חלף יותר מחודש מאז התמוטט משטרו של בשאר אל-אסד בסוריה, וסימן את סופה של מהפכה בת 13 שנים. האירוע הזה הביא לי תקווה ולמיליוני סורים שנאבקו זה מכבר למען צדק, חופש וכבוד.
תוך כמה שבועות, הרבה השתנה. לאחר שנמנעה ממנו נוכחות ברוב סוריה במשך שנים, סוריה עזרה/פעולה למען האנושות, הארגון ההומניטרי בו אני עובד, הקים סוף סוף משרד רשמי בדמשק. עמית שבילה חלק ניכר מחייו בטורקיה נרגש לחזור לביתו בבירת סוריה ולשקם את חייו שם.
אחד מחבריי הקרובים שלא ראה את משפחתו בתוך סוריה במשך יותר מעשור הצליח לנסוע לעיר הולדתו חומס ולהתאחד עם יקיריו. אני, באופן אישי, מצפה להראות לילדים שלי – כולם ילידי טורקיה – סוריה שונה מאוד מזו שגדלתי בה.
בתוך השמחה העצומה לראות את המדינה שלנו חופשית ושלווה, ישנה גם מימוש האתגרים העצומים שעומדים לפנינו. המציאות של המצב החברתי-כלכלי הנוכחי של סוריה מרתיעה.
לא ניתן למחוק את 13 השנים האחרונות של סבל, הרס ועקירה ללא ספורות. תשתיות קריטיות, כולל כבישים, רשת החשמל וצינורות המים, הושמדו. הכלכלה מרוסקת כששרשרת הסחר והאספקה עדיין משובשת.
מערכת החינוך של סוריה נמצאת במצב של כמעט קריסה בחלקים רבים של המדינה, שכן בתי ספר רבים נהרסים או עדיין משמשים כמקלטים לעקורים פנימיים. לפי UNICEF, יותר מ-2.4 מיליון ילדים אינם מבית הספר, ועוד מיליון נמצאים בסכנת נשירה. זה מגדיל את הסבירות למנגנוני התמודדות שליליים, כמו עבודת ילדים ונישואי ילדים.
החינוך – במיוחד ברמות היסודיות והתיכוניות – זקוק לתעדוף כדי למנוע אובדן של דור שלם לאלפביתיות. חשוב לציין גם שהאוניברסיטאות נפגעו באופן משמעותי עם מתקנים רבים שניזוקו וסטודנטים נאלצו לנטוש את לימודיהם.
מוקשים ושאריות חומר נפץ אחרות מהמלחמה הם מכשול משמעותי נוסף להתאוששותה של סוריה. הסכנה שהם מהווים חמורה, במיוחד לילדים. רק בחודש האחרון היו לפחות 80 אנשים – כולל 12 ילדים נהרג עקב תקריות הקשורות למוקש.
מחצית מאוכלוסיית סוריה חיה כיום באזורים המזוהמים במוקשים. כאשר עקורים מתחילים לחזור הביתה, לא ניתן להתעלם מהסכנות הנשקפות מחומרי הנפץ הללו.
בינתיים, התערבויות חיצוניות והפרעות זרות ממשיכות לעורר חוסר יציבות, וכיסים של אלימות נמשכים.
לאור כל זה, אני מוטרד מאוד מההחלטה של כמה מדינות המארחות פליטים סורים להשעות את בקשות המקלט. אל תטעו – הסורים לא רוצים יותר מאשר לחזור לארצם. זה הבית שלנו, ואנחנו כמהים להיות חלק מהבנייה מחדש שלו.
אבל סוריה עדיין לא ערוכה להחזרות בקנה מידה גדול. המדינות המארחות חייבות להמתין עד שהחזרות יהיו בטוחות, מכובדות ובר קיימא. בינתיים, הם צריכים לאפשר לסורים לחזור באופן זמני כדי להעריך את המצב מבלי לחשוש למניעת כניסה חוזרת.
כדי שסוריה תהפוך למתאימה להחזרה המונית של פליטים, ישנם מספר תחומים שבהם היא זקוקה לתמיכה מבחוץ.
ראשית, על תורמים בינלאומיים לגייס משאבים נוספים כדי לענות על הצרכים ההומניטריים הדחופים של סוריה. נכון לשנת 2024, 16.7 מיליון אנשים היו זקוקים לסיוע, המספר הגבוה ביותר מאז תחילת הסכסוך ב-2011.
יש צורך בכספים כדי לטפל במחסור במזון, לתמוך בחזרתם של עקורים פנימיים לבתיהם, ולספק מקלט ושירותי בריאות חיוניים.
יש לתעדף ארגונים מקומיים וארציים שהוכיחו את יעילותם בשטח בחלוקת המימון במנגנונים גמישים המאפשרים מענה מותאם למצב המשתנה ללא הרף.
שנית, יש לתת עדיפות לחינוך ילדי סוריה. הקמת מרחבי למידה בטוחים לילדים היא חיונית כדי למנוע מדור שלם לאבד גישה לחינוך.
שלישית, סוריה זקוקה לעזרה בתהליך השיקום המדיני. מאות אלפי אנשים סבלו מאלימות פוליטית תחת המשטר הקודם. ניצולי עינויים והיעלמויות כפויות חייבים לקבל טיפול מיוחד, ויש לספק פיצויים למשפחות הנעלמים והנפטרים.
סוריה זקוקה גם לשיתוף פעולה בינלאומי כדי להבטיח צדק לפשעים שביצע משטרו של אל-אסד, בין אם באמצעות בתי משפט בינלאומיים ובין אם באמצעות מנגנוני צדק מעברי. מאמצים כאלה חיוניים לשמירה על אחריות.
רביעית, התאוששות כלכלית לא יכולה להתקדם בזמן שסוריה נותרה תחת סנקציות. חייבת להיות מעורבות דיפלומטית עם רשויות המעבר בדמשק והערכה מחודשת של ההגבלות הכלכליות. הסנקציות חונקות את מתן הסיוע ההומניטרי ומאמצי השיקום.
חמישית, סוריה זקוקה לסיוע בפינוי מוקשים ובפינוי מטעני נשק שלא התפוצצו. זהו צעד מכריע בהבטחת שלומם של עקורים סורים שרוצים לחזור לבתיהם.
חשוב לי להדגיש שהסורים לא רוצים להישאר במצב חירום ותלות בסיוע; אנחנו מוכנים לשיקום ופיתוח.
אחרי שנים של חושך, אנחנו יכולים סוף סוף לראות את האור. עתידה של סוריה בידיים שלנו, אבל סולידריות ושיתוף פעולה מהקהילה העולמית הם חיוניים כדי שנוכל להתמודד עם אתגרים דחופים. ביחד, נוכל לעזור לסוריה לבנות מחדש, כדי שהיא תוכל לצאת חזקה יותר, מכילה וצודקת יותר מאי פעם.
הדעות המובעות במאמר זה הן של המחבר ואינן משקפות בהכרח את עמדת העריכה של אל-ג'זירה.
