים מאחור על ידי הממשלות שלהם במקומות האלה. לא נותנים להם פנסיה מספקת. לא נותנים להם נטו פרישה מספיק", אמר.
"העובדה שהם רק אומרים, 'טוב, אני פשוט אמשיך לאסוף את הפנסיה של בארי בהמשך הדרך'. אני חושב שזה אינדיקטור ללחצים הקשים שאנשים אלה נתונים בהם".
