המתיחות הפוליטית באיראן הגיעה לשיא חדש לאחר התקיפה ההיסטורית של ארה"ב על אתרי הגרעין במדינה, כאשר הפלגים השונים במדינה מצויים בעימות גלוי לגבי אופי התגובה הנדרשת. באתר איראן אינטרנשיונל דווח כי בעוד שהפלג השמרני דורש תגובה צבאית מיידית, הפלג המתון מזהיר מפני ההשלכות הקטסטרופליות של הסלמה נוספת.
הטלוויזיה הממלכתית, הנשלטת על ידי אנשי משמרות המהפכה, איתתה על הסלמה כבר שעות ספורות לאחר התקיפה. "הרפובליקה האסלאמית אינה מחויבת עוד לקווים אדומים ורואה בכל הבסיסים הצבאיים האמריקאיים באזור מטרות לגיטימיות", הכריז אחד מהקריינים בשידור.
הרטוריקה בפלטפורמות המזוהות עם המשטר הייתה אגרסיבית, כאשר חוסיין שריאטמדרי, נציג המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי בעיתון קהיאן, כתב: "הגיע תורנו לפעול ללא דיחוי. כצעד ראשון, עלינו לשגר תקיפת טילים על הצי האמריקאי בבחריין ובו זמנית לסגור את מצרי הורמוז לספינות אמריקאיות, בריטיות, גרמניות וצרפתיות". חבר הפרלמנט חוסיין סבטי כתב ברשת X: "הנושא העיקרי הוא שארצות הברית נכנסה רשמית למלחמה עם איראן, וההרתעה של איראן תאבד אם היא לא תגיב בחוזקה".
עבדאללה גנג'י, העורך לשעבר של העיתון ג'וואן המקושר למשמרות המהפכה, היה ספציפי ודרמטי יותר, וקרא לפעולות כמו יציאה מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני וגירוש פקחי האו"ם. "השתיקה הזו", הוא כתב ברשת X, "תהפוך לקול של פיצוץ פצצה חזקה מאוד, והם יבואו אליכם עם ויתורים". הפעיל הטף סאלחי פרסם מפה של בסיסי ארה"ב במדינות השכנות עם הכיתוב: "באיזה מהם עלינו לפגוע קודם?".
מנגד, קולות מתונים רבים הזהירו כי צעד דרסטי שכזה רק יעמיד את איראן במצב מסוכן יותר. העיתונאי אחסאן בודאגי כתב ברשת X: "סגירת מצרי הורמוז תגרור מדינות שכנות – ואפילו שחקנים כמו סין והודו – לעימות ישיר עם איראן. האם למדינה שלנו יש את היכולת לעמוד בעימות ועוינות בהיקף כזה?".
הדמות הבולטת ביותר שקראה לשקול את הצעדים בזהירות הייתה נשיא איראן לשעבר מוחמד חתאמי, שצוטט באתר הרפורמיסטי ג'מראן: "כל ההחלטות, העמדות והפעולות הדיפלומטיות או ההגנתיות חייבות להתקבל בחכמה ובחשיבה ארוכת טווח, ללא תגובות רגשיות או רצון טהור לנקמה".
הדמיית התקיפה האמריקאית במתקן הגרעין בפורודו (צילום :באדיבות i24news)
הכלכלן והפקיד לשעבר רזא כאשף הדהד את הקריאה לאיפוק עם ציטוט מגנדי: "הכוח האמיתי טמון בריסון עצמי ובסבלנות, לא בתגובות פזיזות". השבתת האינטרנט הארצית צמצמה בחדות את היקף הדיון הציבורי המקוון, וגרמה לכך שבעוד שתומכי המשטר שומרים לעתים קרובות על גישה מועדפת לרשת, האיראנים הרגילים הושתקו למעשה. חוסר האיזון הזה הגביר עוד יותר את הקולות הקשוחים בנרטיב שלאחר התקיפה האמריקאית.
סיבה נוספת לכך שנראה כי קולות הקיצוניים שלטו ביומיים האחרונים באיראן היא הסיכון הטמון בתמיכה גלויה באיפוק מול התקיפות. הטלת ספק פומבית בתוכנית התגמול יכולה להתפרש כסתירה לעמדת חמינאי – ובאווירת המלחמה הנוכחית, יש לכך השלכות חמורות. למרות זאת, כמה ניסו לדרוך בשדה המוקשים הזה.
"רוב הפטריוטים לא רוצים להרוס את רוח האומה בזמנים של תוקפנות", כתב ניימה נמדרי, פעיל טכנולוגי בולט, ברשת X. "אבל המציאות של מלחמה, וההבנה שלנו של אלה שבשלטון הופכת את זה לבלתי אפשרי לא לדאוג לגבי תהליך קבלת ההחלטות. אז מה הפתרון? האם עלינו פשוט להישאר שקטים?".
